9 יוני 2020 | עו"ד ורדית לגאלי
מכין לעצמך מלכודת?

כולנו יודעים מניחים שאנו יודעים מהו 'זיכרון דברים', אך האם אנו יורים לעצמנו ברגל? את הסיפור הבא, לא תרצו לפספס




ישבת בפגישה עסקית ללאנצ' עם לקוח פוטנציאלי

ושרבבתם את מתווה העסקה על מפית נייר.

הגעת למשרד והעלת את ההסכמות בניכם על מסמך ושלחת אליו במייל.

 

יש לך הזדמנות להיכנס לשת"פ עם חברה עסקית

והכנתם ביחד מסמך שמסכם את השת"פ.

 

או -

 

שפשוט שלחת ללקוח הצעת מחיר עם פרטי השירותים.

 

אז רוב היזמים משרבטים בהינף קולמוס מסמך שנקרא "זיכרון דברים",

כצעד ראשון וכסיכום המו"מ בין הצדדים.

 

מבלי לדעת שהם מכינים לעצמם מלכודת.

 

למה?

 

זיכרון דברים הוא לכאורה מסמך פשוט "שרק" מסכם את מתווה העסקה.

 

לכן, ההנחה הרווחת היא שזיכרון דברים

הוא מסמך שאינו מחייב את הצדדים לעסקה

אלא מהווה לא יותר משלב ביניים במסגרת משא ומתן. 

 

 

אבל מה הבעיה בזיכרון דברים?

 

שלרוב הוא מנוסח ע"י מי אחד הצדדים לעסקה

שאין לו מושג על מה שאני הולכת ללמד אותך כאן.

 

אוקיי,

 

אז משא ומתן מעצם טבעו הוא משהו דינמי ומשתנה

עד שמתגבשת עסקה סופית. נכון?

 

עדיין לא למדנו לעומק את כל פרטי העסקה וההשלכות שלה,

או שאנחנו עוד לא מאוד סגורים עד הסוף

איך אנחנו רוצים שהעסקה תראה.

 

ואז, אם אנחנו רוצים לסגת מזיכרון הדברים

או לשנות את תנאיו – אנחנו בבעיה חמורה.

 

 

למה?

 

כי ברוב המקרים,

זיכרון דברים דווקא כן נחשב כחוזה מחייב לכל דבר ועניין

ונסיגה ממנו באופן חד צדדי תהווה הפרת חוזה.

 

אני לא יכולה לתאר לך כמה דיו נשפך ע"י במאות אם לא אלפי

פסיקות של בתי המשפט בישראל,

שקבעו פעם אחר פעם, שזיכרון דברים הוא בדיוק כמו חוזה.

 

שוקינג.

 

לכן,

 

ההמלצה החד משמעית היא להימנע מחתימת זיכרון דברים

ולגשת ישירות להסדרת החוזה המלא,

שכן חתימה על זיכרון דברים עלולה להיות מסוכנת

ולהכניס אתכם למצב בו הנכם כבולים בחוזה מחייב

מבלי שמיציתם את כל הבדיקות הנדרשות בקשר לעסקה .

 

אם בכל זאת החלטתם, משיקולים שלכם, לחתום על זיכרון דברים,

השתדלו להקפיד, בין היתר, על הדברים הבאים:

 

* לציין במפורש כי מסמך זה אינו מהווה חוזה מחייב אלא הינו חלק משלבי המשא ומתן בלבד וכי הוא כפוף לחתימת חוזה פורמאלי. לעומת זאת, יש להימנע מניסוח כגון: "מסמך זה יעמוד בתוקפו עד לחתימת חוזה פורמאלי"- ניסוח כזה מחייב אותך!

 

*לא להתחיל בביצוע  פעולות הקשורות לעסקה.

למשל – יש להקפיד שלא לבצע העברות של כספים, שכן הדבר יכול להעיד על כוונתך להתקשר בחוזה.

 

*יש להימנע מהתחייבויות כגון: "חוזה מפורט ייחתם בין הצדדים בתוך 14 ימים".

 

*יש להכפיף את כניסתכם לעסקה בבדיקה יסודית והסכמה לכל מרכיבי העסקה המתגבשת.

 

בחוברת הצ'ק ליסט לסטארטאפ שהכנתי לכם, תמצאו את כל מה מה שיזמים חייבים לדעת בנוגע לזיכרון דברים והתחייבויות מיותרות.

הורידו את הצ'ק ליסט בקישור הזה:



שלך תמיד.

ורדית

 

נ.ב:  איזו עסקה נתפרת אצלך בימים אלו ובאיזה שריון משפטי היא לבושה? 

 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

עו"ד ורדית לגאלי

בעלת משרד עו"ד בתחום ההייטק והחברות, ליוותה עד כה מאות סטארטפים ויזמים בשלבים שונים של המיזם, החל מחברות בתחילת דרכן ועד לחברות בשלות עם פעילות גלובאלית.

מאמרים נוספים