X

האם תתנו להמונים מניות מהסטארט-אפ שלכם?

האם תתנו להמונים מניות מהסטארט-אפ שלכם?
יום שלישי, 8 באפריל 2014
ליאור נבון
מייסד ב-Crowder
Linkedin
ציון 5.0
25Shares

גיוס ההון מההמונים בצורה של מניות היה זר לציבור היזמים והמשקיעים בעולם עד לפני כמה שנים. אבל היום פועלות יותר מ-200 פלטפורמות ברחבי העולם במודל ה-ECF - Equity Crowdfunding, אשר גייסו מעל 200 מיליון דולר בשנת 2013. סכום הגיוס הזה צפוי לצמוח לחצי מיליארד דולר ב-2014.

 

מה החידוש בשיטה גיוס ההון הזאת? האלטרנטיבה החדשה מאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים להגיע לקהל רחב של משקיעים פוטנציאלים דרך פלטפורמות אינטרנטיות ייעודיות; לקבל את ההשקעה אונליין וזאת בתמורה למניות ושותפות במיזם, ללא צורך בפרסום תשקיף והנפקה בבורסה לניירות ערך.

 

ב-2012 המאמץ הניב פרי ונשיא ארה"ב, ברק אובמה, העביר את חוק ה-JOBS Act במטרה לתמוך בעסקים הקטנים במציאת מקורות מימון למיזמיהם. בעקבות המהלך של אובמה החלו מדינות רבות בתהליך תיקון החקיקה הנוגעת לניירות ערך ולאישור מודל ה-ECF.

 

כיום, יזמים המעוניינים לגייס הון עבור המיזם שלהם בתמורה למניות כבר יכולים לעשות זאת דרך פלטפורמות יעודיות אונליין במדינות כמו בריטניה, פינלנד, אוסטרליה, גרמניה, איטליה ונורווגיה. לאחר אישור ה-SEC בארה"ב וקנדה ניתן לגייס כסף ממשקיעים שמסווגים כמשקיעים מתוחכמים על פי החוק.

 

תהליך גיוס ההון במודל ה-ECF שונה ממדינה למדינה כאשר החוק בכל מדינה מתווה את המדיניות שבה יפעלו החברה המגייסת, היזם והפלטפורמה שדרכה יבוצע גיוס ההון.

 

איך מקבלים את הכסף?

 

חברה מגייסת עוברת סינון קפדני על ידי הפלטפורמה. התהליך כולל בדיקת הרקע של היזמים, ראיונות פנים אל פנים עם חברי דירקטוריון בעלי מומחיות שונה, בדיקת שיערוך של החברה (שווי החברה לפיו ימכרו מניות לציבור המשקיעים) ובדיקות נוספות.

 

חברות המעונינות לגייס הון דרך פלטפורמת ECF נדרשות לחשוף בפני המשקיעים דוחות כספיים, תכנית עסקית, תיאור הצוות והתפקידים בחברה, לקוחות ועוד. החברות יכולות להחליט לחשוף רק חלק מהנתונים לקהל הרחב ולאשר באופן פרטני למשקיעים פוטנציאלים גישה לנתונים ה"רגישים".

 

 

כל חברה שתעלה סבב גיוס תצטרך להגדיר יעד לגיוס (הרגולטור מגדיר בכל מדינה סכום מקסימלי שניתן לגייס בשנה) וזמן לגיוס סכום היעד. קמפיין שלא עמד ביעדי הגיוס בפרק זמן שהוגדר ייחשב ככישלון ולא תבוצע השקעה במקרה זה.

 

חברה שהשלימה סבב גיוס תבצע רישום של מניות המשקיעים שהתחייבו להשקיע ותקבל את הסכמי ההשקעה חתומים מכל משקיע. ברוב המקרים הכספים יעברו לחשבון נאמנות עד להשלמת ההליכים המשפטיים.

 

באנגליה כל אחד יכול להשקיע, בארה"ב – אם יש לכם מיליון דולר

 

סיווג המשקיעים שונה בכל מדינה וכך גם סכומי ההשקעה המותרים למשקיעים דרך מודל ה-ECF. כל מדינה פועלת לפי החוק המקומי והרגולציה בתחום מכתיבה האם ההשקעה פתוחה לציבור או מוגבלת למשקיעים מתוחכמים בלבד.
 

בארה"ב לדוגמא, החוק מאפשר אך ורק למשקיע שמסווג כמשקיע מתוחכם בעל נכסים העולים על מיליון דולר (במשותף עם בן או בת הזוג, אך מבלי להחשיב את שווי בית המגורים), או בעלי הכנסה שנתית של 200 אלף דולר (או 300 אלף ביחד עם בן או בת הזוג) בכל אחת מהשנתיים האחרונות להשקיע בחברות דרך מודל ה-ECF.

 

באיטליה דורשים שלפחות 5% מהמניות המוצעות בסבב הגיוס ירכשו בידי משקיע מתוחכם. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא משקיע מתוחכם מוביל את ההשקעה (syndicates) מתוך התפיסה כי יש באפשרותו את הכלים והנסיון לנתח את כדאיות ההשקעה בחברה המגייסת ולהתוות דרך לשאר המשקיעים.

 

מודל זה מיושם על ידי הפלטפורמה הגדולה בעולם AngelList ומצליח מאוד בקרב האנג'לים הפעילים בפלטפורמה שכיום מאפשרת השקעה רק למשקיעים מתוחכמים.

 

באנגליה ההשקעה מותרת לכל אחד וסכום ההשקעה למשקיע בודד יכול להיות גם 10 פאונד. הרגולציה במקרה הזה מאפשרת קיום מלא של מודל ה-ECF אך מגבילה את סכום ההשקעה המקסימאלי בשנה למשקיע בודד.

 

Equity Crowdfunding בישראל

 

ומה קורה בישראל? אנחנו נמצאים בשיאו של תהליך חקיקה להסדרת ה-ECF . יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, יחד עם יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר, מקדמים את הנושא.

 

הצעת חוק של ח"כ ברוורמן הסדירה את התחום לראשונה בחקיקה ומציעה לעסקים קטנים ובינוניים לגייס הון מהציבור ללא ההגנה התשקיפית. ההצעה מסדירה את החובות שיחולו על החברה המגייסת ועל החברה שמפעילה את הפלטפורמה האינטרנטית, שבאמצעותה מגויס ההון בתחום ההגנה על המשקיעים. ברוורמן יציג את ההצעה בכנס באוניברסיטת תל אביב ביום חמישי הקרוב.
 


פלטפורמות גיוס

 

אתרי הגיוס נדרשים לידע משקיעים באשר לסיכונים, לפרסם מידע אודות המנפיק ולציית לחובות איסור הלבנת הון והגנת פרטיות. פעילותם תוגבל למימון המונים בלבד, ותהיה עליהם חובה להירשם ברשות הרגולטורית הרלוונטית באותה מדינה (בארה"ב ב-FINRA , רשות הפיקוח על התעשייה הפיננסית, וב-SEC, הרשות לניירות ערך האמריקאית). בארה"ב לדוגמא, תוגבל מכירת המניות שנרכשו לשנה הראשונה.

 

הפלטפורמות שקיבלו את האישור מהרגולטור לפעול יוכלו להציג את החברות באתר ולהציע לקהל המשקיעים החברים בפלטפורמה את האופציה לרכישת מניות.

 

אם תחליטו לגייס כסף או להשקיע בחברה עם פוטנציאל מבטיח, אלו הפלטפורמות אשר מרכזות את רוב המחזורים בתחום:

 

ארה"ב: AngelList , CircleUp , Crowdfunder, Wefunder

 

אנגליה: Crowdcube, Seedrs

 

אירופה: FundedByMe

 

ישראל: Ourcrowd
 

 

ישנם שני מודלים עיקריים להשקעה דרך פלטפורמות:

 

1. רכישה של מניות ישירות לתוך החברה

 

במודל זה המשקיעים יקבלו מניות של החברה וירשמו כבעלי מניות ברשם החברות.

 

2. רכישה של יחידות השתתפות בקרן
 

במודל זה המשקיעים ירכשו יחידות בקרן אשר האחזקה היחידה שלה היא החברה שבה השקיעו. מנהלי הקרן יהיו בעלי הפלטפורמה והם יגבו דמי ניהול עבור הניהול השוטף שלה. מדובר בעצם בסוג של "קרן הון סיכון" סלקטיבית שמאפשרת למשקיעים בחירה בחברות שבהם ירצו להשקיע.
 

25Shares

תגובות

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////

הוסףתגובה

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

שותפים

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////

הצטרפולאחרונה

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////