26 ינואר 2014 | ניר גייסט
האם ישראל ערוכה למלחמות הסייבר ב-2014?

לישראל יצא שם של לוחמת סייבר התקפית. אך האם אנו ערוכים גם להתגונן?

במלחמה הבאה הטילים יגיעו לת"א, והלוחמה תהיה קיברנטית. אלה הם שני המאפיינים העיקריים, המיוחסים על פי רוב לקונפליקט הביטחוני הבא של ישראל.

 

הלוחמה המוכרת לנו, זו שבמסגרתה נשמעות אזעקות צבע אדוםואנו פוקדים את חדרי המקלט, נמדדת על-פי מספר התקיפות, החיסולים הממוקדים, ההסברה, המדד האמורפי "השגת היעדים", ואולי יותר מכל – הפגיעות באזורים מאוכלסים. דבר אחד בטוח – אלה מדדים השונים בהרבה, לעיתים עד כדי ההיפך המוחלט, מאלה המודדים או עתידים למדוד, מלחמת סייבר.

 

במלחמות האחרונות קשה היה להגדיר את המנצח. צה"ל תקף מטרות מוגדרות היטב, והאויבים שיגרו לעברנו טילים ורקטות ללא אבחנה, במטרה לייצר כמה שיותר פגיעות משמעותיות, שלעיתים הצליחו. במסגרת לוחמת סייבר, יש לחשוש מהצלחה אחת בלבד, אמיתית ומשמעותית.

 

בסוגיית סיכויי ההצלחה של ישראל במלחמה הזו, מהבחינה הטכנולוגית, הדעות האופטימיות נשמעות תדיר בקרב העוסקים בנושא. עם זאת, קשה להתעלם מהשאלה אם לדעות הללו יש אכן סיבה מוצדקת להיות מוצקות כל כך.

 

מרחב הסייבר של ישראל אינו מוגן בידי כיפת ברזל. לא הוא, ולא המרחבים במדינות אחרות, גם לא המתקדמות ביותר מביניהן. ביום הדין, יהיה כל ארגון בארץ אחראי להגן על עצמו. בשל המודרניזציה הרבה המאפיינת את המדינה ברמה הטכנולוגית, יש בהחלט הרבה על מה להגן.

 

ניתן לומר כי המודרניזציה הזו, שמהווה עבורנו בהחלט סיבה טובה לגאווה – מהווה גם "בטן רכה", גדולה במיוחד, בלוחמה מהסוג הזה. זאת בניגוד, כנראה, למדינות שדווקא אינן מוגדרות כ"מעצמות סייבר", אך לכל הדעות מוגדרות כאויבים הפוטנציאליים הבאים של ישראל – להן הבטן, כנראה, רכה פחות.

 

יודעים להתקיף, אך האם גם להגן?

 

המדד לצליחת הלוחמה והניצחון אינו מסתכם ביכולתנו ההתקפית. לא עם ה"בטן הרכה" שאנו סוחבים, ואל לנו להתעלם ממנה. ניתן לפתח איומים רבים, בדמות וירוסים וסוסים טרויאניים, מתוחכמים ככל שיהיו. ביום שבו נותקף באחד כזה בעצמנו, באחד מאותם ארגוני ה"בטן הרכה", אנו עלולים למצוא את עצמנו, שוב, מול סימן שאלה גדול בנושא הניצחון – גם במלחמה הזו.

 

אותם אופטימיסטים המעניקים לישראל ניצחון מראש כשמדובר בסייבר, אולי צודקים בהתייחס למדד ההתקפי בלבד, שהוא המדד העיקרי שהוכחנו את יכולתנו, על-פי פרסומים זרים, כבר מבעוד מועד. אולם זה לא מספיק.

 

אין לטעות בין יכולותיה של ישראל לפתח ולשווק טכנולוגיה הגנתית: שם היא זוכה למקום של כבוד ביחס לכל מקום בעולם, ובין יכולותיה של ישראל להגן על עצמה. במסגרת אירועי "עמוד ענן", הוכיחה ישראל כי ישנה פעילות ממשית לחיזוק יכולות ההגנה שלה מפני מלחמה נורמטיבית.

 

אם ההערכות הבטוחות כל כך בעניין הקיברנטיות של המלחמה הבאה אכן נכונות, צריכה ישראל לאמץ מהר, הרבה יותר מהר, יכולות הגנתיות ממשיות בהרבה, ויותר מכך – שונות בהרבה, ממה שהכרנו עד כה.

 

בתום השנה האחרונה, כמעט שלא ניתן להבחין בארגון אשר לא נתן דעתו על הנושא, ובראשם ארגוני הממשל והביטחון – אלה ממהרים להקצות מימון ולהקים פעילויות שונות, החל מיחידת סייבר וכלה במטה סייבר.

 

דוקטורינת הלחימה בנושא מגובשת בימים אלה, ואין ספק כי היכולות ההתקפיות מועשרות בכל שעה, ואולי כבר מזמן הגיעו לשיאן במונחים בין-לאומיים. עם זאת, קשה לקבוע כי אלה יבטיחו ניצחון ברור לישראל במקרה של לוחמה אמיתית, שתתרחש מעל לפני השטח.

 

יגידו שמלחמת הסייבר כבר כאן, ואולי אף כאן כבר מזמן. אולם, על אף שהספקנו להתרשם ממצג יכולות טכנולוגיות, אין כל ספק שהן טרם מגדירות את המונח "לוחמת סייבר". עוד אין ספק, כי ההגדרה האמיתית עוד ניצבת לפנינו.

תגובות

1. YATZ | 26 ינואר 2014

די עם הBUZZ WORDS - יש לך משהו להגיד תגיד, נמאס מהתפלצפות אינסופית. לא חידשת כלום.

נראה בנאדם משכיל - לא חידשת כלום . זהו כתבה לאימאות בנות 55.
מי שניגש למדור זה רוצה לקרוא דברים מעניינים, אפילו תיאורטיים אבל לא לשמוע משהו שנראה כאילו נכתב לתוכנית בוקר...

די - תנו כתבות לבעלי מקצוע, או אפילו רק לחובבים, אבל לא לילדים...


הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.