X

חדשנות בשירותים הציבוריים? אל תהיו סקפטיים

חדשנות בשירותים הציבוריים? אל תהיו סקפטיים
יום שלישי, 14 בפברואר 2017
רות סגל
עורכת אתר StartIsrael
ציון 4.5
1Shares

כבר שנים אנחנו שומעים כי עוד רגע, בזכות הטכנולוגיה הקיימת, החיים שלנו הולכים להשתנות. בתי הספר לא יהיו אותם בתי ספר, בתי החולים יראו אחרת לגמרי ואפילו התחבורה הציבורית בישראל סוף כל סוף תעלה מדרגה. ומצד שני, אנחנו לא רואים שיש התקדמות אמתית באף אחד מהתחומים האלו. "ישראל היא אומת הסטארטאפים. יש כאן הרבה מאוד טכנולוגיה, אבל הטכנולוגיה הזו לא מחלחלת לשירותים הציבוריים שמהותיים בסופו של דבר לתושבים כמו הבריאות, התחבורה והחינוך" מסביר לנו ד"ר יונתן מנוחין שנכנס בתחילת השנה לתפקיד מנהל המכון הישראלי לחדשנות. "מטרת המכון היא להכניס את הטכנולוגיה לשירותים הציבוריים כדי להעלות את איכות חייהם של התושבים. מצד אחד אנחנו רוצים לחזק את היזמים שמתעסקים בתחומים האלו. אנחנו לא רוצים שכל היזמים ילכו לכיוונים אחרים שיכולים להיות יותר מושכים בטווח הקצר אבל לא מהותיים לרווחה שלנו, מצד שני אנחנו רוצים לדאוג שהמערכות הציבוריות יהיו מספיק פתוחות כדי לקבל חדשנות. אנחנו עובדים גם מצד הביקוש וגם מצד ההיצע בתקווה שביחד יהיה תמריץ כלכלי ליזמים, והתועלת החברתית תגדל."

 

 

ד"ר יונתן מנוחין. צילום: איה וינד

 

איך בעצם המכון הזה הוקם?

"המכון הוקם לפני חמש שנים על ידי ד"ר לאוניד בקמן, יזם סדרתי שמקים עכשיו את הסטארט-אפ השלישי שלו. לפני כמה שנים, כשנולדה לו ביתו הבכורה הוא אמר – 'אוקי, אני יודע לעשות כסף, אבל מה היא תקבל בתור אזרחית. לאיזה מציאות היא תגדל'. הוא הבין שאם הוא רוצה שהיא תישאר כאן, צריך שיהיה כאן טוב יותר. אז הוא לקח על עצמו את האחריות לנושא הזה והקים את המכון."

למעשה, פעילות המכון הישראלי לחדשנות מתמקדת בקידום טכנולוגיה בשלושה תחומים – בתחבורה, בבריאות ובחינוך. מאחורי כל אחד מהתחומים פועלת לפחות קהילה אחת. בתחום התחבורה פועלת קהילת ECOMOTION "זו הקהילה הגדולה ביותר בתחום התחבורה" מסביר לנו מנוחין. "משתתפים בה 5,000 אנשים ו-560 חברות. בין אם במקרה ובין אם לא התחום התחיל לקבל תאוצה לפני כ-4-5 שנים, בדיוק בזמן בו הקהילה הזו הוקמה. זה לא אומר שזה בזכותנו אבל אנחנו כן ידענו לקחת את התחום, לייצר לו PR, לייצר למידה ולהביא משקיעים וחברת בינלאומיות שיתעניינו בתחום".

 

אז איך בעצם אתם פועלים לכך שהתחבורה שלנו תהפוך לחכמה יותר?

"הדגש הוא לנסות להטמיע את הטכנולוגיה במערכות הציבוריות. רוב הטכנולוגיה שמרגשת היום את הציבור נוגעת לכל עניין הרכב האוטונומי או רכבים חשמליים, מכיוון וישראל לא מייצרת מכוניות זה פחות נוגע למערכות הציבוריות. אבל הפעילות כן נוגעת לכל נושא התחבורה החכמה, החניות והקישוריות בין המערכות. כדי שמכוניות יהיו אוטונומיות, צריך שגם המערכות יתאימו את עצמן. אלו דברים שקיימים כבר בעולם. באמסטרדם הרמזור יודע לזהות את העומס בכביש והוא נכבה ונדלק בהתאם. בעולם מקושר הדבר הזה יתאפשר על ידי סנסורים. אנחנו בוחנים איך מחברים את הטכנולוגיה הזו לסביבה ולרגולציה, של מי בעצם האחריות ואנחנו בודקים את הביטחון של התהליך".

 

ומה קורה בתחום הבריאות?

 

בקהילת הבריאות פועלות זו לצד זו שתי קהילות, BeWell.il ו-BeWell.Haifa. "לכל אחת מהן מטרות קצת שונות, אבל כעיקרון מטרתן לקדם את כל נושא הבריאות הדיגיטלית. אנחנו מאמינים שהדיגיטציה תשנה את הרפואה והשאלה היא באיזה מקום ישראל יכולה להיות והאם היא יכולה להוביל את התהליך. כל התפיסה הזו שצריך להגיע לבית החולים צריכה להשתנות בעתיד אנחנו לא נעמוד בזה, לא כלכלית ולא בריאותית. ידוע כי בית חולים הוא לא מקום בריאותי לחיות בו. במובן הזה, קופות החולים בישראל שייכות בעצם לתפיסה העתידית הזו, זה משהו שלא קיים בעולם וזה מעניק לנו יתרון תפיסתי. אבל אנחנו עדיין צריכים להמציא את העולם הזה מחדש. רפואה מותאמת אישית, ניטור שותף של האנשים, מערכות מידע וטיפול בבית. בסופו של דבר כולם רוצים להיות בבית. זה יותר בריא, יותר זול ויותר אפקטיבי, וזה האתגר למעשה של קהילת BeWell.il.

ב-BeWell.Haifa הדגש הוא על חיזוק האקו-סיסטם המקומי. איך הופכים את חיפה למקום שבו חברות רוצות להיות בו. אנחנו רוצים לחבר את ארגוני הבריאות ליזמים. בסופו של דבר יזם דיגיטל צריך את הממשק השוטף כדי ללמוד. כדי לפתח תעשייה צריך לעבוד בצמוד לממשקים האלו. בחיפה הצלחנו לעשות פרויקט זירת חדשנות יחד עם שירותי בריאות כללית. אנחנו מציגים להם טכנולוגיות, חלקן בתחילת דרכן וחלקן בשלבים מתקדמים יותר, ומציעים להם להתנסות, לשנות את תהליך העבודה שלהם ולבנות פרוטוקולים יותר טובים. רוב החברות שעוסקות בתחום ה-Digital Health בארץ עוסקות בתחום ה-wellness  ולא בתחום הבריאות. מצד אחד מדובר בסוויצ' מאוד קטן, ומצד שני הרגולציה בתחום הבריאות היא היסטרית, והמחסומים מאוד גדולים. אנחנו רוצים להוריד את המחסומים ולעזור ליזמים לשנות את מערכת הבריאות בארץ".

 

התחום השלישי בו עוסק המכון הוא דיגיטציה של החינוך ביחד עם קהילת Ed.il. "הדיגיטציה בחינוך תשנה את כל מה שאנחנו יודעים על איך נראה חינוך. היא תאפשר לנו לתת לכל אחד את הזמן שלו, בדרך שלו, ובהתאם ליכולת שלו לשבת וללמוד. אם פעם המידע היה בעל ערך בפני עצמו, היום מטרת המורה היא לסייע לתלמיד להשיג את המידע ולעבד אותו. בקהילת החינוך הבינו כי הבעיה העיקרית היא שהמערכת מאוד רוצה אבל לא יודעת מה לעשות. המורים צריכים להגיד "זה עוזר לנו", אבל המורים, שהם עם מאוד אידיאליסטי, שרוצה לעשות את המקצוע שלו, נשחק על ידי המערכת, ולכן, אין להם את הפניות לשבת ולראות מהם הצרכים ואיך הטכנולוגיה יכולה לעזור להם".

 

ירון אדל, מנהל קהילת החינוך במכון מוסיף "הבטיחו במהלך השנים הרבה מאוד הבטחות בנוגע למה שהטכנולוגיה יכולה לעשות בחינוך. ניסו להכניס מחשב לכל ילד, איי-פדים וטכנולוגיות נוספות. הצורה שבה הטמיעו את השינויים לא השיגה את המטרה שלשמה הטמיעו אותם. הנחיתו פתרון אחד לעשרות אלפי מורים ונוצר במערכת החינוך קושי, אכזבה גדולה וחוסר אמון כלפי הטכנולוגיה".
 

 

ירון אדל. צילום: איה וינד

 

"מה שאנחנו מנסים לעשות הוא לייצר מפגש בין אנשי טכנולוגיה למורים מתוך מטרה שהם יבחנו יחד איזה דברים יכולים לייצר ערך לשני הצדדים. " מסביר מנוחין. "זהו תחום שתמיד מהווה בעיה, זה הגביע הקדוש. במידה ונמצא פתרון יברכו עליו בארץ וגם בעולם. כולם רוצים לשפר את החינוך והלמידה. הפוטנציאל כאן הוא היסטרי עבור היזמים. ראשית זהו תחום בתולי, ושנית, אם נדע איך לפצח אותו, זה יפתח אותו להרבה אפשרויות. הקניית ידע היא הקניית ידע. אנחנו מאמינים שכפי שהעבירו את מוקדי השירות להודו, תהליך דומה יקרה באוניברסיטאות התאגידיות. היום תהליך ההכשרה למקצוע לא נפסק, התפקיד משתנה לאורך זמן. רופא שלמד לפני 20 שנה צריך להמשיך וללמוד. הדרישה מאנשי מקצוע היא לקבל עוד ועוד ידע."

 

"אנחנו בעצם טוענם כי עולם התעסוקה הולך ומשתנה יד ביד עם עולם הלמידה" מסביר אדל, "יש מסלולים שלמים שעומדים להשתנות וההזדמנויות העסקיות משגעות. למה אנחנו צריכים ללמוד בצורה מרוכזת שלוש שנים לתואר? למה אי אפשר ללמוד עשר שנים ולתחזק את הידע שלנו לאורך זמן ובאופן שמותאם למקצוע? הנקודה היא שהתהליך הולך להשתנות בין אם נרצה או לא. זהו מקום שבו לא הייתה הצלחה עסקית משמעותית והרבה משקיעים מפנים את תשומת ליבם בגלל שהוא בתולי"

 

ביום חמישי, ה-16 לפברואר יתקיים בירושלים ה-Datathon החינוכי הראשון ביוזמת מנהל החינוך בעיריית ירושלים והמכון הישראלי לחינוך "אנחנו בעצם לוקחים מאגרי מידע ממשלתיים, עירוניים ומאגרים של בתי ספר ומנסים לייצר מהם כלים" מסביר מנוחין. "נוצרות כאן שתי הזדמנויות, אחת היא עבור היזמים, כאשר שלושת המקומות הראשונים יזכו בחבילת ליווי כלכלית לפיתוח הכלי והבטחה להטמעה במערכת החינוך בירושלים. הזדמנות נוספת היא האפשרות להיכנס לעולם הערים החכמות, על ידי הפקת תובנות עסקיות ממערכות המידע הממשלתיות. אנחנו בודקים איזה נתונים יש לנו ומה ניתן לעשות איתם. קודם כל נראה איך אפשר לשנות את החינוך ובהמשך, איך לזקק נתונים בהקשר מסוים ולשכפל את זה למקומות אחרים. הערים החכמות וזה האתגר הכי גדול היום. שם יהיה הכסף הכי גדול של התעשייה בעתיד. היום כשמדברים על עיר חכמה מדברים בגדול, מערכות ענק. אבל לעיריות אין כסף לקנות מערכות ענקיות או פתרונות ענק. זה לא יקרה. הפתרון הא לדעת לחלץ מידע מנתונים קיימים, לבקש נתונים חדשים ולהפיק מהם פתרונות טובים. אנשי חינוך טובים יש לנו, אנחנו זקוקים לאנשים טכנולוגיים בעולמות הנתונים שידעו לייצר תובנות. לשבת עם אנשי חינוך ולייצר את המוצר".

 

אדל: "האתגר הכי גדול שלנו ב-Datathon זה לאתר את אנשי הטכנולוגיה בתחום הדאטה. אין הרבה אירועים לאנשים שמתמחים בדאטה, ואנחנו אוהבים דאטה. יש לנו מאגרי מידע מרשימים מבחינת כמויות."

 

מה תמליץ ליזמים וחברות שצריכות לעבוד מול גופים ממשלתיים ברמת ההתנהלות מולם, איך לגרום לדברים לקרות?

מנוחין: "דבר ראשון לבוא אלינו. יש המון יש יזמים שנותנים יופי של תשובות לשאולות שלא שאלו אותם. מה שאנחנו עושים בקהילה שלנו היא לייצר את הדיאלוג בין אלו שנותנים את השאלות למי שנותן את התשובות. זה מהותי לעשייה. ראשית, אנחנו מארגנים אירועים סביב שאלות שאנחנו חושבים שראוי שישאלו אותם ואז יזמים יכולים לבוא ולתת את התשובות. אבל חלק גדול מהפעילות זה להפגיש את כולם במקום שבו הם ידברו, ישאלו שאלות ויבינו מה מטריד, מה אפשר לעשות, איזה שותפים כל אחד צריך. התהליך אצלנו פחות טכנולוגי, אלא יותר עיצובי. להבין איך אנחנו תוקפים ונותנים את המענה הנכון ביותר לבעיה וליכולת של הארגון לבוא ולקבל".

אדל: "יש מערכות יחסים ארוכות טווח. כל הדלתות שפתחנו אלו דלתות שפתחנו עם אנשים שאנחנו יודעים שהם הצ'מפיונים בתוך הארגונים שידעו לקחת את הדברים האלו. אפשר למצוא  דרכנו דלתות פתוחות להתפרץ דרכיהן ולהגיע לאותם Early adaptersבתוך המגזר הציבורי."

 

מי יכול בעצם לפנות אליכם?

מנוחין: "כולם, אנחנו פתוחים לכולם. כל מי שמתחבר לרעיון של קידום תעשיה ונושאים המפיעים על הרווחה, והטמעת הנושאים בארגונים ציבוריים מוזמן אלינו. גם אם אתם יזמים, נותני שירותים או משקיעים. חשוב מאוד להדגיש כי אנחנו לא לוקחים כסף מאף אחד, לא מחברות גדולות שמגיעות לשיתופי פעולה ולא מיזמים. המטרה שלנו היא שינוי חברתי.

1Shares

תגובות

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////

הוסףתגובה

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

שותפים

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////

הצטרפולאחרונה

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////