18 יוני 2018 | גיא רחמים
הצלחת הערים החכמות של מחר תלויות בנתונים

מהו היסוד שכל עיר חכמה ואפילו עיר "רגילה" חייבת? גיא רחמים מסביר במאמר מרתק במיוחד על העתיד שתלוי בהווה.

מה הופך עיר למשגשגת? האם עיר היא רק תשתית מאסיבית של כבישים, צינורות, וחוטי חשמל שמחברים אותנו למשאבים כמו מים, חשמל ותחבורה? הגישה לנתונים והיכולת להשתמש בהם חיוניים בדיוק כמו תשתית פיזית במרכזים האורבניים המקושרים מאד של ימינו. החזון של "עיר חכמה" - אינטליגנטית, יעילה ומסוגלת לספק חוויה עשירה לתושבים שלה ולמבקרים בה - הוא בלתי אפשרי ללא הנתונים. השירות הציבורי זקוק לגישה לנתונים כדי לשפר את הביטחון ואת איכות החיים של התושבים וספקי הטכנולוגיה זקוקים להם כדי ליצור את האינטראקציות הרלוונטיות בזמן אמת.

הערים החכמות של היום משתמשים בנתונים בדרך חדשה. ברצלונה למשל, חיברה לפחי האשפה שלה סנסורים שמודדים עד כמה הם מלאים ומאפשרים למשאיות הזבל איסוף יעיל יותר. יוזמה כזו יוצרת יתרון ציבורי בעלות מינימלית אישית לתושבים. יישומים אחרים הוכחו כנתונים במחלוקת. כך למשל, תכנית המעקב והפיקוח בבולטימור שכוונתה הייתה להילחם בפשיעה, זכתה לגינויים לאחר שיושמה ללא הודעה מתאימה לציבור.

שימוש במידע לעומת הגנה על נתונים

ארגונים ציבוריים ממהרים לאסוף נתונים ולמנף אותם, בדרכים יצירתיות שיאפשרו להם להתחרות בעולם הדיגיטלי. מצב זה גורם לעיתים למתחים. עד כמה יכולות הערים ויכולים המדינאים, אנשי העסקים והאזרחים לשמור על האיזון הרצוי בין נתונים אישיים לבין הדרישות לפרטיות, אבטחה וריבונות?

שאלה זו אינה נושא של ציות. זהו אתגר שיטתי, עמו מתמודדים גופים ציבוריים ביחס למידע אישי. למרות קבלת הטכנולוגיה לחיינו והנוחות בשירות המידי שהיא מספקת לנו, רבים מודאגים בנוגע להגנה ולשליטה על המידע שנאסף ושבו עושים הגופים הציבוריים שימוש.

המחוקקים עוקבים אחרי תהליך זה. הם שואפים ליישם חוקים חדשים והגנות חדשות אך הם מתמודדים גם עם אתגרים חדשים. ניתן למשל לחשוב על התקנות החדשות באיחוד האירופאי, שקובעות את הרגולציה בתחום ההגנה על המידע הפרטי, כולל "הזכות להישכח" של כל אחד ואחד. למרות שזה נראה עיקרון פשוט, הזכות הוכחה כקשה להגדרה וקשה לאכיפה. ברגע שהמידע מופץ, אין כפתור "מחק" שיכול להעלים אותה.

האמת היא שההגנה על הנתונים מעלה שאלות חדשות ויוצרת נושאים מאתגרים בניהול המידע. הנה כמה שכבות לבעיה:

  • פרטיות: בבסיסה נושא אישי וחברתי. האם המשתמשים יכולים להבטיח שהמידע האישי שלהם לא ישותף ללא אישור? האם המשתמש מוסר פרטים אישיים רק על ידי כך שהוא משתתף באינטראקציה דיגיטלית?
  • אבטחה: נושא רחב ומקיף ארגונים, גם עבור ממשלות וגם עבור עסקים. באלו סטנדרטים ארגונים צריכים לעמוד כדי לשמור על המידע שלהם מוגן מאיומים? כיצד גופי ציבור יכולים להגן על תושבים מפני התקפות וניצול לרעה של המידע האישי שלהם?
  • ריבונות: נושא לאומי ובלתי צפוי. איך ניתן להבטיח הגנה משפטית על תושבים מפני המדינה שדורשת מהם נתונים? לדוגמא, באילו נתונים המדינה רואה כהכרחיים לצורך הגנה או מסיבות אחרות?

צורך בגישה חדשה

במקרה של ערים חכמות, שמירה על איזון נכון הוא מעבר לשמירה על רגולציה קיימת. החקיקה תמיד משתרכת אחרי הטכנולוגיה, ולעיתים אפילו מאחרת אותה בכמה עשורים. כבישים היו קיימים לפני הרמזורים למשל. לא חוקי להקליט אדם ללא אישורו, אך כן חוקי בנסיבות מסוימות לצלם אותו. מדוע? משום שטכנולוגית הקלטת הקול הייתה שם קודם. החוקים עדיין לא עומדים במציאות של מצלמות נחבאות, טכנולוגיה שזמינה יותר ויותר ונעשית אפשרית בכל עיר ועיר.

המגזר הציבורי וגם המגזר הפרטי חייבים לענות על האתגרים של ההגנה על הנתונים והמשתמשים. אנו חייבים חשיבה חדשה. אתגר זה לא יכול להיפתר רק על ידי מקבלי ההחלטות, אנשי הטכנולוגיה או ארגונים חברתיים. הפתרון של נושאים אלו מצריך שיתוף פעולה אמיתי ושילוב של יכולות על ידי מנהיגות יעילה. ישנה סיבה שאנו רואים מינויים לתפקידים כמו "מנהלי פרטיות נתונים" גם במגזר הציבורי. הנושאים של פרטיות, אבטחה וריבונות הפכו לדחופים והם דורשים תשומת לב מהמנהיגות הבכירה.

ערים חכמות דורשות פיקוח על המידע והגנה עליו. למרות שהגישה האידיאלית משתנה מעיר לעיר ומארגון לארגון, הזמן לפעול הוא עכשיו.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.