8 דצמבר 2015 | עילאי רוטביין
"הסדר החדש" בענף הייצור: מה יכולות החברות הגדולות ללמוד מסטארטאפים (ולהיפך)

מראה ישן ומוכר לתעשייה הטכנולוגית (ובמיוחד בתחומי החומרה) עושה קאמבק גדול בימים אלו, וכן, הוא מזכיר לא מעט את שנות ה-80 העליזות של מר ג'ובס ואדון ווזניאק.

התרחיש הבא נדמה שפס מן העולם לפני זמן רב – פחח צעיר במוסך ביתו, או סטודנט מבריק באוניברסיטה, שלא סתם מפתחים אפליקציה לאייפון החדש, אלא יוצרים במו ידיהם מוצר חדש לחלוטין, והופכים לסיפור הצלחה מסחרר.

 

נכון. זה קורה שוב. הכל תודות לקרקע פורייה המושכת יזמים צעירים להתחרות בתאגידים הגדולים, ולהביא איתם חדשנות פורצת גבולות אל השוק. מטרנד ה״מייקרים״ ומימון ההמונים, דרך כניסת טכנולוגיות חדשות, דוגמת ההדפסה בתלת מימד ועד הורדות מחירים דרמטיות בעולם החומרה והתוכנה – השטח מוכן כעת לחלומות גדולים שעשויים להתגשם מהר מכפי שנוכל לדמיין. 

 

אך האם ניתן להסיק מכך שענקיות הטכנולוגיה המסורתיות נמצאות בדרכן לכיליון? האם אנו עדים לימיהם האחרונים של קונגלומרטים כמו ג'נרל אלקטריק, בואינג, טויוטה ו-3M שיקרסו למול המאבק בסטארטאפים החדשים? ובכן, כנראה שלא כל כך מהר...

 

העובדה הניצחת היא שהחברות היצרניות הגדולות יוסיפו להתקיים. הן קיימות מסיבה טובה - ייצור המוני הוא עסק מורכב ביותר. המשאבים, המומחים, המפעלים ושרשראות האספקה הנדרשות לייצור המוני, במיוחד בסדר גלובאלי, לא נבנים בן לילה ואין אפשרות לנהלם בצורה רווחית על ידי קבוצה קטנה של אנשים הפועלים ממוסך ביתי.

 

מעבר לכל אלה, נושא המיתוג מהווה את המכשול הגדול ביותר עבור רבים מהסטארט-אפים. חשבו על זה כך: ממי תרגישו בנוח יותר לרכוש קוצב לב? מתלמידים מבריקים מהטכניון (ויש כבוד) שפתחו סדנה קטנה עם חנות לצידה, או מתאגידים חובקי עולם דוגמת ביוטרוניק או מדטרוניק, המייצרים קוצבי לב מזה עשרות שנים?

 

ובכל זאת אני סבור כי טבעו של ענף הייצור עומד להשתנות. בליבת השינוי יעמוד אחד המאפיינים החשובים ביותר עבור חברות שכאלו – חדשנות. בנושא זה לתאגידי הענק ולסטארט-אפים יש המון מה ללמוד האחד מהשני.

 

 

מה יש לתאגידים ללמוד מחברות סטארט-אפ: להישאר גמיש, רזה וסתגלן גם כאשר הולכים בצעדי ענק.

נסו להבין, אחת הבעיות המרכזיות בלהיות גדול כל כך, היא שקשה מאד להישאר חדשנים ולקדם רעיונות במהירות ובקלות. גודל, והביורוקרטיה המשויכת לו, חונקים מטבעם חדשנות. בעבר, נושא זה לא היווה בעיה, החברות התקדמו לאיטן, וכל עוד הצליחו להשתלט על העלויות ולהגביר את התפוקה (תוך כדי הצגת מוצר חדש מפעם לפעם), עתידן היה מובטח.

 

אך ההאצה בהתקדמות הטכנולוגית ובדרישה לה, הפכה לדרסטית כל כך, עד שלהיות גדול הפך מכוח מניע למעצור, ושליטה על מחירים והגברת תפוקה אינן עוד אסטרטגיה מספקת כדי להמשיך ולהתקדם.

 

התאגידים זקוקים לחדשנות - ובמהרה. הוסיפו למשוואה את העובדה שסטארט-אפים יצרניים קטנים, מחוזקים על ידי הדמוקרטיזציה של ענף הייצור, הופכים כעת לשחקנים מרכזיים המסוגלים לספק את הסחורה טוב ומהר יותר – והאתגר שעומד בפניכם הופך לאמיתי מתמיד. המדדים הפיננסים המסורתיים הופכים ללא רלוונטיים והיוקרה שפעם נקשרה בהיותך ׳הילד הגדול ביותר בארגז החול׳ נשחקת לאיטה.

 

אולם למען ההגינות, ישנן בעיות לא פשוטות בלהיות השחקן הקטן. מרבית חברות הסטארט-אפ העוסקות בחומרה אולי מחזיקות בידן רעיון מצוין, אך יש להן יכולות מועטות ביותר בייצור, להביאו לכדי ביצוע ועד הובלתו לחנויות ברחבי העולם.

 

מאבקן העיקרי של החברות הצעירות כיום הוא להפוך את מוצריהן מאב-טיפוס למוצר מוגמר הראוי לשיווק מסחרי. הן כמו איילות שנתפסו בפנסי הרכב, המומות מהצלחתן המסחררת בגיוס כספים, שלעיתים קרובות עולה על כל ציפיותיהן הפרועות ביותר. הן מוצאות את עצמן בפני החלטות כמו היכן כדאי להתחיל לייצר (סין? באר שבע?); באיזה חומרים ותהליכי ייצור עליהן להשתמש; כיצד לבנות רשת אספקה פרודוקטיבית; וכיצד לתמחר, לשווק ולהפיץ את מוצריהן. לעיתים קרובות הן פשוט לא מצליחות לענות על דרישות השוק.

 

במילים אחרות הן מגלות בדרך הקשה, שייצור חומרה אינו פשוט.

 

אם יוצאים מנקודת הנחה שישנו פוטנציאל מצוין לחדשנות אצל הצעירות; מדוע לא לשלב בין המומחיות העסקית של התאגידים לבין החידושים פורצי הגבולות וההתלהבות של הסטארט-אפים? אני סבור שלשם בדיוק אנחנו הולכים. אנו עתידים לראות יותר ויותר חידושים טכנולוגים המגיעים מחוץ לקירות האפורים של תאגידי הייצור, כשהטובים שבהם יסתגלו למציאות החדשה ויהפכו פחות סגורים ומונוליטיים.

 

 

מה יוכלו יזמי החומרה הקטנים ובעלי ההון ללמוד האחד מהשני? המון. היזמים יוכלו להציג חדשנות שתאגידים פשוט לא יכולים. או לפחות בחלק גדול מהמקרים. זאת מכיוון שהענקים פשוט לא הגיבו בזמן, חסרו את האנשים הכישרוניים הדרושים, או פשוט לא ראו בחדשנות  השקעה משתלמת.

 

ובינתיים, חברות הסטארט-אפ, החבר'ה המגניבים, עושי הצרות, יקירי התקשורת, מושכים אליהם את כספי המשקיעים. הם עושים שימוש בשיטות יצירתיות כמו מימון המונים, חומרת קוד-פתוח, ייצור-כ"שירות", מדיה חברתית, קהילתיות ופיתוח מוצר ׳גמיש׳. כל זאת מבלי לבזבז זמן או משאבים על תשתיות IT, שכן כל מה שהם צריכים נמצא בענן.

 

חברות כאלו (אלו שישרדו כמובן) יבחרו בנתיבים שונים. חלקן יזכו בתשומת לב מחברות גדולות (לא בהכרח ה׳חשודות׳ הרגילות, אלא חברות כמו גוגל, אוטודסק, מייקרוסופט או פייסבוק), אשר יציעו להן הצעה שאי אפשר לסרב לה.

 

חברות סטארט-אפ אחרות ינסו ללכת בגדול ויום אחד יוכלו אף להדיח תאגיד קפוא ממקומו ולקחת את לקוחותיו. אנחנו רואים דוגמאות לחברות שכאלה, שבכלל לא היו קיימות לפני כמה שנים כמו: פבל, גו-פרו, סקוור, ליפמושין, מודבוט ולייטינג מוטור-סייקל. ועדיין חלק יישארו קטנות בצורה מכוונת על מנת לקדם נישה מסוימת או לטפל בשוק מסוים שאינו מטופל.

 

מצד שני, תאגידים שיבינו שהרעיון הגדול הבא שלהם לא נמצא בהכרח בין קירותיהם, יאלצו לבצע שינוים ארגוניים ותהליכיים על מנת ללכוד אותו לפני שיהיה מאוחר מדי. הם יהפכו פתוחים יותר ויותר לחלחול של חדשנות חיצונית, וירגישו בנוח לערב אנשי מקצוע שאינם מועסקים על ידם בתהליך הפיתוח. לאט לאט התאגידים יטמיעו בתוכם את הלכות הרוח שבחברות הסטארט-אפ, ויחלו להתרכז פחות בניהול סיכונים ורווחיות ויותר ביצירתיות. התאגידים גם יאלצו לשנות את תהליך קבלת ההחלטות שלהן.

 

 

חדש או תמות. דבר אחד בטוח; לא לעולם חוסן, לחברות גדולות וקטנות כאחד. טיטאני התעשייה נפלו שדודים לרגלי חברות קטנות בהרבה מהם, וכמובן גם להיפך. האמת הניצחת היא שתאגידי הענק כאן כדי להישאר, בצורה כזו או אחרת.

 

גם אם אנו עומדים משתאים נוכח התאוצה והפריחה בתחום סטארט-אפי החומרה, דבר אחד חייב להיחרט בזיכרון: תקופות של ׳בומים׳ יצירתיים תמיד מתרחשות. אין חדש תחת השמש (לפחות בנושא זה). הפעם, גישות ודוקטרינות ישנות לעסקים יאלצו לבצע מהפך ניכר. "הסדר החדש" בתחום החדשנות אינו נוגע לתהליך הכחדת התאגידים על ידי חברות קטנות; הוא נוגע לאיך כלל השחקנים יפעלו במתאר החדש, שעתיד, בסופו של יום, לשנות את הכל.

  

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.