24 מרץ 2020 | עו"ד ורדית לגאלי
מה אם השותפ/ה שלך יחליטו יום אחד לקפוץ מהצוק

בכדי לוודא שכל השותפים מקבלים את הזכויות שלהם בהתאם להשקעה שלהם במיזם, אתם צריכים להגדיר נוהל מסודר. אז איזה מנגנון יכול לפתור לכם את הסוגיה? ה- Reverse Vesting

אם אתם עובדים על המיזם שלכם עם שותפים,

סביר להניח שאתם עושים זאת עם החבר/ה שלכם

מהילדות, מהצבא, מהלימודים או ממסגרת אחרת כלשהי.

יש יתרונות גדולים בלייסד שותפות עם כאלו שאנחנו כבר מכירים.

כי אנחנו סומכים עליהם, כנראה מכירים את האיכויות שלהם

ויודעים שהם מסורים וחרוצים.

קול! אז יש לנו שותפים.

וזה מרגש מאוד, לעבוד על מיזם חדש ביחד. 

אבל מה לעשות, שהחיים הם דינמיים.

ויכול להיות שמה שמתאים לשותפ/ה שלך עכשיו,

לא בהכרח יתאים לו/לה כאשר תקופת ה-honey moon תחלוף.

ובתכלס, יש הרבה סיבות לגיטימיות שיכולות לגרום לכל אחד מהשותפים

להרים ידים ולצאת מהמשחק.

למשל,

אי הכנסות מהמיזם לאורך זמן או קשיים בגיוס השקעה (בכל זאת, צריך לסגור את החודש איכשהו, לא?).

הצעה אטרקטיבית אחרת עם משכורת שמנה ובטוחה.

שעמום.

היעדר חוסן מנטלי להתמודד מבחינה רגשית עם רכבת ההרים הזו שנקראת סטארטאפ.  

ועוד.

עכשיו, נניח שאתם שלושה מייסדים וחילקתם את האחוזים בניכם שווה בשווה.

פתחתם את החברה והקצתם לכל אחד מהמייסדים את המניות. 

וכעבור חצי שנה אחד השותפים שלכם מודיע שהוא פורש.
 

האם אותו שותף מייסד עוזב ביחד עם כל חבילת המניות שהוקצתה לו?

זה הרי לא הגיוני שאותו מייסד שעוזב, יחזיק באותה חבילת מניות וייהנה מעלית הערך שלהן עם התפתחותה של החברה
שאתם ממשיכים להקיז עליה דם, יזע ודמעות,

מבלי להשקיע יותר בחברה. 

נכון?

מייסד שמחזיק באנצ' של אקוויטי מבלי להיות מעורב בה - זה רע מאוד!

אז איך פותרים את זה? 

אחד המנגנונים הקריטיים ביותר הוא מנגנון ה-reverse vesting.

שאתם חייבים שיהיה לכם, אם אתם שני שותפים או יותר.

מה זה בעצם אומר?

המניות שהוקצו לכל מייסד כפופות לזכות רכישה חוזרת ע"י החברה (במחיר אפס), במקרה שמייסד מחליט לנטוש את החברה.

זכות זו הינה ביחס לסטוק המניות שעדיין לא השתחררו מזכות הרכישה החוזרת על פני תקופת זמן שנגדיר.

כך שככל שחולף הזמן שהגדרנו, החלק היחסי של סך המניות הכפוף לזכות רכישה חוזרת – הולך וקטן, בהתאמה להמשך מסירות המייסד למיזם על פני התקופה שהגדרנו, כאשר הרבע הראשון מסך המניות מבשיל רק בתום השנה הראשונה (תקופת ה- cliff) .

בואו נראה דוגמא, סבבה?

למייסד הוקצו 120,000 מניות.

קיים מנגנון revere vesting על פני 4 שנים עם Cliff של שנה.

לכן –

30,000 מניות תשתחררנה מזכות רכישה חוזרת בתום 12 חודשים.

90,000 מניות תפרנסה על פני 3 שנים, כאשר כל רבעון משתחררות 7,500 מניות מזכות הרכישה החוזרת של החברה (90,000 חלקי שלוש שנים, לחלק ל- 4 רבעונים בשנה).

כך, שבתום 4 שנים בהן המייסד מילא את תפקידו נאמנה,

כל המניות שלו משוחררות מזכות הרכישה החוזרת של החברה לחלוטין.

אגב, מנגנון ה- reverse vesting נועד לשימוש גם במצבים אגרסיביים יותר,

כאשר למשל דירקטוריון החברה מחליט כי מייסד כלשהו אינו עומד בהתחייבויותיו לחברה או מהמצופה ממנו וכי אינו מתאים לשמש כמייסד יותר.

כך או כך, מנגנון ה – reverse vesting נועד על מנת להבטיח את מידת המסירות של כל מייסד למיזם ולהרוויח את המניות שלו בחברה – בכבוד.

בחוברת הצ'ק ליסט לסטארטאפ שהכנתי לך, יש את כל מה שחשוב לדעת על יחסים בין השותפים בסטארטאפ כדי לייסד שותפות מוצלחת שתחזיק לאורך שנים, וכל מה שחשוב לך באופן אישי, בתור אחד היזמים בצוות, לדעת בקשר ליחסי השותפות בינך ובין יתר חברי הצוות.

הורידו את הצ'ק ליסט בקישור הזה:

https://legali-law.ravpage.co.il/checkList

שלכם,

ורדית.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

עו"ד ורדית לגאלי

בעלת משרד עו"ד בתחום ההייטק והחברות, ליוותה עד כה מאות סטארטפים ויזמים בשלבים שונים של המיזם, החל מחברות בתחילת דרכן ועד לחברות בשלות עם פעילות גלובאלית.

מאמרים נוספים