אנחנו לא רובוטים! צועקים העובדים השובתים של אמזון. עובדי אמזון מוחים על תנאי עבודה לא טובים, ויעדי ביצוע אגרסיביים מדי, נשמע מוכר בהקשר של אמזון? אבל בואו ניקח את הדיון לשאלה אחרת – למה הרובוטים של אמזון לא עושים את העבודה? בטח אמזון, שמפעילה רובוטים כבר יותר מעשור, לא צריכה בכלל עובדים!

אז זהו, שהמציאות רחוקה מאוד מהאוטופיה הזו, ויש הסכמה רחבה של מומחים שהטכנולוגיות הרובוטיות הקיימות היום מצויינות לביצוע חלק מהמטלות, אבל מערכות מורכבות צריכות עדיין שפע של אנשים שיטפלו: (א) במשימות איתם הרובוטים מתקשים להתמודד, (ב) לפתור בעיות, ו-(ג) ברובוטים.
דוגמה מצויינת לשילוב של אנשים ורובוטים יש במרכז המיון של אמזון בקולורדו, אנשים פורקים משטחים, סורקים ברקודים ומניחים את הקופסאות על קובוטים לוגסיטיים שמשנעים את הקופסה אל אזור השילוח הרלבנטי. אם אריזה קרועה, חסר ברקוד, או שהמוצר שבתוך האריזה נשפך או נשבר, בני האדם מקבלים החלטה כיצד לתת לכך מענה. אם רובוט נעלם (נגמרה סוללה, יצא מאזור קליטה, קרס), עובד יוצא למשימת איתור נעדרים, לחפש אותו בנקודה האחרונה בה שידר אות חיים.

נכון, בתעשייה בקווי ייצור שעובדים בקצב גבוה אפשר כבר לראות רובוטים שיודעים לפרוק משטח - לקחת קופסאות בצורה מסודרת ממערום על משטח, ולהניח אותן על מסוע, או להפך, לערום קופסאות על משטח. אבל הרובוטים שרואים בקווי ייצור בנויים לגודל קופסה קבוע וזהה, סידורי קופסאות ספציפיים, ולמשקל קופסה קבוע. מי שרואה את מגוון סוגי האריזות באמזון (שנגזר ממגוון המוצרים), מבין שמצד אחד אמזון עשתה המון עבודת סטנדרטיזציה, ומצד שני יש עדיין המון גדלי קופסות.

החלום של "מפעלים חשוכים", בהם בני האדם מיותרים לחלוטין, כך שהכל מתופעל ע"י רובוטים בצורה מלאה, לא מתממש עדיין ברוב התעשייה והלוגיסטיקה. איפה שכן רואים את התופעה, כבר הרבה שנים, זה בתעשייה התהליכית (חומרים כימיים, זיקוק נפט, חומרי גלם לפרמצבטיקה), בה אין כמעט רובוטים, אבל יש שפע של אוטומציה.

מה אמזון כן עושה, היא מתקצבת 700 מליון דולר לאימון מחדש של 100,000 עובדים (7,000 דולר לעובד זה סכום בהחלט מכובד). אמזון מבינה את מה שהרבה תעשיינים לא מבינים, סביבת העבודה משתנה, וילדי דור ה Y ודור ה-Z, "לא מוכנים לעבוד כמו רובוטים", ואם הם לא מוכנים לעבוד כמו רובוטים, ואין עדיין רובוטים שיעשו את העבודה, זה אומר שסביבת העבודה צריכה להשתנות – כדי שמפעלי המחר יעבדו, צריך להמשיך ולפתח ממשקים שיתופיים, שיאפשרו לבני אדם ומכונות לעבוד יחדיו.

יהיה מעניין לשמוע איך אמזון תשקיע את התקציב, אני מעריך שרובו יושקע בללמד את עובדי אמזון לא רק להפעיל טכנולוגיה אלא גם ליישם טכנולוגיה – מה ההבדל? להפעיל זה להריץ את התוכנה שמישהו פיתח, ליישם זה לכתוב את התוכנה. ליישם נשמע מסובך או בלתי אפשרי? אפשרי לגמרי – כל אחד מקוראי כתבה זו יודע להכנס לתפריט "אפשרויות" בכל App בנייד שלו ולהתאים מה שצריך, וחלק לא מבוטל מהקוראים יודע להיכנס לאקסל ולערוך בו שינויים. בטרמינולוגיה שלי, זה ליישם – להתאים את הכלי / המוצר לצרכי המשתמש.

איך נראית סביבת עבודה שמשלבת עבודה אנושית ואוטומטית? יש כל מיני תצורות שמתחילות להתפתח – למשל קובוטי ייצור וקובוטי לוגיסטיקה שעובדים ביחד עם אנשים ולוקחים מהאנשים את המטלות הפיזיות השוחקות. דוגמה אחרת למערכות משולבות הן מערכות בקרת איכות ואחזקה מונעת, שמתריעות לאנשים על יציאת המערכות מכיול ובני האדם מאתרים ומבינים את הגורמים לבעיה ומטפלים בבעיה ובמוצרים וחלקים שנפגמו. יש בתחום הזה המון מקום להמון חדשנות, בעולם יש שפע של סטארטאפים שניגשים לטפל בתחום, בישראל יש מספר קטן (מסווגים כ-IoT או תעשייה חכמה), אבל יש עוד אינסוף בעיות בתחום שמציעות שפע של הזדמנויות ליזם הישראלי.

מקצועות העתיד - אני טוען כבר כמה שנים שאחד ממקצועות העתיד יהיה "רועי רובוטים" (robot shepherds), אנשים שייקחו רובוטים שמוגדרים למשימה מסויימת, ויאמנו אותם למשימות אחרות. או ייקחו תוכנית עבודה מפעלית ויבחרו אילו משימות יעשו הרובוטים היום ועם שאר המשימות יאלץ להתמודד מנהל צוות האנשים – לתכנת אנשים למשימות זו משימה מאוד קשה, בעיקר אנשים ממודל Y ו-Z, שנת ייצור 1990 ואילך