שמי גיא תמר ובחודש שעבר ציינתי אבן דרך משמעותית – חגגתי 22 שנים.

הכל התחיל כאשר השתחררתי משירותי הצבאי. בחור בן 21, שבמשך שלוש השנים האחרונות שירת בצבא. במדינות אחרות בגיל הזה, יש רבים בעלי תואר אקדמי. המציאות היא שאם טרם צברת ניסיון טכני, האפשרויות שעומדות בפני חיילים משוחררים להתחיל קריירה מעטות, ביניהם מלצרות או שירות לקוחות, וזה לא רע, אבל מגביל מדי לדעתי.

ידעתי שאני רוצה להתחיל את הקריירה שלי מיד; כשהשתחררתי מהצבא, שנת הלימודים האקדמית כבר החלה ופשוט לא יכולתי להמתין לפחות ארבע שנים עד לסיום הלימודים, לקראת גיל 30. רציתי לנצל את הזמן שלי בתבונה, מבלי לתת לשנות ה-20 המוקדמות שלי לחמוק.

ומה אם אני שואף ליותר ורוצה לצבור ניסיון? רק משום שבינתיים אין לי תואר זה לא אומר שצריך להתעלם ממני. אל תבינו אותי לא נכון; אני בוגר תיכון בהצטיינות וקיבלתי מלגת הצטיינות שכבתית. יתר על כן, אני חושב שתואר חיוני ובעל חלק משמעותי בקריירה של כל אדם.

רציתי לשנות את התפישה הרווחת ולהוכיח שצעיר ללא ניסיון מעשי יכול להיות בעל ערך לארגון. אני מאמין שלצעירים יתרונות רבים: בין אם רצון להוכיח את עצמם ולעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר, וברעיונות חדשים שעשויים לתרום לחברה. היו אנשים רבים שאמרו שאני מבזבז את הזמן שלי בחיפוש אחר עבודה, ושאף אחד לא יעסיק אותי מכיוון שאין לי לא ניסיון ולא תואר. אבל משהו בתוכי המשיך לנסות בעודי מקווה לטוב.

ריצ'רד ברנסון, מייסד קבוצת וירג'ין (Virgin Group) אמר כי "את מרבית המיומנויות ניתן ללמוד, אבל קשה לאמן אישיות של בני האדם. אם אתה יכול למצוא אנשים שהם כיפיים, ידידותיים, אכפתיים ושאוהבים לעזור לאחרים, מצאת מנצח. ציונים מעולים אינם נחשבים, אם הם לא מלווים בניסיון רחב ואישיות כובשת".

בסיום אחד הראיונות הראשונים שלי, המראיין שאל אותי אם אני רוצה את התפקיד. עניתי לו שאשקול את ההצעה, מאחר שפניתי והגשתי מועמדות גם לתפקידים אחרים. המראיין שאל: "איזה עבודות כבר אפשר להציע לחייל משוחרר?". השאלה הזאת בהחלט דרבנה אותי, היא נתנה לי את התמריץ שהייתי צריך כדי להוכיח לעצמי ולכל האחרים שאני יכול להשתלב כעובד בחברה, ללא קשר לרקע שלי.

במהלך חיפוש העבודה באינטרנט מצאתי במאמר מעניין על החברות הצומחות ביותר בשנת 2015. ובכן, אתם חושבים שנתתי להזדמנות לחמוק? כלל לא. התחלתי לחפש אילו חברות יכולות להתאים ופשוט שלחתי את קורות החיים שלי.

יום לאחר מכן קיבלתי טלפון ממנהלת משאבי אנוש ששאלה: "איך שמעת עלינו?", היא הייתה המומה מהתשובה. זמן קצר אחר כך זומנתי לראיון והתקבלתי לעבודה.

ההתחלה לא הייתה קלה כלל, במיוחד ההסתגלות למשרד ולתרבות ארגונית שמעולם לא חשבתי שאהיה חלק ממנה. במהלך החודשים הבאים ביליתי את זמני בעבודתי החדשה בחברת פרסום דיגיטלי ובחברת הבת שלה שעוסקת בשיווק אונליין, כאשר אני צובר ניסיון בתחומי התקשורת והשיווק באינטרנט, ופוגש עמיתים מדהימים. למעשה, אני העובד הצעיר ביותר בחברה.

בשיחה עם חבר, סיפרתי לו שהתחלתי לעבוד ברמת החייל בתל אביב, אזור אשר ידוע בעיקר בתור מרכז היי-טק, כמו גם בזכות המסעדות הטובות שלו. התגובה המיידית שלו הייתה: "באיזו מסעדה אתה עובד כרגע?". פרצתי בצחוק.

אני רוצה לשתף את הסיפור שלי, כדי לתת השראה עבור אחרים. המסר שלי לכולכם הוא לא לוותר לעולם. אל תתנו לאף אחד לשפוט אתכם על פי העטיפה, אלא רק לפי התוכן. החיים מלאים בהזדמנויות ואם אדם מרגיש שיש לו מטרה בחיים, עליו להמשיך להתקדם לעברה.

*כתבה זו פורסמה במקור באנגלית. תוכלו למצוא את המקור כאן.