1 דצמבר 2015 | אביחי כהן
אומת רעיונות

תרבות הסטארט-אפ הישראלית ממוקדת בטכנולוגיה, המעלות שאנו ניחנים בהן הביאו אותנו עד הלום, עם זאת, אנו לא מצליחים לעיתים קרובות מספיק. על כן יש ללמוד ממה ששונה וזר לנו, לנכס את מה שעובד ולזרוק את מה שלא - גם זאת יזמות

המושג סטארט-אפ הגיח לחיינו רק לפני מספר שנים וכבר ישנן אלפי הגדרות ברחבי העולם. אחת המפורסמות שבהן היא של סטיב בלאנק אשר הגדיר סטארט-אפ כך-

 

"Startup is a temporary organization, designed to search for a repeatable and scalable business model".

 

זוהי הגדרה מעניינת משום שאינה עוסקת בטכנולוגיה או מוצר כלל.

 

נלי בלומנטל, מנכ"לית ומייסדת Warby Parker, אמרה ש"סטארט-אפ הוא חברה אשר עובדת על בעיה אשר הפתרון לה לא ברור מאליו וההצלחה אינה בטוחה".

 

זריזות וגמישות ארגונית הם הקריטריונים העיקריים לאפיון סטארט-אפים על פי יאן קום מנכ"ל ומייסד חברת Whatsapp. לדבריו, החברה הייתה סטארט-אפ גם 5 שנים אחרי היווסדה ולאחר שהייתה שווה מיליארדים של דולרים.

 

דייב מקלייר אמר כי "סטארט-אפ היא חברה שמבולבלת לגבי שלושה דברים: המוצר שלה, הקהל שלה והמודל העסקי שלה".  גם זו הגדרה מעניינת כיוון שבפועל, על פי דבריו, הדבר היחידי שלגביו הארגון לא מבולבל הוא שהוא חברה (Company).

 

מרביתכם קראתם או שמעתם על ספרם של דן סינור ושאול זינגר "אומת הסטארט-אפ", אשר מהלל ומשבח את המוח היהודי ואת הגמישות והפרו-אקטיביות שבתרבות הישראלית. היזמים מבינכם אשר חיפשו בספר טיפים להעלאת סיכויי ההישרדות של המיזם שלכם, לא מצאו אותם שם. הספר לא  מעניק כלים, אלא טוען כי החדשנות היא בדמנו ומכן והלאה הדרך פתוחה. בשיטוט ברשתות ישראליות, ניתן לחוש בגישה זו אשר מתייחסת ליזמות כאל מרכיב גנטי אשר ניחנו בו כישראלים והוא המרכיב המהותי ביותר בסטארט-אפ.

 

תרבות הסטארט-אפים הישראלית ממוקדת מאוד בטכנולוגיה, בפיתוח ובפתרון לבעיה. אנחנו נדע לדקלם מה היה ומה יהיה ולמה זה גאוני, ואנחנו גם נגייס הון עם אותן שורות.

עם זאת, אנחנו יודעים שבישראל שורדים רק כ-4% מתוך הסטארט-אפים שקמים, למרות שלרבים מהנכשלים יש טכנולוגיה נפלאה, פתרונות יוצאי דופן ומוטיבציה אדירה.

 

אז למה הם נכשלים בכל מקרה? תשובה חלקית ניתן למצוא בסטטיסטיקה אשר משווה סטארט-אפים עם מימון קרנות, לסטארט-אפים שאינם נמצאים תחת עינה הפקוחה של הקרן. ברור שישנו פער עצום בין שתי קבוצות אלו ברבדים שונים, אך השורה התחתונה היא שחברות סטארט-אפ אשר נמצאות בקרן מצליחות יותר, נקודה. הפער אינו נובע רק ממימון או מבשלות המודל, סטארט-אפים נכשלים גם כאשר הם ממומנים על ידי משקיעים פרטיים, הון עצמי ואף הכנסות. הם נכשלים גם כשיש להם מודל עסקי וגם כאשר הם כבר משרתים לקוחות. התרומה המשמעותית ביותר של הקרן לסטארט-אפ ישראלי היא מסגרת עבודה. מה שברור לכל העולם המערבי, הוא שמסגרת הינה בסיס לצמיחה ולא משקולת לרגליה. קרן דורשת תכנון הוצאות, הסבר לכל מינוי, נימוק אסטרטגי או טקטי לכל מהלך, חלוקת בעלי תפקידים ותוכנית עבודה.

 

נחזור להגדרות מתחילת המאמר, שימו לב שבכולן הדגש הוא על החברה (Company), הארגון והמודל העסקי. אין התייחסות בהגדרות ל"בעיה" או ל"טכנולוגיה", בשונה מהמקובל בארץ - אין גם התייחסות לצוות או לאנשים. "בעיה", "טכנולוגיה" ו"אנשים" הם מושגים שנתפסים בעולם כמרכיבים של חברה טכנולוגית, אך לא כמהותה של חברה טכנולוגית. המסגרת טבועה בתרבות האמריקאית והאירופאית והיא הבסיס אשר ממנו ועליו נבנה השאר. מכאן ש"קרנות" כופות התנהלות ארגונית, תאגידית אפילו (רחמנא ליצלן) על חברות סטארט-אפ.

 

הרשת מלאה במאמרים בכל השפות אשר בוחנים את הכוח הישראלי: מדברים שם על תרבות של צורך ומיעוט משאבים, על צבא תחרותי, על ידע רב. אך במאמרים לא מדברים על צוותים חזקים, תרבות ניהולית ותכניות עסקיות. אין שם אשליות לגבי העוצמה והחולשה הישראלית, מסלול הצמיחה מתואר כך: רעיון טוב הנובע מצורך מוביל לטכנולוגיה ייחודית וחברה אמריקאית שקונה אותו ועושה ממנו עסק. לעומת זאת, כאשר קוראים כתבות אשר סוקרות את סוד ההצלחות בסיליקון וואלי, שם מדברים על גישה למשקיעים, גישה למנטורים, קרנות מבוססות ו"אקו-סיסטם" מצמיח. בארץ וב"וואלי" נמצאים מאגרי ידע שמצמיחים הזדמנויות, עם זאת, הידע בארץ הוא טכנולוגי והידע העומד בבסיס הצמיחה האמריקאית הוא ידע ארגוני.

 

ניתן לראות מגמה יפה במזרח אירופה, שם ישנו שילוב בין דור צעיר שמנער מעליו את האבק שהותירו המנטורים הקודמים, לצד תרבות ארגונית היררכית וסיסטמתית אשר השתרשה בבית. התגוררתי במשך שנה בפולין ועבדתי עם חברה טכנולוגית. היה מדהים לראות את הבלבול שאחז בפולנים כאשר הגיעו לעבודה וראו שבחברה מכובדת אף אחד לא בחליפה ועובדים פונים אחד לשני בשמות פרטיים (בשפה הפולנית, כמו בצרפתית ובגרמנית, נהוג לפנות לממונים בגוף שלישי). רמת האינטליגנציה של הפולנים לא  נפלה מזו של מהמערביים, כך גם הרוח הצעירה והיכולת לחשוב מחוץ לקופסה. אך במדד המערכתיות, הם לא הבינו מדוע אי אפשר להיות חדשני וטכנולוגי בחליפה ובפנייה בגוף שלישי. החבר'ה האלו יצאו בסופו של דבר לדרך עצמאית, הקימו סטארט-אפ מצליח וחזרו לחליפה, כי ככה נוח להם.

 

כמובן שאין דרך נכונה ודרך לא נכונה, אך יש מה ללמוד. המטרה היא להיות הטובים ביותר, כמדינה, כתעשייה וכארגון. כל המעלות שאנו ניחנים בהן חשובות והביאו אותנו עד הלום, עם זאת, אנו לא מצליחים לעיתים קרובות מספיק או נכשלים לעיתים קרובות מידי. על כן ניתן ללמוד ממה ששונה וזר לנו, לנכס את מה שעובד ולזרוק את מה שלא - גם זו יזמות.

 

אז מה ניתן ללמוד?

1. מסגרת ניהולית אינה מכבה את אש היזמות, היא מכוונת אותה למטרה.

2. רעיון טוב מעולם לא הרוויח כסף, ארגון שמכר אותו הרוויח כסף.

3. ארגון הוא לא צוות! ארגון הוא מערכת עם יעד, אסטרטגיה ותהליכי עבודה.

4. אם להיות בקרן מעלה את סיכויי ההישרדות של סטארט-אפ בעשרות אחוזים, תתנהגו כאילו אתם בקרן גם אם אינכם.

 

בברכת יזמות, חדשנות והצלחה לכולנו!

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.