אחד מהתחומים שנוגעים לכל אחד מאיתנו בקרב הזירה הטכנולוגית היא הטכנולוגיות הפיננסיות, והתחום הזה היום נמצא בהתפתחות מתמדת. בעצם באמצעות הטכנולוגיה הזו, החברות ממציאות מחדש את השירותים הפיננסים הקיימים.

"תחום הפינטק הוא הבאזוורד של 2016 והוא ימשיך להיות גם ב-2017." מספר אבי כהן, מנכ"ל מייסד של מרכז הפינטק הישראלי THE FLOOR, הממוקם בבורסה לניירות ערך בתל אביב. "המספרים מדברים בעד עצמם. בהיקף ההשקעות בתחום, הפינטק הכפיל את עצמו בשנה האחרונה והגיע ל-20 מליארד דולר בכל העולם ולמעלה מחצי מליארד דולר של השקעות בחברות פינטק ישראליות. מדובר בקפיצת מדרגה של השנים האחרונות. קפיצה זו קרתה גם בצד הבנקים שהתחילו להבין ולצרוך טכנולוגיות וגם בצד היזמים שהצליחו להבין לעומק את התעשיה. מתעשיה שלא השתנתה למעלה ממאה שנים, תחום הבנקאות הבשיל והגיע למצד שגם הבנקים מנהלים אג'נדה של 'open innovation' (מונח שטבע פרופ' Henry Chesbrough ומשמעותו - שימוש בתנועות פנימה והחוצה של ידע במטרה לשפר את החדשנות בארגון). גם היזמים הבינו שמה שקרה עם תחומים אחרים כמו ביומד וסייבר, קורה עכשיו בפינטק."

אבי כהן

איך הטכנולוגיה הזו הולכת להשפיע עלינו?

"המודל של הבנק, כפי שאנחנו מכירים אותו היום, הולך להשתנות. הם הולכים להשתנות גם במימד הפיזי שלהם והמהפכה הטכנולוגית תשפיע על גורלם של סניפי הבנקים. מספר הולך וגדל של בנקים מקימים בנקים דיגיטלים. הדגש היום הוא על גישת ה-Mobile First. בארץ, לאומי הקימו את בנק פפר והם מנסים לכוון אותו לאוכלוסית דור ה-Y שרגיל לצרוך את כל השירותים דרך הנייד. הבנק הולך להיות שקוף. מחקר של KPMG לאחרונה הדגיש את קונספט 'הבנק הבלתי נראה' כזה שמנוהל באופן אוטומטי ודיגיטלי כך שעולמנו הפיננסי, התשלומים, תיקי ההשקעות מטופל מבלי צורך בהתנהלות ישירה מול הבנק. הבנקים בוחנים את הצעדים שצריכים להלקח כדי להיות מוכנים למהפכה ולשינויים האלו. בהיבט הצרכני יש כאן תהליך של דמוקרטיזציה. אם פעם עולם ההשקעות היה מכוון לאנשים מסוימים, היום יש תהליך חיובי שיאפשר לכולנו להכנס לתחומים האלו. היום יש רובוטים ROBO ADVISORS שיכולים להמליץ לך על תיקי השקעות. קיימים תהליכים אף יותר רחבים שפועלים על מנת להביא יותר אוכלוסיות שלא מקבלות שירותים פיננסים. הטכנולוגיה מאיצה את ההצטרפות והיא מנגישה שירותים בנקאיים לאוכלסיות שלא היו חלק מהמשחק הזה עד היום."

אז הפינטק הוא תחום שהולך להשפיע על החיים של כולנו? ומה יעשו הלקוחות שהגישה שלהם לטכנולוגיה הזו קשה יותר?

בנקים רבים מתמודדים עם אותה השאלה. יש להם חתך אוכלוסיה משתנה. מה שהם מנסים לעשות זה לייצר תכנית שתפורה למידות הלקוח. מן הסתם הדור הצעיר מתחבר יותר לערוצים הדיגיטלים והשאלה היא מה נעשה עם הדור של ההורים, הסבים והסבתות שצריכים ללכת לסניף הבנק ולדבר עם מישהו אנושי, ועל זה הם מנסים לתת את הדעת . המטרה שלהם היא להשתמש בסדר יום של הבנקאות המסורתית אבל לשפר אותה: להפחית את זמן ההמתנה, לאפשר שירותים דיגיטלים דרך הכספומט וכן הלאה. בהמשך תהיה אבולוציה מאחר והדורות יתחלפו. אין ספק שזה תחום שמשפיע על כולם, החל מאנשים פרטיים ועד חברות. תחום הבנקאות תמיד נגע לכל אדם ובכל צורה.

מה יהיה על משרות הפקידים בבנק?

באופן כללי, קידמה היא דבר חיובי. קידמה מבשרת על שינוי ולעיתים היא גם מיתרת משרות. אנחנו רואים את זה החל ממהפכת הדפוס ועד היום. אני חושב שבעולם הבנקאות יתכן מאוד שהמשרות יצטמצמו, התפקידים הפרונטלים יפחתו, ומצד שני בתחום הטכנולוגיה של הבנק, כמו במחלקות ה-I.T. יווצרו תפקידים חדשים והיקף התפקידים יגדל. אני מאמין שבנקים יהפכו להיות דומים יותר לחברות טכנולוגיות.

מדברים היום על שימוש בטכנולוגיות בדמות SIRI שיכול לדבר עם לקוחות ולענות להם על שאלות. ביפן בנק מיצובישי התחיל לאחרונה להפעיל רובוט כזה באחד מסניפי הבנק.

איך הסטארטאפים בתחום הפינטק מתמודדים בעולם מלא ברגולציות ומחסומים?

"הסיפור הישראלי מעניין בהקשר הזה. קשה לי לאמוד אותו כי הרגולטור הישראלי נושא את עיניו כלפי הרגולטור הבריטי והרגולטור האמריקאי ומחכה לראות מה עושים הלאה לפני שהם נוקטים בצעדים משמעותיים פה בארץ. זה לא סוד שהשוק הישראלי די ריכוזי ויש כאן משחק בין שלושה בנקים גדולים, זאת לעומת אנגליה, שם יש כיום מספר דו ספרתי של בנקים דיגיטלים, או סין שיש בה יותר ויותר חברות שמחליפות שירותים שבנקים נותנים. ישראל מפגרת מאחור. מצד אחד אנחנו ה-Startup Nation ומצד שני אנחנו בצד הצרכני לא רואים את אותה תועלת כמו שרואים ביצור הטכנולגיות. אומנם שר האוצר אמר כי הוא מעריך שבעוד עשר שנים מהיום לא יהיו בנקים, אך יש הרבה צעדים לנקוט כדי שתהיה תחרות אמיתית וגם אלטרנטיביות לצרכן הישראלי."

איזו התפתחות בתחום הזה מרתקת אותך במיוחד?

"ישנם שני תחומים כאלו. אחד מהם פורץ דרך ויקרה בשנה הקרובה, והשני תופס תאוצה.

התחום הראשון הוא ה-blockchain – הטכנולוגיה שעומדת מאחורי מטבע הביטקוין המאפשרת העברת מטבע בצורה מבוזרת בין כל מיני צדדים. מדברים על טכנולוגיה של ה-blockchain בהקשר של יעול תהליכים, ובאפשרות למנף זאת בכל תחום בו הבנק מתעסק: החל מהעברות כספים ועד מסחר בנכסים. זו בעצם מהפכת "האינטרנט של הערך" (Internet of Value). כל מה שאפשר לסחור בו בצורה שמבוססת על רשת מבוזרת. כמושג באופן די טבעי הוא הולך להיות הרסני לעולם הבנקאות. אך יש סיבה שבנקים משקיעים הרבה ב-blockchain, הם רואים בו פלטפורמה לנהל אופרציות של הבנק ולחסוך בעלויות.

התחום השני, תופס תאוצה הוא הבינה המלאכותית (AI). כיצד ניתן לקחת פעולות שמבוצעות ע"י בני אדם, ולהפוך אותן לעזרים וירטואלים שיכולים לבצע את אותן הפעולות בהיקף גדול יותר. אנחנו רואים את השימושים במרכזי שירות לקוחות בבנקים הבינלאומיים שמשיקים באמצעות מעין שירות דיגיטלי או מענה רובוטי כגון מנוע דמוי Siri שמסייע ללקוחות עם שאלות או הכוונה. זהו תחום שהולך לשנות באופן מהותי את הצורה בה הבנק מתקשר עם הלקוחות שלו".

ב-15-17 לנובמבר יערוך ה-RBS, הוא הבנק המלכותי של סקטולנד, האקתון פינטק במרכז הפינטק הישראלי TheFloor בבורסה לנירות ערך. במסגרת האירוע יציג RBS את האתגרים הנצבים בפניו ובפני הבנקים בתחומי התשלומים, המימון, שירותי המובייל והדיגיטל, עיבוד נתונים, אבטחת המידע ועוד. היזמים הישראלים יציעו את הפתרונות שלהם לאתגרים אלו דרך הטכנולוגיה.