12 אוקטובר 2015 | מערכת StartIsrael
הקמת לשכת המסחר גיברלטר-ישראל

גיברלטר, משקיעה מאמצים רבים בשנים האחרונות בכדי להפוך למרכז מצוינות בכל הקשור לקידום טכנולוגיות חדשות. לגיברלטר יתרונות ייחודיים המסייעים לחברות המעוניינות לחדור לשוק האירופי לעשות זאת הן בצורה מהירה והן בעלות נמוכה יחסית.

 

בין התאריכים 27-29 לאוקטובר יערך בגיברלטר אירוע השקת לשכת המסחר בין גיברלטר וישראל, הנקראת Gibrael.האירוע יערך במעמד ראש ממשלת גיברלטר, שרים מנכ"לי חברות מובילות ואורחים מטעם ממשלת ישראל ושגרירות ישראל בבריטניה. על פרויקט חשוב זה סיפרו לנו מי שעמלו ושקדו רבות על הקמתו - ערן שי ואילת מאמו שי, המתגוררים בגיברלטר מזה כ-8 שנים ובעלי חברת Benefit Business Solutions המסייעת לחברות מכל העולם לחדור לשווקים האירופאים באמצעות גיברלטר.

 

גיברלטר? איפה זה בכלל? זו מדינה?

גיברלטר הינה מושבה בריטית הממוקמת בקצה הדרומי ביותר של ספרד, על מיצרי גיברלטר הידועים ואף נושקת ליבשת אפריקה. היא משתרעת על פני שטח של כ-6 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה כ-30 אלף תושבים. נתונים אלו ממקמים את גיברלטר ברשימת הטריטוריות הקטנות בעולם. לגיברלטר יש ממשלה משלה עם פרלמט וראש ממשלה הנבחרים על ידי האזרחים מדי 4 שנים. היא עצמאית כמעט בהכל, למעט תחום הביטחון ויחסי החוץ עליהם אחראית ממשלת בריטניה. המטבע הוא הלירה שטרלינג (פאונד) הבריטי. עם כלכלה איתנה בעלת קצב גידול תל"ג של מעל 10% בשנה, אבטלה אפסית ועודף תקציבי גדול שנה אחרי שנה, גיברלטר הינה אחת הטריטוריות העשירות ביותר בעולם, ונמצאת במקום השלישי בעולם מבחינת הכנסה לנפש. 

 

גיברלטר, היא לא איזה סוג של מקלט מס?

בינואר 2011 הוחל משטר המס החדש בגיברלטר אשר זכה לאישורו של בית הדין האירופאי וביטל לחלוטין את הפטור ממס שהוענק בעבר לחברות שונות ובכך בעצם גיברלטר כבר אינה עונה להגדרה הרשמית של "מקלט מס". מבחינת שיתופי פעולה עם רשויות מס זרות, גיברלטר חתומה כיום על הסכמי Tax Information Exchange Agreements עם מעל 27 מדינות באופן ישיר ועם מעל לכ-60 מדינות נוספות באמצעות הסכם גג שנחתם שנה שעברה בין מדינות ה-OECD. לאור ההתפתחויות הללו, גיברלטר כיום נמצאת "ברשימה הלבנה" של ה-OECD של מדינות משתפות פעולה, ואף הוסרה מהרשימה של מקלטי המס שפרסם האיחוד האירופי ביוני 2015.

 

בכל אופן אי אפשר שלא להזכיר את יתרונות המיסוי בגיברלטר הכוללים מס חברות של 10% בלבד (כאשר הכנסה שמקורה מחוץ לגיברלטר פטורה ממס בגיברלטר), אין מע"מ, אין מס על רווחי הון, אין מס על דיבידנדים, אין מס ירושה, ותקרת המס ליחידים היא 25% בלבד.   

 

מה גרם לכם לרצות להקים את לשכת המסחר בגיברלטר?

החזון להקים את לשכת המסחר גיברלטר-ישראל הגיע מההבנה ששתי המדינות יכולות להינות מהיתרונות האחת של השנייה. בשנים האחרונות ממשלת גיברלטר ועסקים מקומיים צמאים מאוד לטכנולוגיות חדישות ואנו מאמינים שאין טוב יותר מאשר ישראל כ- Startup Nation על מנת לספק צרכים אלו. כמו כן, גיברלטר, באופן מפתיע יכולה לשמש כשער הכניסה הטוב ביותר עבור חברות ישראליות לשוק האירופי.

 

ספרו לנו איך גיברלטר יכולה לעזור לחברות ישראליות?

גיברלטר, משקיעה מאמצים רבים בשנים האחרונות בכדי להפוך למרכז מצוינות בכל הקשור לקידום טכנולוגיות חדשות. מפאת גודלה, או קוטנה במקרה זה, גיברלטר משמשת כ"מעבדת ניסויים" אולטימטיבית להשקת טכנולוגיות ומוצרים חדשים בסביבה אירופאית, במיוחד בתחומי התוכנה, התקשורת (Mobile), פיננסים - FinTech, אנרגיה ירוקה ופתרונות Smart City. לגיברלטר יתרונות ייחודיים המסייעים לחברות המעוניינות לחדור לשוק האירופי לעשות זאת הן בצורה מהירה והן בעלות נמוכה יחסית.

 

אפשר למנות את היתרונות הבאים:

 

- מפאת גודלה הקטן, גיברלטר מאופיינת במיעוט בירוקרטיה, קבלת אישורים שונים באופן מהיר ופשוט, והגעה למקבלי החלטות בדרגים הגבוהים בזמן קצר. תהליכים שבמדינות גדולות לוקחים חודשים או שנים, בגיברלטר אפשר לעשות אותם בדרך כלל תוך שבועות ספורים.  

 

- כחברה באיחוד האירופי כחלק מבריטניה, טכנולוגיות ומוצרים המפותחים כאן עומדים בסטנדרטים והדרישות של האיחוד האירופי, דבר המקל על שיווקם בתוך שאר מדינות האיחוד. במיוחד לחברות FinTech יש את האפשרות לקבל את הרישיון בגיברלטר ולהעביר אותו לכל שאר מדינות האיחוד האירופי בלי הצורך לעבור את התהליך הרגולטורי מחדש. כלומר, רישיונות פיננסים שמתקבלים בגיברלטר תקפים בכל מדינות האיחוד.

 

- השפה מדוברת היא אנגלית, מערכת המשפט והחוק האנגלית (English Common Law), דבר המקל על עשיית עסקים באמצעות גיברלטר.

 

- חסמי כניסה נמוכים ועלויות הקמה ותפעול נמוכות.

 

- שיטת המיסוי האטרקטיבית ביותר באיחוד האירופי, כפי שהוזכר.

 

 

לחברות מאילו מגזרים עסקיים כדאי להגיע?

 

חברות FinTech והמגזר הפיננסי

 

בשנת 1973 הצטרפה גיברלטר כחברה באיחוד האירופי כחלק מבריטניה והטמיעה בחוק את כל הדירקטיבות הרלוונטיות של האיחוד. לפיכך, על המגזר הפיננסי בגיברלטר חלים כל הסטנדרטים והתקנות של האיחוד האירופי וכן הזכות לשיווק מוצרים פיננסים בכל האיחוד האירופי (Passporting Rights) לאחר קבלת רישיון הפעילות בגיברלטר. מאחר וגיברלטר היא מקום קטן מאוד תהליך קבלת הרישוי הוא בדרך כלל מהיר ופשוט מאשר במדינות הגדולות. יש מעט מאוד משוכות בירוקרטיות, וכל ההתנהלות מול הרגולטור הפיננסי (Financial Services Commission) נעשית בצורה הרבה יותר אישית ונגישה. בנקים, חברות ביטוח, מנהלי השקעות, זירות מט"ח אלקטרוניות וגופים פיננסים ישראלים אחרים המעוניינים לפתח פעילות באיחוד האירופי, ישכילו אם יעברו את תהליך הרישוי בגיברלטר, ואז יוכלו לשווק את המוצרים ביתר מדינות האיחוד ללא הצורך לעבור תהליך רישוי מחדש.

 

הימורים באינטרנט

 

נתח גדול משוק הכלכלה בגיברלטר שייך לתעשיית ההימורים באינטרנט.אמנם, בגיברלטר פועלות רק כשלושים וחמש חברות הימורים (לעומת כמה מאות חברות במלטה, קפריסין וקוסטה ריקה), אך חברות אלו הן החברות הגדולות ביותר בענף ומהוות כ-60% מסך כל פעילות ההימורים העולמית באינטרנט.


עובדה זו ממתגת את גיברלטר כ- "לאס ווגאס" של עולם ההימורים הוירטואלי. בעוד שקבלת רישיון "מפעיל-הימורים" הוא בגדר הכמעט בלתי אפשרי, לחברות תכנה ישראליות המפתחות פתרונות לעולם ההימורים (עיסוק בפיתוחים אלו אינו מצריך רישיון מיוחד), כדאי מאוד להקים שלוחה בגיברלטר כדי להתקרב פיזית לשחקנים הגדולים בשוק. דבר ידוע הוא שהרבה עסקאות נסגרות במפגשים חברתיים, בגיברלטר הקטנה קיים סיכוי לא רע בכלל שתשב במסעדה ובשולחן לידך יֵשֵׁבמנכ"ל חברת הימורים, או שילדיו ילמדו באותה כיתה של ילדיך, ומשם הדרך להיכרות אישית קצרה מאוד...

 

קלינטק ואנרגיה ירוקה

 

הנושא של אנרגיה ירוקה ואיכות הסביבה מאוד חשוב לממשלת גיברלטר אשר תומכת מאוד ונותנות מענקים והטבות מס לחברות בתחום. מספר חברות קלינטק משתמשות בגיברלטר כמקום לנסות בו את הטכנולוגיות שלהן לפני פריצה לשאר שווקי אירופה.  

 

חברות ייצור ומסחר

 

מכיוון שבגיברלטר אין תעשיית ייצור בכלל, המדינה תלויה ביבוא של מוצרי צריכה ותשומות ייצור. גיברלטר נמצאת כיום בתנופת בנייה עצומה, כולל תשתיות חדשות וקיים פוטנציאל גדול לחברות ישראליות בעלות פתרונות או מוצרים בתחום מוצרי הצריכה מכל הסוגים, מוצרי ברזל ומתכות (לאור תנופת הבנייה), רכיבי ייצור, אלקטרוניקה ומכונות, ציוד תקשורת, ציוד לתחום הספנות.

 

 

מה צפוי להיות באירוע ההשקה?

בהשקה יהיה נוכח ראש ממשלת גיברלטר, שרים, הנספח הכלכלי הישראלי בבריטניה, אישים נכבדים אחרים ואנשי עסקים מכל התחומים: פיננסים, הייטק, איכות הסביבה, תיירות, ספנות ועוד, מאנגליה, ישראל וכמובן גיברלטר. האירוע יכלול הסברים על ידי ראשי איגודים מקצועיים על היתרונות של גיברלטר למגזרים השונים. כמו כן תינתן האפשרות להפגש עם שרים בממשלת גיברלטר וכן פגישות אחד-על-אחד עם מנכל"י חברות מקומיות, ראשי איגודים, ומנהלי גופי ממשל שונים. המשתתפים גם ייהנו מסיור מודרך במצוק המפורסם של גיברלטר, במפגש עם צמרת הקהילה היהודית, וכן מארוחות מפוארות וקוקטיילים. האירוע יהיה נוצץ ומפואר וייערך במלון אוניה חדש בעל 5 כוכבים.

 

כל זה לא היה קורה ללא שיתוף הפעולה הפורה עם ממשלת גיברלטר, משרד הכלכלה בישראל ושגרירות ישראל בבריטניה.

 

מה עלות ההשתתפות באירוע?

חשוב לציין שממשלת גיברלטר לא רק מחבקת את ישראל "חיבוק חם" ומעוניינת בשיתוף פעולה, אלא היא גם המממנת הראשית והעיקרית של אירוע זה. לפיכך, אין דמי השתתפות וכל האירוע ממומן על ידי ממשלת גיברלטר. העלות היחידה היא הטיסה והמלון.

 

בתקופה בה מוצרים וחברות מישראל נתקלים בהחרמות ואיומים מצד ארגוני מסחר שונים וממשלות ברחבי העולם, השקת לשכת המסחר בין גיברלטר וישראל אינה אירוע מובן מאליו. זוהי נקודת אור חשובה ואופטימית.

 

אירוע השקת לשכת המסחר, ייערך בגיברלטר בין התאריכים 27-29 באוקטובר. נציגי חברות ישראליות המעוניינים להשתתף, מתבקשים לפנות לאילת מאמו שי במייל [email protected]

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.