19 אוקטובר 2013 | יובל מעוז
מיהם המשקיעים העתידיים: הקרנות או אתם?

דווקא לאחר רבעון מוצלח בהשקעות נציגי הקרנות מנסים למצוא את המודל הנכון להשקעות

 

שם הפאנל היה "מימון לסטארט-אפים צעירים", אך מהר מאוד גלש הדיון בכנס Journey ביום חמישי האחרון, לעתיד קרנות ההון-סיכון: האם הן יכולות להתקיים במתכונתן הנוכחית או שעליהן להמציא את עצמן מחדש.

 

בדיון, שנערך במסגרת הכנס השנתי של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, השתתפו שישה נציגי קרנות הון-סיכון והציגו גישות שונות לעתידן. חילוקי הדעות בין המשתתפים הגיעו דווקא בעת תקופה של שגשוג: נתונים אחרונים שהוצגו במחקר של IVCהראו כי ברבעון השלישי של השנה הגיע היקף ההשקעות של קרנות ההון סיכון המקומיות לשיא של השנים האחרונות, עם השקעות בהיקף של 660 מיליון דולר.

 

למרות העלייה בהשקעות, הקרנות מחפשות גישות חדשות לנצל את הפריחה ביזמות בארץ ולהשיג ממנה את המירב. ארבע גישות צפו מבין משתתפי הפאנל: הראשונה, הקרנות ימשיכו לפעול כפי שעשו עד היום, כשכוחן ניצב בידע של שנות פעילות רבות והיכרות אישית עם יזמים; השנייה, קרנות שמתעניינות בפורטפוליו נרחב במטרה להשיג הרבה אקזיטים קטנים; השלישית, מודל חדש של קרנות הון סיכון שממפה את כל היכולות של האנשים שהקרן מקושרת אליהם ויוצר רשת חדשה; הרביעית - מימון המונים כהשקעה בחברה.

 

משתתפי הפאנל היו גיל רענן (קרן סקויה), אדן שוחט (קרן Aleph), גדי ויינרב (AGRade), שי גולדמן (500 Startups), ג'ון מדווד (OurCrowd) ויהל זילכה (קרן Magma).

 

עיקר הדיון נע בין נציגי הקרנות לבין מדווד, שהקים את מיזם OurCrowd, שמטרתו להביא את מימון ההמונים לתחום ההשקעות בחברות סטארט-אפ. OurCrowd מאפשרת להשקיע בחברות ישראליות באמצעות מימון המון.

 

מדווד: "יש מודלים חדשים למימון. אנחנו מנסים להנהיג דמוקרטיזציה למודלים הקיימים. התחום ממשיך להתמקד במשקיעים הקיימים, אבל מה עם מיליוני המשקיעים הפוטנציאליים?"

 

"אנשים רוצים לדעת איך הם יכולים להיות אנג'לים, ואנחנו מנסים לעשות זאת. דרך השקעת-המונים המשקיעים מעורבים גם בבניית-קהלים, לא רק במימון. ההשקעות בסטארט-אפים יציבות בשנתיים האחרונות וניצבות על 2 מיליארד דולר. השאלה היא איך מביאים עוד כסף ואנשים?"

 

אדן שוחט, שהקים לאחרונה את קרן Aleph, יחד עם מייקל אייזנברג, הסביר כי קרן אלף היא כיום סטארט-אפ. שוחט הסביר שהקרן, שגייסה 140 מיליון דולר, מנסה לא רק לממן חברות, אלא לבנות רשת שבה האנשים בונים חברות שמסוגלות לצמוח לחברות ענק, למצוא את האנשים הנכונים להעסיק בחברה, ולבנות מוצרים בצורה חכמה. "אנחנו מנסים להמציא מחדש מודל חדש לקרנות", אמר שוחט.

 

מנגד, רענן מקרן סקויה, הגן על הגישה הקיימת ואמר כי "יש הרבה סגנונות של משקיעים. הדבר החשוב בשלב הראשון הוא הכימיה בין הצדדים. זה עניין אנושי בסיסי".

 

גולדמן, מ-500Startups הסביר כי הגישה שלהם היא להשקיע בפורטפוליו נרחב ולהשיג הרבה אקזיטים קטנים. "הנתונים ידועים, רוב היזמים נכשלים, ורוב האקזיטים הם קטנים. אנחנו פועלים מתוך הידיעה הזאת ומכוונים למה שקורה בשוק". 

 

לשאלה האם קרנות ההון-סיכון מבקשות מחברות סטארט-אפ להגיע בשלב בשל למדי כשהן פונות למימון בשלבים מוקדמים של סיד או פרה-סיד, הביעו המשתתפים תמימות דעים שאין בעיה של ממש בשלבים המוקדמים, לעומת בעיות המימון בשלבים מתקדמים יותר.

 

זילכה, מקרן מגמה: "היום עם 400-300 אלף דולר אפשר לעשות מה שבשנים קודמות היה ניתן לבצע רק במימון של מיליוני דולרים. אני לא מאמין שיש בעיה במימון סיד או פרה-סיד בישראל. עד 500 אלף דולר ואפילו מיליון דולר – אין בעיה לסטארט-אפים לגייס".

 

רענן מסקויה ציין כי שתי השקעות שביצעה הקרן לאחרונה, התבססו על תוכניות וחזון בלבד, אחת בחברה שעוסקת בזיהוי הונאות, והשנייה בחברת אבטחה. זילכה, מקרן מגמה, אמר: "אם אתם יכולים, אני מעודד אתכם להתחיל בכוחות עצמכם, בוט-סטראפ (מימון עצמי), ואם יש לכם תנועה ומשתמשים למוצר, לפנות לקרן".

 

מדווד: "היתרון היום הוא שלא צריך לדבר איתנו (הקרנות). אפשר להוציא את הרעיון למימון המון. אפשר לעשות את זה ישירות למוצר עם קיקסטארטר או אינדיגוגו. Ouya, חברה שמפתחת קונסולת משחקים, גייסו 8 מיליון דולר בקיקסטארטר על-סמך תיאור מילולי וסרטון יפה. אז פשוט שימו את המוצר בחוץ, ואנשים יתמכו. היום חייבים להיות יצירתיים".

 

תגובות

1. אחד שמכיר | 21 אוקטובר 2013

אדן שוחט תפסיק לחרטט


הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.