29 ינואר 2017 | מערכת StartIsrael
תקוה שמידט עושה את הבלתי אפשרי

זכיתי בהזדמנויות מיוחדות להצליח בקריירה תוך כדי גידול המשפחה. החלטתי שיש בכוחי לייצר הזדמנות כזאת לנשים רבות, בעיקר מהמגזר החרדי–דתי, שאין להן היום הזדמנויות לצמוח מבחינה מקצועית ולעבוד ברמה של סטארטאפים, בעיקר אם הן רוצות משרה חלקית וסביבת עבודה נשית ובהווי המתאים להן מבחינה דתית.

הכירו את תקוה שמידט, יזמית בכל רמ"ח אבריה, שהקימה את החברה שלה במו ידיה ופועלת למען שילובן של נשים חרדיות ובכלל בתעשיית ההיי-טק. אה, וגם יש לה עשרה ילדים ושלושה נכדים...

 

במה את עוסקת?

אני מנכ"לית ומייסדת של חברת טייד טכנולוגיות בע"מ. חברה ייחודית המספקת שירותי פיתוח תוכנה ברמה גבוהה לסטארטאפים ולחברות. אנחנו שמים דגש על הנדסת מערכת, תרגום הצרכים העסקיים לפתרון טכנולוגי תואם, יצירת תשתיות רובסטיות וכתיבת קוד איכותי, ולא פחות חשוב, עבודה מסורה ואמינה כאילו היינו צוות פיתוח פנימי של הלקוח.

אני בעלת ניסיון של למעלה מ-20 שנה בהיי-טק. רוב השנים עסקתי בהנדסת מערכת תוכנה וניהול תהליכי פיתוח בחברות סטארט-אפ. עם זאת, אני אם לעשרה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. זכיתי בהזדמנויות מיוחדות להצליח בקריירה תוך כדי גידול המשפחה. החלטתי שיש בכוחי לייצר הזדמנות כזאת לנשים רבות, בעיקר מהמגזר החרדי–דתי, שאין להן היום הזדמנויות לצמוח מבחינה מקצועית ולעבוד ברמה של סטארטאפים, בעיקר אם הן רוצות משרה חלקית וסביבת עבודה נשית ובהווי המתאים להן מבחינה דתית.

 

 

 

 

מה את מחדשת?

המעבר מסביבת הסטארטאפים למיקור חוץ הדאיג אותי תחילה מכיוון שמה שמקובל במיקור חוץ, בדרך כלל, לא נמצא בסטנדרטים שאליהם אני רגילה מהסטארטאפים כמו היחס המסור לפיתוח.

אבל אז הגעתי למסקנה שזו בדיוק הייחודיות שאני יכולה להביא לתחום:

אני בעצם מעסיקה נשים שיכלו להיות סטארטאפיסטיות ויזמיות בעצמן, אך הן רוצות סביבה יציבה מבחינה כלכלית ומותאמת להווי חייהן. הן באות אלי כי הן מבינות שאצלי אפשר גם וגם. גם משפחה גדולה וגם להיות תותחיות היי-טק ולהתפתח מבחינה מקצועית. הן גם באות בידיעה שהן רוצות להישאר ולצמוח.

החדשנות שלי היא בגישת מיקור חוץ ייחודית: דווקא על ידי יצירת סביבה המעודדת התקדמות טכנולוגית ומקצועית של נשים, תוך איזון בית-עבודה, אני יכולה להציע ללקוח פתרון מנצח.

 

למה בחרת ביזמות?

אני נדחפתי להקמת החברה מתוך תחושה פנימית של שליחות. הרגשתי צורך במהפכה וידעתי שעם הניסיון שלי בהיי-טק והחיבור שלי לחלקים השונים בחברה הישראלית, יש לי כלים לביצוע מהלך שלאף אחד אחר אין.

 

איך הגיבה הסביבה, המשפחה והחברים לבחירה שלך?

יש לאנשים הערכה עצומה למה שאני עושה. אמנם היו כאלו שהיו סקפטיים לגבי הסיכוי שלי להצליח, אך היום הם מודים שצדקתי בדרכי. בעלי שותף מלא לכל העשייה שלי. בלי התמיכה שלו ושל המשפחה לא הייתי שורדת.

 

איפה נמצא האתגר שלך?

הקונספט של המודל שלי הוכח: יש לי לקוחות מרוצים שבשמחה יעידו שעבודה אתנו היא לא כמו מיקור חוץ רגיל. יש לי עובדות מרוצות שמבינות שאני עושה הכל על מנת שתתקדמנה מקצועית. האתגר עכשיו הוא להרחיב את הפעילות ולהנגיש את הפתרון שלנו לכמה שיותר סטארטאפים וחברות. יש אלפי נשים שמחכות להצטרף...

 

מה המושג "תקרת זכוכית" מעורר בך?

הוא מעורר בי שני דברים: ראשית, מבחינתי אין תקרות. השמיים הם הגבול ואני חיה תמיד בגישה של לדחוף כלפי מעלה את התקרות של עצמי. שנית, מבחינת הנשים בהיי-טק, אכן יש בעיה ואותה אני עמלה לפתור בגישה ייחודית.

במשך שבע שנים הייתי האישה היחידה במחלקת הפיתוח בסטארט-אפ ברמת גן בו שימשתי מהנדסת מערכת תוכנה, וזו חברה שטענה כי היא מנסה לעשות אפליה מתקנת. גם במקומות שיש בהן נשים הרבה פעמים אין להן את אותו הסיכוי להתקדמות. נושא הילדים פוגע ולא בצדק. לדוגמא: אישה שעובדת ברצינות מ-7:00 עד 15:00 בלי לזוז מהמחשב כדי לצאת בזמן למעון - יכולה להיתפס כמי שיוצאת בשיא העבודה כאשר סביבה בעיקר גברים שרק הגיעו ב-10:00, יצאו להפסקת צהריים ארוכה ורק אחר כך נכנסו לשוונג. גם ישיבות נקבעות סביב הלו"ז הגברי. אצלי לעומת זאת עיקר העבודה מתבצעת בשעות 8:00 – 15:30. כמו כן, אני בונה מלכתחילה את הפרויקטים מתוך הבנה שאישה עובדת 7-8 שעות (אלא אם כן יש צורך דחוף).

נושא שני בעייתי הוא התקדמות – יש הרבה מחקרים על כך שנשים פחות מבטאות את עצמן ופחות מתקדמות בסביבה של גברים. אפילו משרד החינוך בחר להפריד כיתות לימוד סייבר כי הבינו שככה הבנות יתקדמו יותר. אני בשאיפה לגדל דור חדש של מהנדסות מערכת, מנהלות פרויקטים, מתכנתות וכו'. אני מאמינה שזה יקרה דווקא בזכות כך שאני מעסיקה רק נשים בכל הדרגות.

 

למה כל כך מעט נשים בוחרות בעולמות האלו לדעתך?

בהרבה מקרים "תקרת הזכוכית" משפיעה לא רק על האמון של אישה בעצמה אלא על האמון של המשקיעים.

פגשתי פעם משקיע שרצה להשקיע בי כדי להגדיל את העסק. הייתה לו הערכה אלי והוא נתן בי אמון עד כדי כך שהיה מוכן לחתום על צ'ק של מיליונים, ולסמוך עלי שאשתמש בו כהבנתי. מאידך, הפריע לו שאני אישה ולכן התנה תנאים לא הוגנים ולא האמין שאסרב להצעה שלו ואמשיך לשאת את הסיכונים הכרוכים בגידול הצוות בלי גב איתן כשלו. הוא אמר לי "אבל את אישה".

אחרי זה החלטתי שאני ממשיכה עם העסק בעצמי גם אם ייקח לי יותר זמן להגדיל אותו – אלא אם כן יפנה אלי משקיע (ועדיף משקיעה) שמאמינה בי ובחזון שלי ותואמת את הגישה שלי, ורוצה לקחת אותו בכל הכוח לשלב הבא.

 

מה אפשר לעשות כדי שיהיו יותר נשים בתחום?

יש היום הכרה גדולה יותר בנשים יזמיות. הרבה מהשינוי נובע מבפנים על ידי נשים שמעודדות נשים אחרות. לדוגמא, מירב אורן שהצליחה בסטארטאפים שלה ופתחה את WMN לעודד יזמיות אחרות או שיינדי באב"ד, מנכ"לית עמותת תמך לעידוד תעסוקת נשים במגזר החרדי, שפיתחה Hub לנשים, מאיץ יזמות לנשים ועוד פרויקטים רבים.

יחד עם זאת, כל נושא ההשקעות דורש שינוי משמעותי, אם כי יש ניצנים של שיפור ביחס למיזמי נשים ואף אולי רצון לפעמים ב"אפליה מתקנת".

 

איפה תהיי בעוד עשר שנים מהיום?

ראשית, בעזרת השם, עם חברה ענקית, הרבה לקוחות מרוצים, וצוות גדול של נשות היי-טק ברמה הכי גבוהה שיש. בנוסף, אני מצפה שהמודל יוכיח את עצמו וגם נשים לא דתיות יצטרפו למהלך שמאפשר שילוב איכותי של קריירה בהיי-טק ומשפחה.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.