עד שנת 2030, צפויה האוכלוסייה בערי העולם לגדול מ- 3.3 מיליארד לכ-5 מיליארד בני אדם ושישה מתוך עשרה תושבים יתגוררו באזורים עירוניים. בעיה? בהחלט. אחד הפתרונות היותר מדוברים בשנים האחרונות הוא מושג ה"ערים החכמות", שיוצא מנקודת הההנחה, שעל מנת להמשיך לשרת ולשפר את רמת החיים של האוכלוסייה ההולכת וגדלה, יש צורך בקידום הקיימות במרחב האורבני - כלומר, פיתוח ערים חכמות. אז, על מה בעצם מדובר?

העולם עובר תהליך של עיור. קרקעות חקלאיות מפנות מקומן לגורדי שחקים וכפרים מתגלגלים לעיירות, ועיירות הופכות לערים גדושות בני אדם. אולי, יותר מדי בני אדם... האו"ם צופה כי בשנת 2050, 64% מאוכלוסיית העולם המתפתח ו-85% בעולם המפותח יחיו בערים, כשכבר כיום חלק ניכר מהאנושות מתגורר ב"מגה ערים" - ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה. עד שנת 2025 צפויות להיות כ-37 מגה ערים עם יותר מ-10 מיליון תושבים, כאשר 22 מתוך 37 הערים יהיו באסיה.

על פי מחקר של חברת מקינזי העוסק במיפוי העוצמה הכלכלית של ערים שונות בעולם, חצי מהאוכלוסייה העולמית מתגוררת בערים האחראיות על ייצור יותר מ-80% מהתמ"ג העולמי. חמישית מאוכלוסיית העולם מתגוררת ב-600 ערים בלבד, חלק זה של האוכלוסייה מייצר 60% מהתמ"ג העולמי. בשנת 2025 כ-70%  מ-600 הערים תייצרנה יותר מ-45% מהתמ"ג העולמי. 

עוד נתונים מטרידים: עד שנת 2030, צפויה האוכלוסייה בערי העולם לגדול מ- 3.3 מיליארד

לכ-5 מיליארד בני אדם ועל פי נתוני משרד התשתיות הלאומיות, בישראל חיים כיום כמעט 6 מיליון תושבים בישובים עירוניים. בשנת 2030, שישה מתוך עשרה תושבים יתגוררו באזורים עירוניים ולקראת שנת 2050, היחס יעלה לשבעה מתוך עשרה. בעיה? בהחלט. ואפילו יותר מבעיה אחת: מקום, משאבים מסוגים שונים, התנהלות רשויות וממשל וכיו"ב.

אחד הפתרונות היותר מדוברים בשנים האחרונות הוא מושג ה"ערים החכמות", שיוצא מנקודת הההנחה, שעל מנת להמשיך לשרת ולשפר את רמת החיים של האוכלוסייה ההולכת וגדלה, יש צורך בקידום הקיימות במרחב האורבני - כלומר, פיתוח ערים חכמות.

ד"ר בויד כהן, חוקר המתמחה בערים חכמות ומחבר הספר Climate Capitalism: Capitalism in the Age of Climate Change, רואה את העיר החכמה כ"גישה רחבה וכללית לשיפור היעילות התפעולית של העיר, איכות חיי התושבים ופיתוח הכלכלה המקומית". בהמשך לתפיסתו, בנה כהן את "גלגל העיר החכמה", המתאר את שש המטרות של עיר חכמה ושלושה מדדי ביצוע עבור כל מטרה. המטרות הן: כלכלה חכמה, סביבה חכמה, ממשל חכם, ניידות חכמה, דיור חכם ואנשים חכמים.

חברת הייעוץ והמחקר NAVIGANT הוציאה בשנת 2013 דו"ח בנושא הערים החכמות, כששם, המודל הרב-מימדי שלה מגדיר שלוש שכבות עיקריות: השכבה העליונה היא שכבת המדיניות (עם נושאי הכלכלה, איכות חיים וקיימות). בשכבה האמצעית נמצאים תעשיות ושירותים חכמים כמו ממשל חכם, תחבורה חכמה, בניינים חכמים ותשתיות ועזרים חכמים ובשכבת התחתונה נמצאות התשתיות, הכוללות את מערכת ההפעלה החכמה של העיר המורכבת ממערכות שליטה ובקרה, ניתוח מידע, חיישנים, תקשורת וקישוריות. החברה אף דירגה את מובילי השוק בתעשייה מבחינת ספקים, כשבין השלישיה הראשונה ניתן לפגוש את יבמ, סיסקו ושניידר אלקטרוניקס, כשמאחור מזנבות סימנס, מיקרוסופט, היטאצ'י וטושיבה.

למרות שיש עדיין לא מעט חילוקי דיעות בלא מעט מגזרים, לגבי ההגדרה המדוייקת של "עיר חכמה", ניתן בהחלט לראות שבמרבית המקרים יש מספר מאפיינים שחוזרים על עצמם: שילוב של טכנולוגיות מידע בחיים העירוניים, ואיסוף ועיבוד (והנגשה) של מידע עירוני. עיר חכמה, אם כך, היא עיר ששואפת לניצול אופטימלי ובר-קיימא של כלל המשאבים, תוך שימת דגש על השירות לאזרח, ע"י שמירת איזון הולם בין עלויות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. עיר חכמה יודעת למנף את המידע הקיים בעיר כדי למצות משאבים באופן אופטימלי ולקבל החלטות טובות ומושכלות יותר. היא ערוכה לחזות ולפתור בעיות באופן יזום ויכולתה להתמודד עם מצבי חירום גבוהה יותר. היא פועלת באופן פרו-אקטיבי ומתווה לעצמה את הדרך לשינוי באמצעות חדשנות וטכנולוגיה.

גם תל אביב בתמונה

המאמץ לקדם פרויקטי ערים חכמות נובע, בין השאר, ממשבר כלכלי מתמשך באירופה, שגרם לממשלות רבות למשוך משאבים מפרויקטי ענק של אנרגיה בת־קיימא ולהתמקד בפרויקטים שמקדמים חיסכון כספי, תוך שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. כך, למשל, בקופנהגן ובהמבורג פועלים לצמצום צריכת החשמל והמים באמצעות הוספת יכולות ניטור ובקרה לתשתיות העירוניות. מהלך שאפשר לבדוק כיצד מסופקים השירותים השונים והיכן ניתן לחסוך. תל אביב, שזכתה בכנס השנתי של Smart City Expoשנערך ב-2014, בתואר "העיר החכמה ביותר בעולם" התמודדה מול 250 ערים אחרות מרחבי העולם. העיר זכתה בתואר בעקבות פרויקט "דיגיתל", מערכת מידע מקוונת לתושבים הכוללת כרטיס תושב חכם, אתר אינטרנט, אפליקציה סלולרית ועוד. במסגרת המיזם יכולים תושבי העיר לקבל הנחות, הצעות והטבות מותאמות וכן לקבל מידע אישי מהעירייה ולאתר נקודות WiFiחינמיות באזור וכן נקודות לשכירת אופניים.

בתואר "העיר החכמה" זכו בעבר גם ריו דה ז'נרו, בזכות התוכנית לשדרוג התשתיות במרכז העיר, אמסטרדם שמיפתה את כל המידע על התעבורה והפקקים בעיר והפכה אותו לזמין לתושבים ולמפתחי אפליקציות, ויוקוהמה היפנית, על פרויקט מעבר לאנרגיה ירוקה וצמצום חתימת הפחמן של העיר. עיר נוספת שעולה מדי פעם לכותרות בהקשר הזה היא ברצלונה, שם גם נערך הכנס, ובה, פחי האשפה העירוניים מצוידים בחיישנים שמתריאים מתי יש לרוקנם, אפליקציית מובייל מאפשרת לנהגים למצוא את מקום החניה הקרוב ביותר, מערכת ההשקיה בפארקים מנטרת את הלחות של הקרקע ומפעילה ממטרות רק כשיש צורך בכך. מערכת השקיה זו עתידה לקצץ את הוצאות המים של העיר השניה בגודלה בספרד ב־25%. 

על מנת לקדם את הנושא בכללותו בישראל הקים משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים,  "מנהלת קיימות במרחב האורבני", בראשות אדי בית הזבדי וד"ר שלמה ולד. באחריות המנהלת לקבוע מדיניות כוללת לקידום היבטי קיימות, תוך ראייה רחבה ואינטגרטיבית של כלל המשאבים בהם נעשה שימוש במרחב זה. הפעילות אמורה לכסות (בהנתן הכספים הדרושים...) מגוון רב של תחומים: אנרגיה, מים, ביוב, תחבורה חינוך, בריאות, פנאי ועוד תוך התייחסות להיבטים הטכנולוגיים והתכנוניים של הערים. המנהלת אף תפתח תפתח מתודולוגיה של תכנון עירוני הוליסטי שאמור להיות שונה מהמתודולוגיה הנהוגה כיום.

עומרי זיו, מומחה בתחום הטכנולוגיה לערים חכמות, המשמש כיועץ בכיר לתחום הערים החכמות בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות', אומר כי הערים כיום חייבות לגבש אסטרטגיה חדשה לניהול עתידי של ערים גדולות ומגה-ערים, והמציאות הזו מציבה אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום (מזון, מים, אנרגיה, תעבורה) מתן שרותי תברואה, שיטור, בריאות חינוך שירותים סוציאליים ואחרים. הנושא הוא מורכב למדי במקרים של הרחבת ערים קיימות, בהתבססות על התשתית הקיימת, ולצד זה פיתוח תשתית שתוכל לענות לצרכיהם העתידיים של התושבים המודרניים. לדברי זיו, המצב הזה מחייב את הרשויות בשליטה ובקרה יעילה יותר על המערכות העירוניות, ופיקוח קפדני על הגידול והפיתוח המואץ, ע"י תכנון צירי הסעת המונים, תכנון אורבני המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר, ובידור, הפקת אנרגיה וניצול משאבים באמצעות צמצום, שימוש חוזר ומחזור של משאבים.

התמריץ לקידום נושא ערים חכמות

יאנינה פליישון, ממשרד התשתיות הלאומיות, כותבת בסקירה של ה"היבטים הכלכליים של עיר חכמה", כי התפתחות מעמד הביניים העירוני (בעל הציפיות הגבוהות מרמת השירותים הציבוריים והתשתיות) תשפיע על שוק שירותים חכמים בערים. "אורבניזציה מצריכה מציאת דרכים חדשות להבטחת פעילות תקינה של המרחב האורבני בתחום של צריכת אנרגיה, ניהול משאבים ואיכות הסביבה. המגמה זו מהווה תמריץ לקידום נושא ערים חכמות בעולם ובישראל בפרט". לדברי פליישון, עיר חכמה יודעת למנף את המידע הקיים בעיר ולנצל את המשאבים בצורה אופטימלית על ידי טכנולוגיה חכמה בעלת יכולת לחזות ולפתור בעיות באופן יזום, בעלת יכולת גבוהה קבלת החלטות מושכלות  להתמודד עם מצבי חירום, הודות לכך תצמצם הוצאות מיותרות, תעלה את רמת החיסכון ותגדיל את התועלת הכלכלית למשק. "הממד הכלכלי של העיר החכמה מעיד על כך שהמודל הינו אמצעי להשגת צמיחה כלכלית עירונית. העיר החכמה צפויה לקיים את כלכלת החדשנות והרווחה של המשק, לשמור על תעסוקה ולהילחם בעוני. קיימת ספרות נרחבת בנושא הגדלת יתרון אזורי של ערים חכמות באמצעות שדרוגם והפיכתם לעמידות יותר לכשלים הצפויים על ידי חדשנות והגברת פתיחות בין חברות פרטיות למוסדות הממשלה".

ההשקעה בערים חכמות מצריכה פתרונות משולבים כדי להבטיח חיסכון אנרגטי של הפיתוח העירוני. בעיר החכמה מרכיבים כגון רשתות, בנייה משמרת אנרגיה, מערכות אספקת חשמל, תחבורה והתנהגות הצרכנים יובילו לחיסכון רב באנרגיה ולצמצום פליטות כמטרת הסופית. ערים שואפות להגדיל את הצמיחה הכלכלית תוך כדי השגת יעדי הקטנת הצריכה אנרגטית והפחתת פליטות. בעשור הקרוב עלויות אנרגיה תמשכנה להשתנות בשל כך תיווצר הזדמנות למגזר הציבורי להשקיע בטכנולוגיות חכמות, יעילות אנרגטית ופחות מזהמות. "בהנחה שמגמה זו תמשך לטווח הארוך, התמריץ להשקיע בפרויקטים מסוג זה יהפוך לעוד יותר אטרקטיבי", אומרת הסקירה של פליישון, העוסקת בהיבטים כלכלים של עיר חכמה.

ביג דטה וערים חכמות

אחת הטכנולוגיות היותר חמות עליהן מדברים בהקשר של ערים חכמות ומושג חם בפני עצמו הוא ביג דטה, אותו אוסף גדול של נתונים ופיסות מידע ממקורות דיגיטליים ומסורתיים (טקסט, תמונות, וידאו וכד'), מתוך ומחוץ לחברה, המאפשר הסקת מסקנות והצלבת נתונים בזמן אמת. הניתוח משפר את החיזוי ומאפשר בסופו של דבר להגיע מהר יותר למסקנות ולתובנות עסקיות חדשות. "אין ספק שטכנולוגיות ביג דטה יכולות לתרום רבות בהקשר הזה", אומר טל נועם, מנהל החטיבה למערכות Data Warehouse & BI בחברת מיטווך, נציגת Teradata בישראל. "בערים כיום נדרשת יותר שליטה ובקרה של הרשויות, אסטרטגיות הטמעה יותר יעילות ושקיפות רבה יותר שתנבע מתקשורת דו-כיוונית של אזרחים עם הרשויות".

חלק מההבטחות שמביא עימו מושג העיר החכמה, הוא הצריכה היעילה יותר של משאבים, דוגמת חשמל ומים, ניהול יעיל יותר של תחבורה ושמירה טובה יותר על בטחון התושבים. "כדי שעיר תהיה חכמה יותר, היא זקוקה לנתונים - והרבה מהם. חיישנים ואמצעי מדידה אחרים משולבים כבר כיום ברשתות של ספקיות אנרגיה שונות, והם מעבירים כמויות גדולות מאוד של מידע חשוב, כשההבנה של משמעות המידע דורשת יישום טכנולוגיות ביג דטה - דוגמת מחסני נתונים בטכנולוגית MPP (עיבוד מקבילי מסיבי) ומסגרות ניתוח של נתונים הנאגרים במערכת קוד פתוח Hadoop. הניתוח הנכון עם הכלים הנכונים, יביא עימו ניהול נכון ואופטימיזציה של צריכת האנרגיה וכולם רק ירוויחו".

חברת PG&E האמריקנית התקינה עד היום 9.4 מיליון מונים חכמים אצל לקוחותיה, המניבים 2 טרהבייט של נתונים מדי חודש (או מאה מיליארד קריאות מונה בשנה) כשהם מאפשרים ללקוחות לראות את צריכת החשמל שלהם בכל דקה נתונה תוך שהם מקבלים אפשרות שליטה על קירור, חימום ותאורה של הבתים. מצד החברה, כלי ניתוח המבוססים על מחסן נתונים של  Teradata מאפשרים לנהל טוב יותר את כל המערכת.

כדוגמה יישומית נוספת ב'שטח', מביא נועם את שיתוף הפעולה שיצרה Teradata עם סימנס וחטיבת הרשתות החכמות שלה, שמאפשר למשתמשי הפתרונות של סימנס (בעיקר ניהול מוני צריכה וחיישנים), בהם עושים שימוש חברות החשמל והאנרגיה השונות, להפגין רמת שקיפות רבה יותר, הן על הסטטוס של הלקוח והן על פעולותיו ברשתות שלהן. "הניסיון של Teradataבתחום הניתוח של כמויות נתונים אדירות, יחד עם הפתרונות של סימנס, מאפשר לספק ללקוחות מידע רב ערך המאפשר להם לקבל החלטות מהירות ונבונות יותר". פתרון ה-Unified Data Architecture של Teradata מאפשר לקחת את כמויות המידע הרבות שמופק בעקבות מעבר מרשתות תקשורת מסורתיות לרשתות חכמות, עם אוטומציה רבה יותר, טכנולוגיית חיישנים חדשה ומגוון יישומי תקשורת חדשים, ולספק מידע רב ערך שמאפשר לחברות להישאר תחרותיות בזירה שלהן. הן יכולות להעריך עלויות, זמן נדרש לשיקום רשתות חשמל לאחר נפילות, ולספק ללקוחות מידע בצורה פרואקטיבית".

במסע אחר המוח הישראלי

זה לא סוד שכבר היום החיבוריות לרשת (האינטרנט) נמצאת בכל היבט של חיינו, אם זה בצורה שאנחנו מתקשרים זה עם זה, אם זה באופן בו אנחנו מבצעים קניות, אם זה בשירותי הבריאות שלנו או בעסקים. החיבוריות בכל מקום.

"במהפכות הטכנולוגיות האחרונות גילינו, שאימוץ פלטפורמות הוריזונטליות הינו גורם הכרחי לצמיחה- תוך שימוש בסטנדרטים אחידים" אומר דורון אריאל שפסר, מנהל ההשקעות ושיתופי הפעולה של חברת טלפוניקה בישראל, מענקיות הטלקו הגלובליות. "כך צפוי להיות גם במהפכה הבאה, שתצא מגבולות המכשיר האישי אל עבר המרחב הביתי והציבורי, במסגרת ה-  Smart Home, Connected Car וה- Smart City", אומר שפסר.

לתוך הצורך הזה, של יצירת תשתית הוריזונטלית להעברת נתוני מידע אינטרנטיים ממקורות רבים, הוקמה ע"י האיחוד האירופי FIWARE - פלטפורמת תוכנה בקוד פתוח בסטנדרט חדש לתשתיות מידע. במחקר ובפיתוח של תשתית זו הושקעו עד כה כ- 80 מיליון אירו, כולל תמיכה ב-16 חממות שמפתחות אפליקציות על פלטפורמה זו. חברות טכנולוגיה ותקשורת מובילות, דוגמת טלפוניקה, אורנג', Atosוחברות נוספות כבר התאימו את המערכות שלהן ואיחדו כוחות כדי לקדם סטנדרטים משותפים ל"ערים חכמות" המבוססות פלטפורמת FIWARE. מספר פרוייקטים מובילים של ערים חכמות כבר החלו לפעול לפי הסטנדרט החדש במדינות כמו הולנד, איטליה, פורטוגל, פינלנד, דנמרק, ספרד ואפילו ישראל - בעיר אילת. כמו כן בתחילת חודש מרץ 2015, במסגרת ועידת הסלולאר האחרונה בברצלונה (MWC), הכריזו טלפוניקה וחברת KT הקוריאנית על שותפות אסטרטגית על מנת לקדם את אימוץ פלטפורמת FIWARE ולהאיץ את תהליך הגדרתם של סטנדרטים בפיתוח יישומים ל- IOT.

"לעיר החכמה מספר יתרונות משמעותיים שאינם מתבטאים רק במתן גישה למידע בזמן אמת", אומר שפסר. "התייעלות של תהליכי תפעול במסגרת העיר החכמה, כמו למשל שינויים בחלוקת העומס במערכת התחבורה הציבורית, תאורה חכמה, פינוי פחי אשפה ותהליכים "חכמים" נוספים במרחב הציבורי ישפיעו על חיינו וישנו את מונחי הזמן והתנועה שלנו. ראוי להדגיש שמדובר ב- eco system בתחילת דרכו, שההחזר על ההשקעה בו אינו נראה לעין בטווח המיידי, וכן כי התפתחות התחום אינה כרוכה רק בהתקדמות טכנולוגית ומימוש ההזדמנויות עסקיות, אלא גם בשיתופי הפעולה עם העיריות ובבירוקרטיה לא קטנה" אומר שפסר. "עם זאת, לחברת טלפוניקה, כספקית תקשורת בינ"ל מובילה, יש את  הכלים והרצון  לקדם את התחום ולהאיץ את פיתוחם של יישומים  רלוונטיים. טלפוניקה מחפשת אחר טכנולוגיות בתחום ה- Smart City וחברות ישראליות מתאימות בתחום יכולות למנף לטובתן את פרישתנו הגלובאלית.

hub:raum TLV, חממת הסטארטאפים של ענקית התקשורת דויטשה טלקום בישראל, פועלת לקידום סטארטאפים ישראלים המעוניינים להתפתח בשוק האירופאי ככלל ובגרמניה בפרט. אחד מתחומי ההשקעה מרכזיים של החברה הוא תחום ה- IOT, האינטרנט של הדברים, שמתחבר, איך לא, למושג הערים החכמות, בהן הכל יתקשר עם הכל. הרמזור ידבר עם המכונית והמכונית תדבר עם המוסך ואינספור מכשירים ומכונות אחרים יתקשרו כל הזמן ובשקיפות מעולה לאנושות שבנתה אותם. "hub:raumודויטשה טלקום מחפשות בישראל הזדמנויות השקעה בפתרונות ורטיקאליים שישלימו את הפלטפורמות והתשתיות אותן פתחה החברה בתחום ה- IOT", אומרת ניצן כהן ארזי, מנהלת תוכנית Hub:Raum בישראל. "בתחום העיר החכמה, ממש כמו גם בתחום הבית החכמים, יש צורך במתן פתרון הוליסטי, שיוכל לתת מענה למגוון סוגי החיבורים והמכונות האלקטרוניות בהם אנחנו נעזרים בחיי היום יום ובסביבתנו. אני מעריכה שבישראל צומחים כבר כיום הסטארטאפים שיובילו את המגמות העתידיות הללו ואותן בדיוק אנו מחפשים כאן. אנו נותנים בדרך כלל לחברות הללו הזדמנות למפגש עם דויטשה טלקום,  כשעצם ההצגה יכולה לשמש כקרש הקפיצה האולטימטיבי עליו חולם כל יזם צעיר. היא מקשרת בין היזמים הטכנולוגיים עם רשתות מומחים, עסקים והזדמנויות השקעה הקשורים לדויטשה טלקום ומסייעת לסטארטאפים בשלבי ה- Seed, לבצע את הפיילוטים/מכירות הראשונות לשוק הגרמני והאירופאי, בין אם ישירות לדויטשה טלקום ובין לרשת השותפים העניפה שיש לחברת הענק ברחבי אירופה".

עיר היא סיכום הקהילות שמרכיבות אותן

לדברי ד"ר מיכל חמו לוטם, יזמית סדרתית, העוסקת בליווי יזמים ופרוייקטים, ומנכ"לית המכון למנהיגות וממשל, ערים חכמות לא נולדות מעצמן, ותכנון שלהן הוא הכרח בעולם משתנה. היא 'תוקפת' את נושא הערים החכמות מכיוון קצת שונה: מכיוון הקהילות המרכיבות אותן. "היכולת ליצור קהילות עניין משותפות תורמת לערים חכמות. ערים חכמות מושכות אנשים חכמים, ומאפשרת להם לעבוד וליצור יחד, על ידי ייצור מרחבים ותשתיות למפגש. עיר חכמה תשאף להיות בקשר מתמיד עם תושביה, לשתף ולערב אותם, ולאפשר להם להעלות רעיונות ויוזמות לפתרון בעיות מקומיות וקהילתיות... היום קל מאד להתחבר אלקטרונית, אולם אנשים רוצים וצריכים לשמור על קשרים פנים אל פנים. החכמה נובעת לא רק מפרטים, אנחנו חכמים כשאנחנו בקרבת בני אדם אחרים, מחליפים רעיונות ותפיסות. זו הסיבה שערים מעלות את החכמה האנושית ומעצימות למידה וחדשנות. תכנון אורבני חייב להיות מושתת חזון, ומוכוון צדק חברתי ובין דורי, יצירתי, בר קיימא, מחפש יישומים לשימוש באנרגיה סולרית ואנרגיות חלופיות, ממוקד בהון חברתי וסביבתי, מגדיל את הנגישות של הציבור לשירותים השונים וממוקד חינוך ותעסוקה".

לדברי ד"ר חמו לוטם, הגידול המואץ באוכלוסיות המטרופולין מחייב את מנהיגי העתיד לפתרונות יצירתיים שימנפו טכנולוגיות, יקדמו קהילתיות וממשקים בין התושבים שיביאו לחדשנות, ויאפשרו קידום איכות חיים וצדק חברתי. "ראשי רשויות יכולים לקדם עולם כזה במקום פערים מתרחבים ועוני מנוון". בדור הקרוב יוקמו מעל מאה ערי ענק חדשות, היא אומרת, והן יוולדו לעולם שונה מערי העבר, לעולם של רשתות וטכנולוגיות חדשות, של אנרגיות מתחדשות ושל גלוקליזציה. "חשוב כי הפיתוח העירוני יתייחס לנכסים הייחודיים של העיר, למאפייניה הגאוגרפיים, ההיסטוריים והתרבותיים, ויתן לה את הייחוד והארומה הלוקליים שלה. אנשים מתחברים לקהילות, והפעילות הקהילתית מעלה את מחויבותם לקהילה ואת איכות הקהילה וההון החברתי שבה. יש לתכנן ערים גם עבור הדור הבא, ולדאוג במקביל גם לנוכחי".