(צילום ברשיון cc-by-sa-3.0)
1 אוגוסט 2013 | דוד מירצ'ין, מרים זמלמן
מפתחים אפליקציות ל-iOS? אל תסתפקו ברישיון הסטנדרטי למשתמשים

הסכם ברירת המחדל של אפל אמנם חינמי, אך עלול לחשוף אתכם לסיכונים רבים. כמה נקודות למחשבה על יצירת הסכם משתמש משלכם

אם אתם מפתחים אפליקציה ומתכננים להעלות אותה לחנות האפליקציות של אפל, ה-App Store, תהיו חייבים לקבל החלטה במהרה. האופציות העומדות בפניכם הן הקדשת זמנכם וכספכם לניסוח עצמאי להסכם הרישיון למשתמש-הקצה באפליקציה שלכם (מכונה באנגלית EULA – End-User License Agreement). לחילופין, תוכלו לאמץ את הסכם ה-EULA הסטנדרטי של אפל כפי שהוא, באופן מיידי וללא תשלום.


על אף שהאפשרות השנייה נראית כמו הבחירה המובנת מאליה, אנו מעודדים אתכם לחשוב על כך מחדש ולשקול דווקא את האפשרות הראשונה. 


הסכם הרישיון למשתמש-קצה הוא ההסכם המרכזי המסדיר את השימוש של משתמשי-הקצה שלכם באפליקציה. ההסכם מציג את הזכויות ואת החובות של משתמש הקצה מצד אחד, ואת אלו של מעניק רישיון האפליקציה, מן הצד השני. בעוד שהסכם הרישיון למשתמש-קצה של אפל מגביל, עד רמה מסוימת, את החשיפה שלכם כמעניקי הרישיון – לדוגמא, הוא כולל הצהרת אחריות ואיסור על העתקה או "הנדסה הפוכה" של האפליקציה – אפל מעניקה לכם את האפשרות, ליצור רישיון המותאם לסיכונים הייחודיים המאפיינים את האפליקציה שלכם ומותאמים לעסק שלכם, ושעבורם הסכם ה-EULA של אפל אינו תקף.


ישנן מספר סיבות שבגינן ראוי ורצוי שתיצרו הסכם רישיון למשתמש-קצה באופן עצמאי:


1. הגבלת אחריות: הסכם ה-EULA הסטנדרטי כולל סעיף של הגבלת אחריות, שלפי גרסתו הנוכחית, מגביל את האחריות הכספית לנזק של עד 50 דולר למשתמש. אם תצרו הסכם EULA משלכם, אתם יכולים להפחית את האחריות המרבית; לקבוע סכום אחיד, למשל של 10 דולרים; או לקבוע את הפיצוי לפי הסכום ששולם באמת בידי משתמש הקצה לאורך תקופה מסוימת (שעשוי להיות גם 0). אלה הן מספר אפשרויות כיסוי נפוצות להגבלת אחריות, השונות מזו המוצעת בהסכם הסטנדרטי של אפל. אם וכאשר האפליקציה שלכם תצבור מיליוני משתמשים, הכיסוי הנמוך יכול להפחית באופן משמעותי את החשיפה שלכם. הנהלת החברה והמשקיעים שלכם יודו לכם על כך.


2. הגבלות וסיכונים מיוחדים: בהתאם לאופי האפליקציה שלכם, ייתכנו סיכונים ספציפיים שראוי שיזכו להתייחסות בהסכם ה-EULA. לדוגמא, אם האפליקציה שלכם מספקת מידע רפואי, אתם בוודאי תרצו להבהיר שהאפליקציה אינה מהווה תחליף להתייעצות עם רופא. או למשל, אם האפליקציה שלכם מציגה תחזיות מזג-אוויר, אתם לבטח תהיו מעוניינים לציין עבור המשתמשים שמזג-אוויר "שמשי ונעים" שהאפליקציה חוזה עבור יום החתונה של משתמש הקצה, אין לפרש אותה כהבטחה שהחופה שתיערך בחוץ לא תתעופף לה מסופה שעלולה לפרוץ. ניתן להשתמש בהסכם הרישיון למשתמש-קצה כדי להבהיר באופן מדויק מה מטרת האפליקציה, מה היא עושה ומה אינה עושה, ושאתם, כמקני-הרישיון, לא יכולים לשאת באחריות כשהאפליקציה כושלת מלעשות דבר שכלל אינה אמורה לבצע.


3. פיצוי: הסכם ה-EULA הסטנדרטי לא כולל תנאים מסוימים המחייבים את משתמשי הקצה לפצות אתכם (כלומר, לכסות נזקים שנעשו לכם) אם הם מפירים את תנאי ההסכם. למשל, אם המשתמשים מבצעים שינוי בטכנולוגיה של האפליקציה כדי ליצור אפליקציה מתחרה. נכון שהמשתמשת הממוצעת שלכם, לדוגמא, בת 13 מאזרבייג'ן, שוחרת-טכנולוגיה ככל שתהיה, כפי הנראה אינה בעלת המקורות הפיננסיים כדי לעמוד בהתחייבות הפיצויים הזאת, אך עבור אפליקציות המיועדות ל-B2B (עסקים לעסקים), בהחלט ראוי לכלול סעיף פיצויים.


4. החוק החל באזור: הסכם ה-EULA הסטנדרטי מוחל לפי חוקי קליפורניה. בהסכם EULA מותאם, לעומת זאת, אתם יכולים לבחור את המדינה שחוקיה יוחלו על ההסכם. בנוסף, אתם יכולים לקבוע את המדינה שבה כל מחלוקת משפטית תובא לדיון; בהסכם ה-EULA הנוכחי של אפל אין הוראת "סמכות שיפוטית" שכזו. לצורך הנוחות, תרצו להבטיח שכל ההליכים המשפטיים ייערכו במדינה שבה עיקר העסקים שלכם ממוקמים ושבה אתם כבר מיוצגים בידי משרד משפטי מקומי, ושה-EULA יפורש בהתאם לחוקים שבהם היועץ המשפטי שלכם מתמצא. אם תהיה איזושהי מחלוקת משפטית, הסעיף הזה יחסוך לכם זמן, הוצאות נסיעה ואת הצורך לשכור עורכי-דין חדשים. זה גם עשוי להיות תמריץ-שלילי עבור מישהו לתבוע אתכם.


5. קוד פתוח: אם האפליקציה שלכם כוללת תוכנות כלשהן בקוד-פתוח, אינכם יכולים להשתמש בהסכם ה-EULA הסטנדרטי של אפל. הסיבה לכך היא שרישיונות קוד-פתוח דורשים הכללה של תנאים מסוימים כשמפיצים את אותם מרכיבי קוד-פתוח. התנאים הללו אינם כלולים בהסכם הסטנדרטי.


6. הסכם פרטיות: בכל אחת מהאפשרויות, תצטרכו לכתוב את הסכם הפרטיות שלכם בעצמכם. לרוב, הסכם הפרטיות של אפליקציה מצורף להסכם הרישיון למשתמש-קצה, ופירמות משפטיות מספקות בדרך-כלל את השניים בעסקת חבילה.


7. פיתוח לאנדרואיד: אם אתם מפתחים אפליקציה לאנדרואיד, כמו גם לאפל, אז במידה ואין לכם הסכם EULA שניסחתם באופן עצמאי, הזכויות והמחויבויות שלכם כלפי משתמשי הקצה שלכם מכוסות אך רק בידי המשפט הבא: "אתה מבטיח למשתמש רישיון לא-בלעדי, בינלאומי ותמידי, להעלות, להציג ולהשתמש במוצר על המכשיר" ("You grant to the user a non-exclusive, worldwide, and perpetual license to perform, display, and use the Product on the Device.”"). במילים אחרות, אם אתם מפתחים אפליקציה לאנדרואיד, לבטח תרצו לכסות כמה תנאים מהותיים נוספים, כפי שהוצגו עד כה בהסכם EULA המותאם לכם. הסכם הרישיון למשתמש-קצה באנדרואיד יכול בקלות להיות מותאם גם ל-App Store.


הנקודות שציינו כאן עלולות להיראות פחות משכנעות כשמביאים בחשבון שמשתמשי הקצה שבאמת קוראים את הסכמי ה-EULA - בין אם אלה ההסכמים הסטנדרטיים של אפל או ההסכמים המותאמים אישית - הם מעטים למדי. אך אם משתמש כלשהו ייתקל בבעיה באפליקציה שלכם, הסכם ה-EULA הוא המסמך שבו הוא יצטרך להיוועץ בכדי להבין מה הוא רשאי לדרוש מכם. אנו יותר ממעודדים אתכם לוודא שמסמך הרישיון למשתמשי-קצה מותאם באופן מקיף להגן עליכם.
 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.