16 ינואר 2017 | יאיר נייגר
היזם בן ה-16 שמבקש לראות את המציאות דרך העיניים של האחר

ברגע הראשון בו נכנסתי לקורס התעורר בי החשש כשהבנתי שמסביבי, נער בן 15, יושבים אנשים מבוגרים, שהקרוב ביותר אלי בגיל מבוגר ממני בכמעט עשור. אומנם היה לי ברור כי לא אוכל לגשר לגמרי על פער השנים והניסיון, אך באותה נשימה הבנתי כי בעולם היזמות מה שחשוב הוא הרעיון, המחויבות לקדמו, והדחיפה קדימה באמצעים יצירתיים ובכלים אותם רוכשים בקורס.

שיעור החינוך בכיתה ט' בבית הספר "ליד האוניברסיטה" יום לפני שיצאתי בפעם הראשונה בחיי להאקאתון לא היה שונה משאר שיעורי החינוך בהם השתתפתי בשנים האחרונות: המורה מדברת על מושגים רבי-משמעות כמו שוויון, גזענות, מגדר ו"האחר", ובינתיים, הכיתה מרעישה ומפריעה, כשכול המושגים הכבדים "עוברים מעל לראשנו" ואינם מצליחים להגיע אלינו, התלמידים, ואנו לא מבינים מה אנחנו אמורים לעשות עם המילים הגדולות שנוחתות בחלל הכיתה.

 

אודה שמאוד נהניתי מהאווירה הקלילה בכיתה ומהצחוק עם החברים אבל בתוכי גם הרהרתי. כמי שלמד מספר שנים במסגרות רב-תרבותיות, הן בארץ בבית הספר הדו-לשוני בירושלים, והן בבית ספר בינלאומי במדריד שבספרד, חשתי שאנחנו מחמיצים הזדמנות לפתח שיח אמתי ונוקב, שיאפשר לכתה לתפוס את השונות סביבנו ולהבין את המורכבות בעולם בו אפליה היא, לצערנו, חלק בלתי נפרד מהחיים.

 

כמה ימים קודם לכן, הודיעה לי רכזת השכבה כי נבחרתי לייצג את בית הספר בתחרות סטארט-אפים, אותה אירגן StarTAU (מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב) בשיתוף עם אגף המחוננים של משרד החינוך. מטרתו של ההאקאתון הייתה לחשוף תלמידים צעירים לבעיות גלובליות ולחפש פתרונות חדשניים, בעיקר בחיבור שבין הטכנולוגיה לבין התחום החברתי.

 

מעולם לא השתתפתי או נחשפתי לתחרויות כאלו ובכלל לא הייתי בטוח שיש לי מה לתרום בעניין. בכל זאת החלטתי להשתתף, גם כי מפסידים יום לימודים בבית-ספר (וזו כבר סיבה מספיק טובה...), אך גם כי שיעור החינוך שעברתי ביום שלפני התחרות עורר בי מחשבה: מה אם היינו יכולים לשנות את נקודת המבט של התלמידים, לגרום להם להיות מחויבים ומעורבים יותר בשיח בכיתה כדי שיוכלו להבין את מושגים משמעותיים כמו גזענות ואפליה, וזאת לאחר שיעברו חוויה משמעותית שתעזור להם לראות, באופן מטאפורי, את העולם בעיני האחרים בחברה.

 

ביום התחרות הפגישו אותנו, מאה נערים ונערות שנאספו מכל הארץ, עם אנשי Googleוהציגו לנו את טכנולוגיית המציאות המדומה. מכאן הבנתי שהחוויה שארצה להעביר את התלמידים יכולה להיות חוויה ממשית ולא מטאפורית. באמצעות מציאות מדומה תתאפשר חווית העולם דרך "עיניים של אחר". כך, לדוגמה, אדם לבן יכול לחוות את העולם כשחור או גבר יראה כיצד זה להיות אישה. נוכל להסתכל בעיניים של אדם עם מוגבלות,   אדם יהודי יביט בעולם מהפרספקטיבה של אדם ערבי (ולהפך) וכן הלאה.

 

במהלך ההאקאתון נחשפתי לראשונה לעולם רחב ומרתק שעוסק במגוון נושאים. בסוף היום הצגתי את הרעיון מול חבר שופטים לצד רעיונות אחרים ונבחרתי כזוכה! אלו היו הצעדים הראשונים בפיתוח הסטארט-אפ "OtheReality". מאותו ההאקאתון יצאתי גאה, נלהב ובעיקר מאוהב.

 

לאחר ההאקאתון, הבנתי את הפוטנציאל שבסטארט-אפ שלי, והחלטתי לדחוף אותו כדי שיצא לפועל. לשמחתי מצאתי אוזן קשבת אצל אנשי StarTAU, ובראשם דן בלטר (סמנכ"ל Startau), אליה אילון (מנהל החינוך ב Startau) ואוהד גולוב (מנהל התחרות), שהזמינו אותי להשתתף בתכנית "יזמות עלית" באוניברסיטת תל-אביב. בתכנית למדתי איך לקחת את הרעיון הראשוני שהצגתי בהאקאתון ולהפוך אותו לסטארט-אפ מלא ומגובש.

 

ברגע הראשון בו נכנסתי לקורס התעורר בי החשש כשהבנתי שמסביבי, נער בן 15, יושבים אנשים מבוגרים, שהקרוב ביותר אלי בגיל מבוגר ממני בכמעט עשור. אומנם היה לי ברור כי לא אוכל לגשר לגמרי על פער השנים והניסיון, אך באותה נשימה הבנתי כי בעולם היזמות מה שחשוב הוא הרעיון, המחויבות לקדמו, והדחיפה קדימה באמצעים יצירתיים ובכלים אותם רוכשים בקורס.

 

באמצעות אלו ובאמצעות תמיכה של אנשים הקרובים לפרויקט, ובכללם משפחתי ואנשי StarTAU, הצלחתי לפצות על פער הגיל ולקדם את הפרויקט שלי. כך יכולתי לגבש את המוצר שלי ולמקד אותו.

 

בשלב הראשון בחרתי להתמקד באחד ההיבטים שהעסיקו אותי הכי הרבה והוא ההיבט המגדרי. המוצר שלי מכוון ליצירת סרטוני VR קצרים, שיאפשרו לכיתה שלמה לחוות סיטואציות בה נתקלות נערות בחיי היומיום שלהן, וכך, באמצעות החוויה העוצמתית של ה-VR, ובליווי תכנית חינוכית שתכתב סביב כל סרטון, אפשר יהיה לעורר את השיח בכיתה ולחבר את כולם לדיאלוג סביב מושגים שבדרך כלל קשה להבין בשיעורים כפי שהם מתנהלים כיום.

 

מחקר אקדמי שנעשה באוניברסיטת סטנפורד בתחום ההשפעות הפסיכולוגיות של ראית העולם דרך עיניים של אחרים מחזק את הטענות שלי להשפעה החיובית הפוטנציאלית של סרטוני המציאות המדומה. מכאן גם יצרתי את הסרטון הראשון של המיזם, והוא עוסק בשאלה "מתי מחמאה הופכת להטרדה". באמצעותו אפשר לעורר שאלות עקרוניות, שישמשו חומר למחשבה ויעניקו כלים מעשיים ליומיום של כלל התלמידים והתלמידות.

 

כאמור התוכנית ב-StarTAU הכווינה אותי ונתנה מענה לשאלות רבות שעלו במהלך הפיתוח, דחפה אותי לקרוא רבות בנושא וללמוד, ולקחה אותי למקומות שמעולם לא חשבתי שאגיע אליהם. יצא לי לנהל פגישה עם עורכי דין מנוסים, אי שם בגורדי השחקים של תל אביב, להציג את הפרויקט שלי בפני אנשי Google Campus, להיפגש עם מנטורים ויזמים וותיקים, לפרוש את הפרויקט בפני מנהלי אגף המחוננים במשרד החינוך ולהרצות על יזמות ומנהיגות בפני מנהלי בתי ספר, מורים ותלמידים.

 

אני יודע שכשמדברים על אותם צעירים שמשתלבים בתעשיות ההייטק והסטארט-אפים, רבים נוטים לחשוב על סוג מסוים של נערים: אותם גאונים צעירים, שלומדים 5 יחידות מתמטיקה, לוקחים מקצועות מוגברים כפיזיקה וכימיה ועוד כשהיו בגן הרכיבו את המחשב הראשון שלהם. כך שרבים מופתעים לשמוע עליי: תלמיד הלומד 3 יחידות מתמטיקה ולוקח כמקצועות מורחבים את מקצועות ההיסטוריה והספרות, ועדיין ייסד חברת סטארט-אפ, שבסיסה טכנולוגי.

 

אכן, אחד הלקחים שלי מהתהליך שעברתי הוא שהדבר המשמעותי ביזמות הוא שאין מודל אחד לדמות הסטארטאפיסט, ועם רעיון טוב וכלים שמשחיזים לאורך הדרך אפשר להגיע אל עולם היזמות ממקומות שונים. אני נלהב מהסטארט-אפ שלי, OtheReality, ומאמין כי החשיפה לחוויה העוצמתית - ראיית העולם דרך עיניים של אחרים באמצעות טכנולוגית VR- יחד עם הדיון המונחה בעקבות חוויה זו, יובילו לשינוי חברתי משמעותי. כיזם חברתי-חינוכי אין דבר שישמח אותי יותר מלראות את הפרויקט שלי מופץ במערכות החינוך בכל מקום ומקדם הבנה ודיאלוג בין קבוצות ואינדיבידואלים בארץ ובעולם.

 

Startau הינו מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב. המרכז קיים משנת 2009 ובמהלך השנים חברים בו מעל 20,000 יזמים, מנטורים, משקיעים ואנשי היי-טק ויזמות, הן מהארץ והן מהעולם. בימים אלו נפתחות ההכנות לקראת Tau innovation - שהינו פסטיבל בינלאומי הגדול בארץ!

תגובות

1. בן אדם | 23 ינואר 2017

לדעתי אנחנו צריכים קודם כל להסתכל על עצמנו ורק אחר כך לבחון הסתכלות בעניים של האחר

מסיבות אבולוציוניות אנחנו שופטים את האחר בתוך שניות, אבל את עצמנו אנחנו לא שופטים בכלל.
לאחרונה כולם עסוקים בלגרום לאחרים להסתכל על אחרים בעין אוהדת (קל יותר), וזו הנקודה שצריך לבחון....
הגיע הזמן שכל אחד יבחן את עצמו (בלבד) ויתקן את עצמו (בלבד) רק ככה תשתנה זוית הראיה של האחר.
בהצלחה לכולנו.


הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.