חברת סנטינל וואן, ענקית סייבר ישראלית שמוערכת בקרוב ל-10 מיליארד דולר, הודיעה בתחילת מרס על קמפיין טלוויזיה בישראל וברשתות אמריקאיות בתחילת מרס. חברת הפינטק Rapyd, יצאה עם שילוט חוצות ברחבי תל אביב (שלווה בפעילות יח"צ), ומייסדת Papaya Global מתראיינת בהרחבה בתקשורת ומספקת בכך חשיפה רבה לחברה שבראשה היא עומדת ותורמת מאוד לחיזוק המוניטין שלה. מרבית הלקוחות של חברות אלה, אם לא כולם, נמצאים בכלל מעבר לים.

למה חברות הייטק וסטארטאפים שהשוק המרכזי שלהם לא בישראל משקיעות בחשיפה מקומית, פעילות שכרוכה במשאבי זמן וכסף ניכרים?  אלה 5 הסיבות המרכזיות לכך שכדאי להשקיע מאמצי יחסי ציבור ושיווק בישראל גם כשמרבית המכירות בחו"ל: 

1. גיוס טאלנטים מקומיים ושימורם
2. בניית מותג עולמי ושימורו מתחילים בארץ
3. גיוס הון למימון פעילות החברה (כמעט בכל סבב יש קרן ישראלית אחת לפחות)
4. שיתופי פעולה 
5. ניהול סיכונים לקראת משברים עתידיים

1. חיסכון בעלויות בגיוס ושימור עובדים 
   
   גיוס טאלנטים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של חברות הייטק וחברות רב לאומיות בכלל. עבור מרביתן, לפעילות המו"פ חשיבות רבה ומכאן נובעת חשיבות גיוס ושימור האנשים הכי טובים בשוק. מותג מעסיק חזק מקטין את עלות גיוס העובדים ב-50%, ואת תחלופת העובדים ב- 28%, ע"פ מחקר לינקדאין. כן, גם נאמנות עובדים מתבססת על מותג המעסיק. לפי Glassdoor, 95% ממחפשי העבודה מציינים את מוניטין החברה כשיקול מרכזי בהחלטתם אם להצטרף אליה, ו- 79% מציינים שהם עוברים על המדיה החברתית של חברות כשהם מחפשים עבודה.
   
   תעשיית ההייטק סובלת בשנים האחרונות ממחסור של כעשרת אלפים מהנדסים ומתכנתים. עלות תהליך הגיוס, ובעקבותיו רמות השכר שנדרשות לשלם חברות פחות מוכרות, גבוהות מאלה שיידרשו להשקיע חברות שהמותג שלהן חזק יותר. אפל, גוגל, מיקרוסופט, ואחרות, הן מותגים חזקים שבזכות מוצר צרכני שמגיע כמעט לכל בית, ותדמית כמקום עבודה מיטיב (מאוד), נהנות מאטרקטיביות גבוהה כמעסיקות.
   
   חברות שלא משווקות מוצר בארץ ואין להן חשיפה מקומית, יצטרכו להשקיע משאבים רבים יותר בגיוס עובדים. מיתוג מעסיק המורכב בין היתר מהבלטת ערכים החשובים למועמדים, מבדל אותו ממתחריו ונותן לו עדיפות: יותר מתעניינים ויותר סגירות של גיוסי עובדים. חשיפה תקשורתית של החברה תטפח גם את מה שנקרא, "גאוות יחידה". כתבות חיוביות על החברה, וחשיפה חיובית ברשתות החברתיות, תורמות לאותה גאווה של השתייכות למותג, ובהמשך
   לנאמנות למותג, הוא מקום העבודה.
   
   
   
2. מותג חזק תומך בגיוס הון למימון פעילות החברה, גם ממשקיעים זרים
   
   מרבית הסטארטאפים הישראלים מגייסים את ההון הראשוני שלהם בישראל מאנג'לים, קרנות הון סיכון, ועוד. גם בסבבים מתקדמים סיכוי גבוה שתהיה השתתפות של גוף ישראלי. גישה למשקיעים נתמכת במותג חזק עם חשיפה ברשתות החברתיות ובעתונות שהמשקיעים צורכים, ויכולה להביא אלינו הזדמנויות שלא צפינו.
   
   על פי סקר השקעות ההון סיכון של IVC ומשרד עו"ד מיתר, אף שסכומי ההשקעות של המשקיעים הזרים גבוהים יותר, בחמש השנים 2015-2020 מספר עיסקאות ההשקעה של משקיעים ישראלים וזרים בהייטק ישראלי היה דומה. בנוסף, ב- 2020, שנת התפרצות משבר הקורונה, דיווחו 38% מהנשאלים בסקר ליזמים, שחוסר היכולת לטוס ולפגוש לקוחות ומשקיעים פגע בהם משמעותית, ודיווחו על ירידה בהתעניינות של משקיעים זרים: 32% חשו עניין פוחת והולך ממשקיעים זרים ו־46% מהחברות ציינו שהרבה יותר קשה לסגור עסקאות מבעבר. את הסקר ערכה יעל בנימין בשיתוף לאומיטק, משרד עורכי
   הדין יגאל ארנון, אינטל אייגנייט, תוכנית זל ליזמות וקרן בנסון אוק ונצ׳רס. 
   
   
   
3. מתחילים את בניית המותג בארץ עם גישה לעתונות בינלאומית ומשקיעים - מהבית
   
   הדרך לבניית מותג עולמי מתחילה בארץ, בדומה למהלך פיתוח המוצר שמרבית החברות מתחילות קרוב לבית. כאן הן מנסות דברים חדשים, טועות, נופלות וקמות. ואז יוצאות לעולם, חכמות ומנוסות יותר. בניית מותג ושימורו יכללו בין היתר פעילויות שיווק ותדמית, חשיפה של מייסדים ובכירים בחברה במדיה חברתית ובעתונות, הופעות בכנסים, פרסום מאמרים ועוד. 
   
   למרבית המשקיעים הזרים יש נציגים בישראל, והם נחשפים לעתונות המקומית ומשתתפים בארועים מקומיים. גם לעתונות הבינלאומית יש נציגים בארץ. הם נגישים ומתעניינים בסיקור התעשייה הישראלית. אם יש לכם מוצר או סיפור מעניין, פנייה אליהם יכולה לשפר מאוד את היכולת שלכם להגיע לחשיפה בינלאומית, דווקא מישראל.
   
   כדאי גם לדעת, שרשימות בינלאומיות שזוכות לפופולריות רבה, דוגמת "החברות המבטיחות" או "הסטארטאפים החמים ביותר בתל אביב", מקבלות
   השראה ומידע מרשימות מקומיות, או מהמלצות של עתונאים מקומיים.
   
   
   
4. חשיפה טובה תביא גם לשיתופי פעולה מועילים
   
   כשמחפשים שותפים לפיתוח משותף של מוצרים, או פעילויות שיווקיות בחו"ל, מותג בלתי מוכר לעומת מותג חזק ומוכר, יקבלו רמת היענות שונה. זה דומה להבדל במכירות בין שיחה "קרה" לשיחה שמבוססת על היכרות מוקדמת, או נתמכת באנשים שיצרו את החיבור. כשלחברה יש מותג חזק ומוכר, יש לה סיכוי גבוה יותר ליהנות מהזדמנויות אטרקטיביות. הרבה מהשותפים שתגיעו אליהם בארץ הם בעלי פעילות בינלאומית, מה שיכול לסייע לכם בהתרחבות
   לחו"ל, כבר מכאן.
   
   
   
5. ניהול משברים 
   
   כל חברה עוברת תקופות קשות. אם זו ירידה במכירות או בערך מניה, תקלה במוצר, פיטורים וכיוב'. חברות שאין להן כל קשר עם השוק המקומי יתקשו יותר לבסס את אמינותם בפני עתונאים והציבור ברגעי משבר. ומה שחשוב יותר, אם יש משבר המסוקר בעתונות המקומית, דרכו אל העתונות העולמית מאוד קצרה אז כן, צריך לקחת בחשבון את השוק המקומי גם בחשיבה של "ניהול סיכונים", ולבסס את המותג גם למען ימים קשים יותר.
   
   לכן, כשתראו שילוט חוצות של חברות הייטק שאין להן מכירות בארץ, ראיונות נרחבים של המייסדים בתקשורת הישראלית ונוכחות מוגברת בארועים וברשתות החברתיות, תוכלו להסיק שגם הם מבינים שבניית מותג חזק מתחילה בארץ.