7 דצמבר 2013 | איילת כהן
אנג'לים: איך מוצאים אותם ומה צריך לדעת לפני שחותמים?

איך בודקים האם האנג'ל מתאים לכם? ואיך מתכוננים? כל ההסברים בפנים

למה סטארט-אפים מגייסים כסף מאנג'ל? מה היתרון שלו על הלוואה מהבנק או על המשך גיוס מהמשפחה?

 

כל סטארט-אפ מגיע לרגע שבו הוא זקוק לכסף כדי להתקדם, וכעת ההשקעה של היזמים אינה מספיקה. הדרכים לגיוס בשלבים הראשונים הם ממשפחה וחברים, גיוס המונים (Crowdfunding) או משקיעים פרטיים – אנשים טובים המכונים אנג'לים, שמחליטים להשקיע את ההון שלהם בסטארט-אפים.

 

לאחר שגייסו כסף מהמשפחה ומחברים, עוברים הסטארט-אפים לגייס כסף מאנג'לים, כשלרוב, הסכום המגויס נע בין כמה עשרות אלפי דולרים ועד לחצי מיליון דולר.

 

אך מה היתרון של גיוס מאנג'לים? במטרה לענות על השאלה שוחחתי עם אורן הוברמן, מייסד ומנכ"ל Kinetic Art שיצרה את אפליקציית  Look&Cook, אפליקציית מתכונים ל-iPad ועם בועז בארי, מייסד ומנכ"ל Tourpal, אפליקציית מדריך טיולים. הוברמן ובארי גייסו כסף מאנג'לים במטרה לממן את פעילות הסטארט-אפים.

 

שניהם המליצו לחפש משקיעים שקשורים לתחום פעילותו של הסטארט-אפ ולענף ההיי-טק, בכדי שיוכלו להביא ערך נוסף ומשמעותי לסטארט-אפ. משקיע שמגיע מהתחום בו פועל הסטארט-אפ הוא בעל הבנה עסקית ויוכל לסייע לסטארט-אפ בבניית האסטרטגיה.

 

בנוסף, משקיע כזה לרוב מביא אתו קשרים ויכול לעזור לסטארט-אפ בהיכרות עם גורמים מובילים בתעשייה למטרות שיתופי פעולה שונים, סיוע במציאת עורך דין ורואה חשבון מתאימים וכמובן, לגייס משקיעים נוספים לסבבי הגיוס הבאים. 

 

בניגוד לאנג'לים המקצועיים, אנג'לים לא-מנוסים לא מבינים את רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה ולא מכירים בכך שרוב הסיכויים שהסטארט-אפ יכשל. אנג'ל שלא מגיע מתחום ההיי-טק יכול לתת עצות ולקבוע החלטות שעלולות לפגוע בסטארט-אפ. אם בוחרים משקיע שלא מבין את התעשייה חשוב לקבוע עמו שבמישור ההחלטות בתוך החברה הוא יקח צעד אחורה ולא יתערב.

 

איך מוצאים אנג'לים?

 

יש כמה דרכים להגיע לאנג'לים. דרך אחת היא באמצעות אתרים ומאגרי מידע על קבוצות אנג'לים או אנג'לים בודדים. לדוגמאף ב-AngelList רשומים כ-2,000 משקיעים ישראלים אוIsraeli Angels Group.

 

הדרך השנייה היא באמצעות קשרים: עורך הדין, רואה החשבון וחברים אחרים שכבר גייסו ויוכלו להמליץ על משקיע.

 

הדרך השלישית היא פאנל אנג'לים: מעין Shark Tank בגירסת המציאות, בה נאספים קבוצות של אנג'לים וצופים ביזמים שמציגים מול כולם. אם אחד האנג'לים התעניין במה שהצגתם, הוא יפנה אליכם בסוף הפאנל ותתאמו פגישת המשך .

 

איך מתכוננים לפגישה עם משקיע?

 

אחרי שמצאתם את הפלטפורמה שבה האנג'לים נמצאים, הגיע הזמן להתכונן לפגישה. תהליך הגיוס מרתיע יזמים רבים מפאת הצורך לשכנע בכל פעם מחדש בהיתכנות ההצלחה של הרעיון.

 

 

 

תהיו ערוכים לקבל כמות נכבדת של תשובות שליליות ולא להתייאש. גם אם נראה שהמשקיע מתלהב מהחברה בפגישה, שום דבר אינו מובטח. בועז בארי מספר כי תהליך הגיוס היה ארוך ומתסכל אבל מדגיש שבכל פעם מחדש כשמגיעים להציג לאנג'ל, צריך להופיע מוכנים ומלאי בטחון בהצלחת הסטארט-אפ.

 

קושי נוסף במפגש עם אנג'לים נעוץ במאפייני התקופה בה אנו חיים: יכולת הקשב שלנו כבני אדם הולכת ופוחתת עם השכלול הטכנולוגי. חשבו על אנג'ל הפוגש כמות אדירה של יזמים שמנסים לשכנע אותו שהחברה שלהם היא הדבר הבא. איך תצליחו לעניין אותו?

 

כדי להתגבר על הקושי הזה כדאי לחדד את המסר שאתם רוצים להעביר לרעיון קצר ותמציתי;חשבו על בניית הפיץ' והסיפור שאתם מספרים למשקיע;היו מוכנים לשאלות שונות ותנו למשקיע את כל המידע שהוא מבקש. נסו לבנות את האמון עם המשקיע, כי זה הדבר הכי חשוב במהלך גיוס האנג'ל.

 

ראובן אולמנסקי, אנג'ל ושותף בקרן Wadi Venture, מספר שהוא קודם כל מחפש צוות ולא יזם בודד. בצוות הוא רוצה לראות שיש הבנה טכנולוגית, מנהיגות עסקית והכי חשוב מבחינתו – היכולת לבצע. היכולת להפוך את הרעיון למציאות ולא רק דיבורים, לדבריו זו התכונה הכי חשובה וגם הכי נדירה בקרב היזמים שהוא פוגש. תמיד ניתן להשלים ולשכור מפתחים או אנשי פיתוח עסקי ושיווק אבל אין איך להשלים אחר כך את התכונה ה'ביצועיסטית'.

 

מי בוחר את מי?

 

פעמים רבות, ברכבת ההרים של הסטארט-אפ, היזמים להוטים למצוא כסף במטרה להמשיך את הפעילות ושוכחים שלא רק שהמשקיע בוחר אותם אלא גם הם בוחרים אותו.

 

בתהליך בחירת השותפים לסטארט-אפ, המשקיע הוא שותף נוסף שאתם מכניסים לסטארט-אפ. היזמים חייבים לבחון גם הם את האנג'ל ולא להתפשר רק כי הם רוצים את הכסף. אורן הוברמן סיפר כי מבחינתו עדיף לוותר על השקעה אם הוא לא מעריך את המשקיע מקצועית או לא מתחבר איתו ברמה האישית. מהצד של המשקיע סיפר ראובן אולמנסקי כי מבחינתו הוא בוחר אנשים שהוא "יודע שיוכל להיכשל איתם", כלומר, ללכת איתם לאורך כל הדרך, בטוב וברע.

 

חיים קופנס, מייסד Precise ושותף בקרן JVP מציע לכל היזמים לבדוק את דפוס ההתנהגות של המשקיע כאשר אחת החברות נכנסת למשבר. איך אפשר לבדוק זאת? יש רשימות דירקטורים באינטרנט (כמו זו למשל), בהן מופיע פרופיל אישי לכל אדם וניתן לראות את כל החברות שהוא יושב או ישב בדירקטוריון שלהן. דברו עם היזמים וקבלו חוות דעת.

 

שלב החוזה: קחו עו"ד טוב ובחרו את המאבקים שלכם

 

לאחר שהגעתם להחלטה משותפת על השקעה, הגעתם לשלב החוזה. שמענו על יותר מדי מקרים בהם יזמים לא בדקו מספיק טוב את חוזה ההשקעות ובסופו של דבר מצאו את עצמם בקרבות משפטיים עם המשקיע.

 

 

 

קחו עו"ד טוב, עם ניסיון בתחום הסטארט-אפים שינהל את התהליך וידע מהן הדקויות שחשוב להתייחס אליהן ומה כלול בחוזה של השקעות מסוג זה. עדיף שלא תריבו עם המשקיע על כל הסעיפים. בחרו את אותם שניים-שלושה סעיפים שמבחינתכם לא ניתן להמשיך עמם ותיאבקו עליהם.

 

בחוזה אתם מעגנים את הקשר ביניכם ובין המשקיע ביום שאחרי החתימה: מה תפקידו בחברה, כלומר, עד כמה הוא מעורב בקבלת ההחלטות, האם יש לו זכות וטו, כל כמה זמן נדרש לשלוח לו עדכון וכדומה.

 

אז מה עוד חשוב כדי להימנע מוויכוחים סוערים, הדחות ואף התערבות משפטית? כל הדוברים אמרו כי חשוב מאוד שהיזמים יעריכו את המשקיע, את נסיונו ואת דעותיו. כך הם יהיו מוכנים להקשיב ולהתייעץ עם המשקיע, גם אם הם לא יסכימו על ההחלטה בסוף – הדרך להחלטה תהיה משותפת.

 

חשוב מאוד שגם היזמים וגם המשקיע יסכימו על חזון החברה – לאן רוצים ללכת? מה המטרה הסופית? לכן חשוב שאתם היזמים תבחרו את המשקיע, תוודאו שאתם חושבים על חזון החברה בצורה דומה, שאתם מתחברים ברמה הבינאישית, ולבדוק שיש למשקיע ניסיון חיובי עם סטארט-אפים בעבר, גם אם אלה נכשלו, שהיחסים שלו ושל היזמים לא הפכו לפיאסקו משפטי או שהוא פיטר את היזמים עצמם. אם תבחנו את כל הסוגיות הללו בשלב בניית האמון, עוד לפני החוזה – תגדילו את הסיכויים שלכם להצלחה.

 

סטארט-אפים מירושלים והסביבה? בואו להציג בפאנל אנג'לים מבית סיפתח ו- MadeinJLM

תגובות

1. אלי קליימן | 12 דצמבר 2013

כתבה מצוינת

הכתבה באמת עוזרת להבין את התהליך טוב יותר. תודה.

לגבי בדיקת המשקיעים, אפשר להיעזר גם ב- http://www.thefunded.com/


הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.