בשנים האחרונות גדלו השקעות של תאגידים גדולים בחברות סטארט-אפ. ההשקעות הללו אף התייצבו והתפשטו לתעשיות ומדינות רבות. ב-2013 מספר תאגידי ענק, כגון מיקרוסופט, GE ובלומברג השיקו חברות הון סיכון תאגידי. אז מהו למעשה הון סיכון תאגידי (CVC)?

השקעות הון סיכון תאגידי: לא רק פיננסי, אלא גם אסטרטגי

הון סיכון תאגידי הוא סוג של השקעות הון סיכון שבמסגרתו תאגיד גדול משקיע ישירות (כלומר שלא דרך קרן שהיא צד שלישי) בחברת הזנק חיצונית. מלבד ההשקעה, התאגיד עשוי אף לספק לחברת הסטארט-אפ שירותים מסוימים.

הון סיכון תאגידי נבדל מהון סיכון פרטי בכך שמטרתו אינה רק פיננסית, אלא גם אסטרטגית, כלומר מכוונת להגדלת המכירות והרווחים של התאגיד המשקיע. תופעה ההשקעות של הון סיכון תאגידי בחברות הזנק מופיעה בגלים, כתוצאה משינויים בסביבה הכלכלית.

אמנם תופעת ההון סיכון התאגידי בישראל אינה משתווה לזו שבארה"ב, אך היא צומחת. דוגמאות טובות לכך הן אינטל קפיטל ישראל;זרוע ה- Corp. M&A and Business Development של מיקרוסופט בישראל; קוואלקום ונצ'רס ישראל; מחלקת פיתוח תאגידי בסיסקו; סיטי BaseCamp תל-אביב; פועלים שוקי הון טכנולוגיה; קרן אתגר (קוקה קולה); וואטק (מקורות).

מלבד דוגמאות אלה, במקרים מסוימים משקיעים תאגידים ישראליים הון סיכון תאגידי ללא מסגרת פורמלית לכך. אף שייתכן שישראל מפגרת באספקטים מסוימים של טרנד ההון-סיכון התאגידי, קיימת מעורבות ישראלית ברבות מקרנות הון הסיכון התאגידי שהושקו לאחרונה.

היתרון: ליווי אל האקזיט

היתרונות של הון סיכון תאגידי על הון סיכון פרטי הם העליונות במידע על התעשייה, השווקים והטכנולוגיות הרלבנטיים.

לזרוע ההשקעה של תאגיד יש קשרים הדוקים יותר בתעשייה הרלבנטית; מוניטין שמאפשר סימון לשוק; מעמד כלכלי איתן יותר; סובלנות יתר; פלטפורמות לשימוש לטובת החברה המושקעת; פוטנציאל לרכוש את החברה ועוד.

החיסרון: התרחקות מהקרנות הפרטיות

אך לצד היתרונות בהשקעה מקרן הון-סיכון תאגידי, יש להון הסיכון התאגידי גם חסרונות ביחס להון סיכון פרטי (מעבר לקשיים בעבודת חברה גדולה עם חברה קטנה).

החיסרון העיקרי הינו כי עלול להיווצר מצב שבו התאגיד המשקיע הוא למעשה מתחרה, ברמה כזו או אחרת, של החברה המושקעת. במקרה כזה, התאגיד עלול להיות בניגוד עניינים ביחס לחברה המושקעת. ניתן למתן את חיסרון זה, למשל באמצעות הפרדת הון הסיכון התאגידי מהתאגיד, ואימוץ מדיניות השקעות שמכוונת לקשר חלש בין פעילות התאגיד המשקיע או האסטרטגיה הקיימת שלו לבין עסקי החברה המושקעת.

בנוסף, במקרים מסוימים, עלולות קרנות הון סיכון פרטיות להימנע מלהשקיע בחברה לצד קרנות הון סיכון תאגידי בשל תאבונם הפחות של האחרונות באקזיט מהיר.

כיצד בנויה קרן הון סיכון תאגידי?

המבנה המשפטי של קרן הון סיכון תאגידי הינה נושא רב תחומי ומורכב, אשר דורש, בין היתר, בדיקה ודיון בנושאים הבאים:

1. תצורת ההשקעה: יכולה להיות בצורת השקעה ישירה, הלוואה, השקעה במו"פ של החברה או השקעה בשווה כסף, כגון אספקת שירותים או מקום וכיו"ב.

2. התמורה להשקעה: מניות או ניירות ערך אחרים בחברה המושקעת; תמלוגים; הנחות; רישיונות לטכנולוגיה המפותחת; בונוסים באקזיט; זכויות מידע, ביקורת ווטו; מינוי דירקטורים וכיו"ב.

3. מבנה קרן הון הסיכון התאגידי הבסיסי: הקרן יכולה להיות בנויה כ"מחלקה" בתאגיד או כיישות נפרדת (אף מידת העצמאות מצריכה תשומת לב מיוחדת); כקרן או כחממה.

4. צוות קרן הון הסיכון התאגידית: קביעת צוות הניהול, אשר, בין היתר, ינהל את ההשקעות והקשר עם חברות הפורטפוליו, ושיתוף הפעולה שיידרש מחלקי התאגיד האחרים.

5. מגבלות רגולטוריות: יתכנו מגבלות רגולטוריות מגוונות על השקעה בידי התאגיד, כגון הגבלים עסקיים או מגבלות בסקטור של התאגיד (כגון בנקים).

6. מדיניות: מדיניות, מטרות והליכים בתחומי ההשקעה, בדיקת הנאותות, הסודיות, הבטיחות והביטחון, הביטוח, אישורי השקעות, תיאום בפנים התאגיד ועוד.

הנקודות הללו הן השאלות הראשוניות שכל משקיע או חברת סטארט-אפ השוקלים התקשרות עם קרן הון סיכון תאגידית צריכים לבחון ולהבין. על היזם לשקול לא רק אם ברצונו לגייס הון מקרן תאגידית, אלא גם באיזה שלב בחיי החברה ברצונו לעשות זאת, שכן הערך עבור כל אחד מהצדדים עשוי להיות שונה בשלבים שונים.

בסקטורים מסוימים ובנסיבות המתאימות, קרן הון סיכון תאגידית יכולה להיות פתרון אידיאלי, אך חשוב לא להתעלם מתמרורי אזהרה ולבחון את הדברים לעומק.