2020 שעוד מעט מסתיימת הייתה מאתגרת גם בה יש סיפורי הצלחה, אלו רק חלק שאני זכיתי להוביל.
אנדרי (שם בדוי) הוא עולה חדש, ד"ר לפיזיקה, שהתחיל במהלך הקורונה לעבוד כחוקר באחת האוניברסיטאות הגדולות בארץ.  יהודה (גם זה שם בדוי), הוא מפתח תוכנה בחברה בינלאומית נחשבת, אחמד (הבנתם, שם בדוי) סיים תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות בטכניון והחליט להמשיך לתואר שני, ורונן התחיל לעבוד במאי, מיד לאחר הסגר הראשון, בבדיקות תוכנה בחברה קטנה והמוצר של החברה, שמיועד בעיקר לתקופות החגים, קיבל מחמאות רבות בחגי תשרי - "ממש מרגישים את השיפור מפסח". 

אנדרי הוא אדם על הרצף האוטיסטי. הוא עלה לארץ לבד, מחיים נוחים בארה"ב, כי הוא ציוני וכי ההייטק הישראלי הוא מצויין. אבל עד ששמע עלי והגיע לליווי עברה מעל שנה שבה התקדם מקצועית ממש מעט. בלי עברית, בלי מספיק קשרים ועם קשיים לספר את הסיפור שלו בצורה טובה בגלל המגבלה הדרך הייתה מאד מתסכלת. לאחר מספר מועט של פגישות הוא התקבל כחוקר. זה לא כי אני מפזרת אבקת פיות אלה כי הוא למד לדבר את עצמו בצורה אפקטיבית והחוקר בבר אילן ידע שיש לו ליווי ואפשר יהיה להיעזר בי בכל שאלה. דיברנו פעם או פעמיים.
 

גם יהודה הוא אוטיסט אבל לא ממש דיברו על זה בבית. הוא סיים תואר ראשון בטכניון בביו-אינפורמטיקה ולא היה לו מושג לאילו משרות לכוון ומאיפה להתחיל בחיפוש עבודה. זה קורה להרבה בוגרי תואר אבל זה מורכב יותר לאדם על הרצף האוטיסטי, מאד חכם אבל עם קשיים בתקשורת בינאישית, בטחון עצמי נמוך, פחות נטוורקינג ובלי Role Models כי במשפחה שלו הוא ההייטקיסט הראשון. בקשרים שלי הוא הגיע לפגישה עם מומחה בתחום התוכן שלו. הבנו ביחד שהוא מאד מוכשר אבל שאין כמעט משרות לבוגרי תואר ראשון בתחום וכדאי מאד לכוון לתוכנה ולהגיע למשרות בביו-אינפורמטיקה אחרי תפקיד ראשון בתוכנה. התהליך התמקד בחיזוק הידע בתוכנה ובעיקר באלגוריתמים כי הוא יכול וזה מה שמעניין אותו. אח"כ כבר היה די קל. כשהוא קיבל חיזוק למה הוא שווה מקצועית ואני ידעתי מה הוא שווה, היה לא מסובך לפתוח לו דלתות ולשווק אותו.
בחברה מאד נהנים מהיכולות שלו, בעיקר באלגוריתמים אבל גם באפיית עוגות לישיבות הצוות (לפני הקורונה), השכר והביטחון העצמי שגדל הביא לזה שהוא עזב את הבית וגר עם שותפים. ההצלחה המקצועית תרמה לשיפור בהמון מעגלים נוספים – אצלו ובמשפחה שלו (גם בן דוד שלו הגיע לליווי אצלי ועובד כיום). 

אחמד הוא עיוור מלידה. הוא סיים תואר בטכניון בציון גבוה, ניסה לחפש עבודה והתייאש מהר "כי אין לי באמת סיכוי כאדם עם מגבלה", המשיך לתואר נוסף בחינוך למדעים, עבד קצת בכל מיני מיזמים של קוד פתוח אבל מכיוון שתהליך חיפוש העבודה התארך החליט להמשיך בתואר שני במדעי המחשב כי זה מבטיח הכנסה קטנה יציבה ואולי ישפר את סיכוייו למצוא עבודה. זו לא הייתה ההמלצה שלי לפני הקורונה. בקורונה, זו החלטה חכמה ועדיין אני חושבת שהתעשייה מפסידה אותו, כבר עכשיו. 

רונן הוא מתמודד נפש. המחלה התפרצה אצלו בכיתה י"ב אחרי תאונת דרכים קשה שעבר. זה קטע את החלומות שלו והיו לו הרבה כאלה כתלמיד בכיתת מחוננים. כיום הוא בסוף שנות ה- 30 שלו והוא כבר ניסה כל מיני כיוונים טכנולוגיים בעבר וזה לא "תפס". המקצועות שלמד בהצלחה רבה פגשו את האתגרים של המגבלה. אבל הוא נחוש, ולא מוותר ואחרי שסיים ללמוד בדיקות תוכנה הגיע אלי לליווי. למרות שגם עכשיו זו משרה שלא ממצה את כל היכולות שלו אנחנו עובדים ביחד על חיזוק היכולות המקצועיות, על ביסוס הידע המקצועי, על התמודדות עם המחלה שמרימה ראש בתקופות לחץ (ויש כאלה) ושנינו מקווים שהוא יחזיק קריירה ארוכה ומוצלחת בתחום. הדרך תהיה יותר איטית מאחרים ברמתו האינטלקטואלית, אבל אנחנו אופטימיים. 

כן, כשרון מגיע בכל מיני אריזות, ולפעמים, במבט ראשון האריזה נראית פחות נוצצת. 

היום, ב-3/12/2020, צוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. מוויקפדיה – היום מוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלות ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם. היום נועד גם להגביר את המודעות לתועלת שבהכללת אנשים עם מוגבלות בכל היבטי החיים. היום נועד לאחד אנשים מרחבי העולם, שחוגגים ומכירים בתרומותיהם, כישוריהם והישגיהם של אנשים עם מוגבלות.

כל כך הרבה נכתב על חשיבות הגיוון לשורה התחתונה העיסקית של ארגונים. ב- 10 שנים האחרונות המודעות הלכה וגדלה ותקרת הזכוכית נסדקה יותר ויותר פעמים וחגגנו הישגים של שילוב והכללה. לצערי, 2020 קילקלה רבות ובהייטק יש צמצום משמעותי של משרות לבוגרים ללא ניסיון - האתגר הגדול של בוגרי תואר עם מוגבלויות. עולם במשבר זה תירוץ לא רע אבל דווקא בשגרה החדשה, ובעיקר כשפועלים בעולם גלובלי, אנחנו חייבים לשמר את היתרונות העיסקיים של יצירתיות, חשיבה אחרת, נקודות מבט מרובות, חשיפה ללקוחות מאוכלוסיות נוספות ועוד, יתרונות שהעסקה של עובדים אחרים מביאה לארגון. אתם צריכים את זה להישרדות ולצמיחה שלכם. 

• קראתם עד כאן – אתם בכיוון הנכון
• ממשיכים לדבר ולחשוב על גיוון בארגונים שלכם – אתם עושים משהו נכון 
• כשיש צורך להוציא לחל"ת או לצמצמם – תחשבו גיוון. אם תצליחו לשמור דווקא על העובדים המגוונים זה יהיה חלק מהמשך הצמיחה, שלכם כחברה ושלנו כחברה הישראלית.
• כשנפתחות משרות – תקדישו בבקשה תשומת לב מרובה לסיכוי אמיתי לא.נשים מוכשרים עם מוגבלות. להם מאתגר יותר תמיד ועכשיו יותר. גם הם קוראים את המחקרים שמצביעים על כך שחזון הגיוון הולך אחורה וגם הם יודעים שבעולם הרבה יותר תחרותי להם יש סיכוי נמוך יותר לבלוט. 

אם אתם רוצים להכיר את אביעד מחיפה שהעסקתי בתחילת הדרך והוא איש QA  מצויין שמחפש שוב עבודה, את דוד שסיים תואר ראשון במדמ"ח ומכוון ל- AI ובקאנד, את יובל, שסיים תואר ראשון בהצטיינות במדמ"ח והוא רק בן 21, כולם אנשים מוכשרים עם מגבלה – דברו איתי. תרוויחו בענק. 

אביטל ינובסקי היא הייטקיסטית במיל. מומחית לגיוון בהייטק וטכנולוגיה ובעלת חברה העוסקת בייעוץ לחברות וארגונים בתחום ובליווי אנשים מוכשרים עם אתגרים, חסמים, מגבלות ומוגבלויות בהשתלבות בעבודה מקצועית בהייטק וטכנולוגיה.