בעולם הגלובלי שאנו חיים בו, חברות מצליחות הפכו לתעשיות ענק אשר מגלגלות תקציבים של מדינות קטנות, מעסיקות עשרות אלפי עובדים ברחבי העולם ומנהלות מפעלי ענק על פני הגלובוס כולו. מכיוון שהחברות הללו גדולות כל כך ומשנעות סכומי עתק הן עוררו, ועדיין מעוררות, ביקורת לא מעטה. בתגובה לכך, חלק גדול מחברות הענק בחרו לתרום ולהשקיע משאבים מרובים בהנעת פרויקטים של פעילות קהילתית.
בעולם הגלובלי שאנו חיים בו, חברות מצליחות הפכו לתעשיות ענק אשר מגלגלות תקציבים של מדינות קטנות, מעסיקות עשרות אלפי עובדים ברחבי העולם ומנהלות מפעלי ענק על פני הגלובוס כולו. חברות מסוימות מפורסמות יותר – כמו למשל חברת Apple, חברת פייסבוק וחברת גוגל - ואחרות מפורסמות פחות. לחלק ניכר מן החברות הללו יש מאחזים גם בישראל והן מביאות עמן את הנורמות הארגוניות והתעסוקתיות שלהן ומשנות את פני הפעילות העסקית בישראל.
מכיוון שהחברות הללו גדולות כל כך ומשנעות סכומי עתק הן עוררו, ועדיין מעוררות, ביקורת לא מעטה. למעשה, בעולם התגבשה המלצה לחברות מסחריות לתרום לא פחות מאחוז אחד שלם מהרווחים שלהן (לפני מס) לטובת רווחת הקהילה. כדי להיענות לדרישה, חלק גדול מחברות הענק בחרו לתרום ולהשקיע משאבים מרובים בהנעת פרויקטים של פעילות קהילתית. פרויקטים אלו 'מנקים' את התדמית של החברות, ותורמים במידה רבה מאד לסביבה שהן פועלות בה. באופן ציני ניתן להגיד שמדובר בדרך מתוחכמת למיתוג החברה, אבל כאשר רואים את התכניות המושקעות והמגובשות שחברות הענק מציעות, נאלצים להודות שאין שום משמעות נסתרת לסיבה שעומדת מאחורי ההחלטה לתרום. בפועל החברות הללו תורמות מתוך מחשבה וביד רחבה ועושות שינוי של ממש.
באופן כללי החברות התורמות מעדיפות לתת חכות במקום דגים – כלומר לא לחלק כסף, אלא להשקיע בחינוך, בכלים ובהכשרה, כדי לסייע לאנשים לקדם את עצמם. דרך מעניינת נוספת לתרומה היא באמצעות הפעלת היתרון היחסי והערך המוסף של המוצרים של החברות הללו, כדי לתת את התרומה הנכונה ביותר. כלומר, חברות מחשבים ישקיעו בתחומי החינוך הטכנולוגי, חברות תרופות בתחומי הרפואה וכן הלאה.
אינטל בחרה לקדם את תחום החינוך הטכנולוגי בכל הארצות שהיא פועלת בהן; גוגל ישראל מציעה מענקים לשימוש בכלי הקידום שלה ברשת, בלווי ובסיוע של צוותי גוגל ובהדרכה אישית; בפרוקטר אנד גמבל מעניקים סיוע דווקא לילדים בין הגילאים 0-3, מתוך מחשבה על דור העתיד, התרומות ילוו את הילדים לאורך שלוש שנים לפחות כדי להבטיח שינוי משמעותי; חברת Apple מציעה ליין מוצרים שכל הרווחים ממנו נתרמים לאוכלוסיות מוחלשות. ניתן למצוא עוד עשרות ומאות דוגמאות למעורבות של חברות מסחריות בחיי הקהילה.
ואצלנו בארץ? כאשר מדובר בחברות מקומיות שהוקמו בישראל ופועלות כאן, למרבה הצער המצב עדיין אינו מזהיר. אמנם, הגישה מתחילה לחלחל גם לחברות אלו, ואפשר למצוא ביניהן כאלו שמתחילות לבצע פרויקטים של פעילותקהילתית– כל חברה לפי יכולותיה. גם כאשר אנחנו מוצאים חברות אשר תורמות לקהילה, לרוב אין מדובר במדיניות מגובשת כפי שמתרחש בחברות הגדולות בעולם, ובמצב בו מרבית החברות תורמות פחות מאחוז אחד מהפעילות שלהן, נראה כי יש עוד כברת דרך לעשות בתחום, בכדי להטמיע מחויבות של החברות המקומיות לטובת הפעילות הקהילתית.
