28 יולי 2015 | אילת מאמו שי
גיברלטר- המרכז הטכנולוגי של המחר

גיברלטר מציעה הרבה מעבר למיסים נמוכים והימורים: בשנים האחרונות הפכה גיברלטר להיות מרכז מצויינות בכל הקשור לקידום טכנולוגיות חדשות. מפאת גודלה (או קוטנה במקרה זה) גיברלטר משמשת כ"מעבדת ניסויים" אולטימטיבית להשקת טכנולוגיות ומוצרים חדשים בסביבה אירופאית, במיוחד בתחומי התקשורת, קלינטק ואנרגיה ירוקה, מובייל, FinTech, ביוטק ופתרונות Smart City.

לאחרונה חזרה גיברלטר לכותרות, הן בזכות העובדה שהוסרה מרשימת "מקלטי המס" של האיחוד האירופי והן בזכות עסקאות הענק בתחום ההימורים באינטרנט בהן היו מעורבות חברות גיברלטריות- הרכישה של Bwin.Party על ידי 888.com (אשר בבעלות חלקית של משפחת שקד) והמיזוג של Ladbrokes עם קבוצת Gala-Coral הבריטיות.

 

אך גיברלטר מציעה הרבה מעבר למיסים נמוכים והימורים: בשנים האחרונות הפכה גיברלטר להיות מרכז מצויינות בכל הקשור לקידום טכנולוגיות חדשות. מפאת גודלה (או קוטנה במקרה זה) גיברלטר משמשת כ"מעבדת ניסויים" אולטימטיבית להשקת טכנולוגיות ומוצרים חדשים בסביבה אירופאית, במיוחד בתחומי התקשורת, קלינטק ואנרגיה ירוקה, מובייל, FinTech, ביוטק ופתרונות Smart City.  

 

למי שגיברלטר זכורה בעמימות משעורי הגיאוגרפיה נזכיר שגיברלטר הינה מושבה בריטית הממוקמת בקצה הדרומי ביותר של ספרד. היא משתרעת על שטח של כ-6 קמ"ר (בערך בגודלה של שכונת רמת אביב) ומונה כ-30 אלף תושבים, דבר הממקם אותה כאחת מהטריטוריות הקטנות בעולם. המטבע של גיברלטר הינו הלירה שטרלינג (פאונד) הבריטית ובעצם מלבד העובדה שבריטניה עדיין אחראית על תחומי הביטחון ויחסי החוץ של מושבה קטנטנה זו, גיברלטר הינה עצמאית בכל שאר התחומים ואף קיים בה פרלמנט מקומי עם שרים, חברי פרלמנט וראש ממשלה הנבחרים על ידי המקומיים מדי 4 שנים.

 

אז מה הם היתרונות שבעצם מושכים חברות טכנולוגיה רבות לגיברלטר?

 

מיעוט בירוקרטיה- בזכות היותה טריטוריה קטנטנה, אין בגיברלטר הרבה שכבות בירוקרטיה והגישה לצמרת מקבלי ההחלטות ברמה המדינית (שרים, ראש ממשלה ובכירים בתעשייה) הינה מהירה וקלה יחסית. דבר זה הופך את תהליך קבלת אישורים שונים למהיר ופשוט.

 

במדינות גדולות כגון גרמניה ובריטניה למשל, הסיכוי להגיע לפגישה ברמה של שר הינו קלוש ביותר ולרוב יש לעבור משוכות בירוקרטיות רבות, קודם ברמה העירונית, לאחר מכן ברמה המחוזית ורק אז מגיעים לרמה המדינית.

 

קוטן גיאוגרפי- בזכות שיטחה הקטן, המרחק בין קצה אחד של המדינה לקצה השני שלה הוא לא יותר מ-10 דקות נסיעה. דבר זה מסייע בהטמעה, באדמיניסטרציה ובבקרה של הניסוי, במיוחד שמדובר בניסוי טכנולוגיות אורבניות או בתחום התקשורת. אפילו בישראל שאינה נחשבת למדינה גדולה, לחברה מתל-אביב יהיה הרבה יותר קשה לנהל ולפקח על פרוייקט שמתבצע בצפת למשל.

 

חסמי כניסה נמוכים- המשאבים האנושיים והכספיים העומדים לרשות חברות סטארט-אפ הם מאוד מוגבלים. לפיכך, חברה ישראלית בתחום התקשורת הרוצה לנסות מוצר או אפליקציה בשוק הגרמני למשל, עלולה להיתקל בדרישות מכבידות כגון הצורך לתמוך ב-X מליון משתמשים בו זמנית, או יכולת מתן שירות במאות נקודות מכירה, דבר העשוי להוות חסם כניסה גבוה לשוק זה, אפילו למטרות ניסוי בלבד. בגיברלטר לעומת זאת, עם אוכלוסייה של כ-30 אלף איש בלבד, רף הכניסה הוא מאוד נמוך ואינו דורש השקעת משאבים רבים. 

 

עמידה בתקנים אירופאים- בתור מושבה בריטית וכחברה באיחוד האירופי עוד משנת 1973 (כחלק מבריטניה), טכנולוגיות ומוצרים המפותחים בגיברלטר נדרשים לעמוד בסטנדרטים ובדרישות של האיחוד האירופי, דבר המקל לאחר מכן על שיווקם בתוך שאר מדינות האיחוד.

 

בנוסף, חברות בתחום ה- FINTECH נהנות מהיכולת לקבל רשיון פעילות בגיברלטר ולהעביר אותו לשאר מדינות ה-EU מבלי הצורך לעבור את התהליך הרגולטורי מחדש בכל מדינה ומדינה באיחוד.   

 

מתחת לרדאר התקשורתי- גיברלטר אינה נמצאת תחת הרדאר של כלי התקשורת הבינלאומיים, דבר המתבטא בכך שבמקרה וניסוי הטכנולוגיה נכשל, אף אחד מחוץ לגיברלטר כנראה לא ישמע על כך. לעומת זאת, כישלון במדינה גדולה כגון צרפת או בריטניה, עלול לקבל חשיפה רחבה בתקשורת דבר שיכול לפגוע במוניטין החברה ו"לשרוף" שוק של כ-60 מליון לקוחות פוטנציאלים.

 

בגיברלטר הסיכון הוא לאבד שוק של 30 אלף איש בלבד. לעומת זאת, במידה והניסוי הצליח, קל מאוד בגיברלטר לגייס את התקשורת המקומית ולקבל פרסום, ומשם למנף הצלחה זו לשווקים הבינלאומיים.   

 

 

ה"לאס ווגאס" של עולם ההימורים באינטרנט- אחד מעמודי התווך של הכלכלה הגיברלטרית הינו תעשיית ההימורים באינטרנט. בגיברלטר אמנם פועלות רק כ-35 חברות הימורים (לעומת כמה מאות חברות במלטה, קפריסין וקוסטה ריקה) אך החברות הללו הינן הגדולות ביותר בענף ומהוות כ-60% מסך כל פעילות ההימורים באינטרנט העולמית, מה שמציב את גיברלטר כ"לאס ווגאס" של עולם ההימורים הוירטואלי.

 

בעוד שקבלת רשיון מפעיל הימורים הוא עדיין בגדר הכמעט בלתי אפשרי, לחברות תוכנה ישראליות המפתחות פתרונות ומשחקים לעולם ההימורים (דבר אשר אינו מצריך רשיון מיוחד) כדאי מאוד להקים שלוחה בגיברלטר על מנת להיות קרובים פיזית לשחקנים הגדולים בשוק.

 

הרי זה ידוע שהרבה עסקאות נעשות במפגשים חברתיים, ובגיברלטר הקטנה הסיכוי הוא מאוד גבוה שתשב במסעדה ושולחן לידך יישב מנכ"ל חברת הימורים כלשהי, או שהילדים שלו ילמדו באותה כיתה של ילדיך, ומשם הדרך להיכרות אישית היא קצרה מאוד...

 

פס רחב בשפע- חברות אשר פעילותן מבוססת ותלויה באינטרנט (לדוגמא אתרי סחר אלקטרוני, זירות מט"ח ועוד) ישמחו גם לשמוע שגיברלטר הינה נקודת חיבור ראשית (HUB) על כבל האינטרנט התת-ימי החדש המחבר בין אירופה להודו, דבר המעניק לגיברלטר פס רוחב במהירות של 3.84 טרה-ביט! עובדה זו מבטיחה זמינות ומהירות תקשורת ברמה גבוהה- דבר שהוא קריטי עבור חברות מבוססות אינטרנט.  

 

מיקום ושפה אנגלית- העובדה שגיברלטר אינה אי אלא מחוברת יבשתית לספרד, ושאנגלית היא השפה המדוברת והחוקים והסטנדרטים הם על פי החוק האנגלי, מקלים מאוד על הקמת פעילות בגיברלטר. כמו כן האוכלוסייה הקוסמופוליטית של גיברלטר המורכבת מהרבה עובדים ממדינות אירופה השונות, מעניקה למקום צביון בינלאומי, מרכיב החשוב כאשר מנסים להתאים מוצר לאופי האירופאי.

 

חשוב לזכור שגיברלטר מהווה גם שער כניסה מצויין לאפריקה, הנמצאת כ-16 ק"מ מצידו השני של המיצר, דבר המאפשר נגישות קלה לפרוייקטים המבוצעים ביבשת הדרומית תוך ניהולם מסביבה אירופאית יציבה ובטוחה.

 

חבילת המיסוי הכי אטרקטיבית באיחוד האירופי- לסיום, בכל זאת אי אפשר שלא להזכיר את יתרונות המיסוי של גיברלטר הכוללים מס חברות של 10% בלבד (כאשר הכנסה שמקורה מחוץ לגיברלטר פטורה ממס בגיברלטר), אין מע"מ, אין מס על רווחי הון, אין מס על דיבידנדים, אין מס ירושה, אין מס שבח, ותקרת המס ליחידים היא 25% בלבד.

 

זה אמנם נשמע כמו מקלט מס, אך מאז השינוי במשטר המס אותו יישמה מממשלת גיברלטר בינואר 2011 ואשר אושר על ידי בית הדין של האיחוד האירופי, מנסה הממשלה להתנער מתדמית זו ומשווקת את גיברלטר כשער כניסה אטרקטיבי לאירופה לעסקים ובעלי הון שמקורם מחוץ לשוק האירופי. כך ממצבת גיברלטר את עצמה כטריטוריית Onshore בעלת יתרונות Offshore יחודיים באיחוד האירופי. 

 

הרבה יזמים ישראלים נוטים לרוץ ישר לשווקים הגדולים בנסיון "לכבוש" את אמריקה, בריטניה, גרמניה וכדומה. הם נתקלים שם במערכות בירוקרטיות כבדות ואיטיות, חסמי כניסה גבוהים ושוק תחרותי אשר מאיטים את תהליך החדירה לשוק ודורשים השקעת משאבים כספיים ואנושיים רבים. לעומתם יש את אלו שגילו את הקסם שבחדירה דרך המדינות הקטנות בעולם- התבססות והשתפשפות נוחה שם, ומינוף ההצלחה בקלות יתרה לשווקים הגדולים לאחר מכן.  

 

מספר חברות הייטק ישראליות כבר גילו "סוד" זהוהחלו להשתמש בגיברלטר כשער כניסה לאיחוד האירופי וכמקום לניסוי והשקת טכנולוגיות חדשות, כגון חברת EcoWavePower מתל אביב אשר מקימה מתקן בגיברלטר לייצור אנרגיה מגלי הים, או חברת Payoneer מפתח-תקוה העוסקת בהעברת תשלומים לעובדים ברחבי העולם, וכן קרנות השקעה וכמובן גם סטארט-אפים בתחומי ההימורים וזירות מסחר במט"ח באינטרנט. אפילו ענקית התקשורת הסינית Huawie השיקה בגיברלטר לפני מספר שנים את מכשירי הסלולר דור-3 שלה כחלק מאסטרטגיית החדירה לשוק האירופאי.

 

כמו בכל כניסה לסביבה חדשה ולא מוכרת, יש יתרון בשימוש בסוכן מקומי אשר ילווה את התהליך, יפתח דלתות ויאיץ את העיניינים, במיוחד במדינות קטנות בהן חשוב יותר מי אתה מכיר מאשר מה אתה יודע. אז לפני שאתם רצים "לכבוש" את העולם, השתמשו בגיברלטר כשער הכניסה- לא תתאכזבו. מנסיון!

   

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אילת מאמו שי

שותפה בחברת .Benefit Business Solutions Ltd ומייסדת מועדון העסקים הישראלי בגיברלטר. מחברת הספר "רילוקיישן דרלינג, רילוקיישן".