26 אוקטובר 2016 | חן ינוביץ
3 החלטות עסקיות מפורסמות שסטרטאפים מתחילים יכולים ללמוד מהן

אנחנו חיים בתקופה עמוסה בהמצאות, וגם הרעיון הכי מבריק לאפליקציה סביר שיימצא בקלות בחיפוש בגוגל, עם איזה פתרון שמישהו כבר חשב עליו קודם. לכן מה שחשוב הוא לא רק הרעיון, אלא גם אופן היישום שלו, ההפצה והערך. ניסיון העבר הוכיח כי לא החברות החזקות הן השורדות - אלא אלו שהצליחו להתאים עצמן בצורה הטובה ביותר לסביבה. לכן, רעיון טוב לא יכול לשרוד ללא יצירת תנאים שיקדמו גמישות, חדשנות ויצירתיות.

אנחנו חיים בתקופה עמוסה בהמצאות, וגם הרעיון הכי מבריק לאפליקציה סביר שיימצא בקלות בחיפוש בגוגל, עם איזה פתרון שמישהו כבר חשב עליו קודם. לכן מה שחשוב הוא לא רק הרעיון, אלא גם אופן היישום שלו, ההפצה והערך.  ניסיון העבר הוכיח כי לא החברות החזקות הן השורדות - אלא אלו שהצליחו להתאים עצמן בצורה הטובה ביותר לסביבה. לכן, רעיון טוב לא יכול לשרוד ללא יצירת תנאים שיקדמו גמישות, חדשנות ויצירתיות.

 

1. מי צריך את הטלפון הזה בכלל?

בשנת 1875 חברת"Western Union”  ששלטה בשוק התקשורת העולמית ביחד עם וויליאם אורטון, נשיא החברה דאז, החליטו לדחות הצעה, שלימים הפכה להיות אחת ההמצאות הכי חשובות של המאה ב-19. ההצעה שהוגשה על שולחנו של אורטון היתה פשוטה: לקנות איזה פטנט תקשורת של איזה ממציא אחד, אלכסנדר גרהם בל, תמורת 100 אלף דולר. בהסבר לדחייה נאמר כי "לאחר שבחנו באופן מקיף את העובדות, החלטנו שלמוצר הזה (פטנט הטלפון) אין באמת שימוש אינהרנטי לחברה, ואין לו אפשרויות מסחריות... מה השימוש שיכול להיות לחברה שלנו מצעצוע חשמלי שכזה?" המהלך המפורסם הפך להיות אח"כ תיק מפורסם בבית משפט הגבוה בארה"ב והיה גם זה שתרם לעליית ענקית התקשורת הבינלאומית AT&T.  המסקנה : לפעמים המצאות מוזרות הן בעצם רעיונות מבריקים שהקדימו את זמנם. אם היינו מספרים לכם לפני עשור על רעיון של החלפת בתים בין אנשים מכל העולם הייתם אומרים שאנחנו מוזרים, אבל הנהAirbnb  הפכו את טרנד הכלכלה השיתופית לעסק מצליח. לכן אל תהססו לחשוב ולהיות יצירתיים, צורך לא קיים הוא למעשה צורך הכרחי שפשוט עוד לא גרמו לו להבין שהוא כזה.  

 

סטארטאפיסט מתחיל? עשה החלטה חכמה והירשם עכשיו לקבלת שרת וירטואלי חינם לשנה בבזק

 

2. צפייה בסרטים דרך אינטרנט? אין לזה סיכוי!

רשת בלוקבסטר, זיכרונה לברכה, הייתה חברה אמריקאית מצליחה ועשירה, שסיפקה שירותי השכרה של סרטי וידאו באמצעות רשת ספריות עם אלפי חנויות בכל העולם. בשנת 2000 הגיע למשרדי החברה בדאלאס בחור בשם ריד הייסטינגס עם הצעה עסקית. הייסטינגס, שהיה יזם של חברה צעירה ועלומה יחסית בשם נטפליקס הציע למנכ"ל בלוקבסטר ג'ון אנטיוקו וצוותו שותפות. הרעיון היה כזה: נטפליקס הצעירה והלא מוכרת תריץ את התוכן הווידאו של מותג בלוקבסטר באינטרנט אונליין (כסטרימינג) ובלוקבסטר מהצד שלה תקדם את נטפליקס בחנויות הרשת. האגדה מספרת שהייסטינגס והרעיון שלו "נזרקו" אל מחוץ לחדר בליווי צלילי הצחוק המלגלג של מנהלי הבלוקבסטר. את סוף הסיפור כולנו כבר מכירים. בלוקבסטר נסגרה רשמית בשנת 2014 לאחר הודעה על פשיטת רגל, ונטפליקס נחשבת לאחת מחברות התוכן סטרימינג הכי מצליחות בעולם.  

המסקנה : וואו מאיפה להתחיל? בלוקבסטר לא הבינה בכלל את המהות העסק שלה. היא לא הצליחה לראות את התמונה הגדולה, לא התאימה את המודל העסקי שלה לשוק המשתנה ולא העניקה לצרכנים חווית צריכה, אבל העניקה "בלי עין הרע" קנסות על איחור. נסו לעשות את ההיפך מבלוקבסטר...

 

3. מצלמות דיגיטליות? תן לי לחשוב על זה...

הידעתם? חברת קודאקהייתה זאת שפיתחה בשנת 1975 את המצלמה הדיגיטלית הראשונה, אבל החליטה לא להשקיע בטכנולוגיה מ"חשש כי זאת תפגע בעסקי הפילם שלה". בכיר בחברה אפילו כתב מסמך בנושא בו הוא העריך "שאכן שוק המצלמות יעבור לטכנולוגיה דיגיטלית עד שנות 2010" . למרות הסיפור המבטיח הזה, איכשהו החליטו מנהלי החברה להשאיר את הפיתוח של המצלמות הדיגיטליות לצבור אבק ביחד עם המסמך על מדף המעבדה. כמה שנים לאחר מכן, כששוק מצלמות הפילם החל להפוך ללא רלוונטי, ומצלמות דיגיטליות החלו לצוץ על מדפי החנויות, מצאה עצמה קודאק נאבקת מול חברות מתחרות שכבר החלו להיות מבוססות, אך הסוף ידוע מראש והאחרונה לא הצליחה להסתגל למציאות החדשה.

 

המסקנה: קודאק פחדה משינוי או פשוט לא העריכה נכון את המקום אליו הולך השוק, ולא מינפה את המוצר שהיא עצמה המציאה להצלחה כלכלית רווחית עבורה. הידרדרותה הפיננסית של קודאק נבעה בעיקר מחוסר הצלחתה להסתגל לשוק המצלמות הדיגיטליות ולתחרות. בקיצור, אל תפחדו מהרחבת תחומי העיסוק של העסק או מפיתוח המוצר הבסיסי. 

 

אתם תעשו את זה אחרת, הירשמו לשרת וירטואלי חינם לשנה מבזק כולל ייעוץ מקצועי , תמיכה וליווי לאורך כל הדרך

תגובות

1. יוסי | 1 נובמבר 2016

טעות בכותרת

מי שצריך ללמוד מהחלטות העסקיות המוטעות שבכתבה, הם לא הסטארטאפיסטים אלא קובעי מדיניות ההשקעה (כלומר בעלי המאה), כיום אלו קרנות ההון סיכון.
אני ממליץ מאוד כהמשך לכתבה ובכלל לקרוא את הספר "Good Ideas" של Guteh H. Sputrats, אשר מנפץ כמה תפיסות עולם הנהוגות כיום בעולם הסטארטאפים.


הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.