23 נובמבר 2015 | ד"ר אמיר זיו אב
פיתוח במיקור חוץ לסטארטאפים - שיקולים בהעברת המו"פ לחברות טכנולוגיה חיצוניות

מגמה גוברת בתחום היזמות בארץ ובעולם, מראה על מעבר לפיתוח ותכנון הנדסי במיקור חוץ. יותר ויותר סטארטאפים, בעיקר בעלי מוצרים עתירי חומרה, משתמשים בשירותים כאלה של חברות הנדסה, ורואים במהנדסים ובמומחים שלהן חלק מצוות הפיתוח של המוצר החדש. הנה כמה שיקולים שכדאי לבחון לקראת הפעילות במיקור חוץ.

מגמה גוברת בתחום היזמות בארץ ובעולם, מראה על מעבר לפיתוח ותכנון הנדסי במיקור חוץ. יותר ויותר סטארטאפים, בעיקר בעלי מוצרים עתירי חומרה, משתמשים בשירותים כאלה של חברות הנדסה, ורואים במהנדסים ובמומחים שלהן חלק מצוות הפיתוח של המוצר החדש.

חשוב לדעת, שהתנעת מוצר חדש בסטארטאפ מותנית ביכולת להקים במהירות יכולות פיתוח והנדסה, ולעיתים גם ייצור, יעילות ואיכותיות. הקמת יכולות שכאלה צורכת זמן, כסף ומשאבי ניהול, בדיוק בשלב הקריטי (Death Valley), בו נדרש לרכז את מלוא המשאבים דווקא באחיזה והתבססות הסטארטאפ בשוק. הנה כמה שיקולים שכדאי לבחון לקראת הפעילות במיקור חוץ:

 

 

מה זה בכלל מיקור חוץ בפיתוח ומדוע להשתמש בזה?

מיקור חוץ פירושו, שחלק מעבודת הפיתוח והתכנון נמסר לביצוע על ידי גורם חיצוני בעל מומחיות בתחום. הסיבה במקרים רבים היא, שלגורם אשר זקוק לפיתוח או לתכנון, אין היכולת הפנימית בתוך הארגון כדי להשיג את היעדים שהם נשוא הפיתוח. זאת, בין אם מחוסר ידע פנימי ובין אם מחוסר משאבים, לעיתים בתקופה מסוימת בחיי החברה.

 

 

מה כולל פיתוח במיקור חוץ?

מבחינת שלבי הפיתוח: זה יכול להיות הכול מ-א' ועד ת', תלוי בצרכים ורצון הלקוח. הכול, פירושו: החל מהשתתפות בהגדרת המפרט, דרך תכנון קונספטואלי, תכנון כללי ומפורט, דוקומנטציה טכנולוגית לייצור ורכש עבור הדגמים הראשונים, הרכבה, אינטגרציה, ניסויים, הפקת לקחים, ועד מעבר מפיתוח לייצור. במקרים מסוימים, השירות כולל גם את אספקת הייצור הסדרתי, בעיקר כשמדובר בכמות של עשרות יחידות בודדות של מוצר מורכב.

 

מה כדאי לפתח בתוך החברה ומה למסור החוצה?

ישנו עקרון ברור שהוא נכון תמיד - כל אחד צריך לעסוק במה שיש לו יתרון יחסי; ואם אין לו יתרון יחסי בתחום ספציפי, עדיף שיפנה למי שיש לו. לעיתים הגוף שמזמין פיתוח, כלומר: יזם המוצר, חסר את היכולת הטכנולוגית לפיתוח, ולגיטימי שיזמין אצל מי שיש לו את היכולת. במקום לגייס כוח אדם מומחה, לגבש אותו ולהכשירו, מקבלים "מן המוכן" צוות מקצועי, מנוסה ומיומן, שגם מייעל ומוזיל את הפיתוח, וגם מקצר את ה- Time to Market.

כל זה יאפשר לסטארטאפים להתמקד בהפצת הרעיון, בהובלתו ובשיווק המוצר. בנוסף, כסטארטאפ – קשה לחכות לכל אישורי התקינה, בעוד שחברות מיקור חוץ כבר עומדות בתקנים כאלה, לדוגמא: החברה שלנו עומדת בתקני איכות מחמירים, כמו למשל: פיתוח ייצור ואספקה של מערכות מוטסות, רמת איכות שהשקענו בה משאבים עצומים של זמן ותקציב.

לעיתים, גם במקרים בהם לגורם היזמי יש כישורים טכנולוגיים פנימיים, הוא מוצא לנכון להוציא את הפיתוח והתכנון לגורם חיצוני, בכל מה שאינו בהכרח שייך ל-Core Business  של החברה. מומלץ שאותה חברה לא תוציא את הנכס "האינטימי" שלה, קרי: הידע שעומד בבסיס המהות של החברה.

 

 

מה צריכה להיות מערכת היחסים בין המזמין לספק?

מערכת יחסים נכונה, משמעותה שהחברות המזמינות רואות בחברות הפיתוח במיקור חוץ כאילו היו חלק מהן בכל ההיבטים המקצועיים והאתיים.

נקודה שצריך להיזהר בה היא לחץ יתר על המחיר בשלבים המוקדמים: אי הוודאות בנושא עלות הפיתוח בדרך כלל גבוהה יותר משולי הרווח, כך שלא תמיד בחירה בספק הזול ביותר הנה הכדאית ביותר. כדאי לגלות הבנה בעניין זה ולא להוביל את הספק למצב של הפסדים כיוון שהדבר אינו נכון מוסרית וגם תפקודית. 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.