כל סטארט-אפ משתמש בשירותי ענן אבל אחסון נתונים סודיים בו יכול להיות הרה אסון
בגלל החיסכון בעלויות והנוחות הנלווים לאחסון נתונים "בענן", חברות ישראליות רבות בוחרות לאחסן בענן מידע עסקי. על אף יתרונותיו של הענן, לאחסון נתונים סודיים בענן עלולות להיות תוצאות הרות אסון עבור חברות ישראליות, במקרה שתמצאנה את עצמן מעורבות בהתדיינות משפטית בנושא סודות מסחריים בארה"ב.
לדוגמה, נניח שחברה ישראלית מאחסנת את הסודות המסחריים שלה (יחד עם מידע אחר) בענן. החברה הישראלית פועלת בשיתוף פעולה עם חברה אמריקאית לפיתוח משותף של מוצר חדש ומבטיח. שתי החברות משתפות ביניהן את סודותיהם המסחריים בהתאמה, אולם הקשרים ביניהן עולים על שרטון כאשר החברה האמריקאית משיקה גרסה משלה של המוצר. החברה הישראלית תובעת את החברה האמריקאית בבתי משפט בארה"ב בגין שימוש לא-הוגן בסוד מסחרי.
במסגרת ההתדיינות המשפטית, לעובדה שהחברה הישראלית אחסנה את הסודות המסחריים שלה בענן יכולה להיות השפעה קריטית על הצלחתה או כישלונה של התביעה המשפטית של החברה (אפילו אם לא הייתה כל פרצה באבטחה של ספקית שירותי הענן).
על פי חוק הסודות המסחריים של ארה"ב, סוד מסחרי מוגדר בדרך כלל כמידע בעל-ערך שאינו ידוע באופן כללי למתחרים, וכן כמידע בעל-ערך שנשמר תוך נקיטת מאמצים "סבירים" לשמירה על סודיותו.
אם ייקבע על ידי בית המשפט שלא ננקטו על ידי הבעלים של המידע מאמצים סבירים לשמור על סודיות המידע, אזי בית המשפט עשוי לפסוק שהמידע אינו נחשב סוד מסחרי על פי חוק, ולדחות את התביעה בעניין הסוד המסחרי.
אם נשוב לדוגמה ההיפותטית שלנו, החברה האמריקאית תטען, קרוב לוודאי, שהעובדה שהחברה הישראלית אחסנה את המידע הסודי שלה בענן פירושה שהחברה הישראלית לא נקטה מאמצים "סבירים" לשמירה על סודיות המידע, ולפיכך המידע אינו יכול להיחשב לסוד מסחרי המוגן על פי חוק.
החברה האמריקאית תטען, קרוב לוודאי, שאם המידע באמת היה חשוב או סודי, החברה הישראלית הייתה שומרת את המידע, או שהייתה צריכה לשמור אותו, על גבי שרת מאובטח של החברה, במקום להציב אותו בענן.
אף על פי שלסוג זה של טיעון משפטי הוקדש מספר גדול של מאמרים שנכתבו על ידי עורכי דין ואנשי אקדמיה בארה"ב, טרם התפרסמו עד היום פסקי דין הנותנים מענה לשאלה זו.
בעוד שפרשנים משפטיים רבים סבורים שאין באחסון נתונים סודיים של חברה בענן כדי לשלול את היותו של המידע סוד מסחרי המוגן על פי חוק, אי-הוודאות בעניין זה נותרה על כנה. לפיכך, טוב יעשו חברות שמעוניינות לאחסן את הנתונים שלהן בענן אם ישקלו היטב את היתרונות ואת הסיכונים הפוטנציאליים.
כדאי לחברות לשקול לאמץ גישה מרובדת, תוך שמירת הנתונים והסודות החשובים ביותר על גבי השרתים המאובטחים שלהן עצמן, בד בבד עם אחסון מידע אחר, פחות קריטי, בענן.
על החברות לשקול גם לקבוע כללי מדיניות פוטנציאלית המיועדים למנוע מעובדים לאחסן בענן נתונים חשובים של החברה, למשל, ב-DropBox או בשירותי צד שלישי מבוססי-ענן אחרים, או באמצעות משלוח מידע של החברה בדוא"ל אל חשבונות הדוא"ל האישיים של העובדים ב-Google או ב-Yahoo! לצורך גישה מחוץ לאתר.
1. אני | 19 יוני 2016
בלבול מוח,ה FBI ובנקים שומרים מידע בענן
אפשר גם להגדיר שרת "סגור לעולם" שיש אליו גישה רק מ IP מוגדר, הכתב לא יודע מה זה בכלל ענן.
2. ארז | 21 פברואר 2016
כתבה רדודה ביותר
אין בעיה בשמירת מידע רגיש בענן, תחת הגנות סבירות.
השמירה בענן בטוחה בד"כ יותר משמירתו על שרתי הארגון (כולל מידע רפואי תחת HIPAA).
להבנת האבסורד: ארגונים רבים (כולל עו"ד ויועצי פטנטים) משתמשים בדוא"ל בענן (365, GMAIL וכו'), כך שלפי תפיסתו המעוותת של הכותב , שליחת הפטנט לעו"ד מהווה חשיפת הפטנט.
3. Bambi | 9 אפריל 2014
הפניה לשטח איחסון בענן שנקרא copy.com - התחילו עם 20 ג'יגה חינם (לתמיד)
+ 15 ג'יגה בחינם
+ בונוסים מעולים להפניות: 5 ג'יגה לשניכם
+ שיתוף הוגן (כמו חלוקת חשבון במסעדה)
https://copy.com?r=bqt9V2
צריך ללחוץ על הלינק בשורה מעל, לפתוח חשבון, להתקין את האפליקציה על טלפון או מחשב (או שניהם) ולענות למייל שהם ישלחו לכם אח"כ (ב- Gmail זה מגיע ל- updates )
הוסף תגובה