26 יוני 2013 | עו"ד איל בר-צבי ועו"ד תמיר שגל
בחירת שותף מתאים והכנת הסכם מייסדים (חלק א')

מהי בעצם שותפות ומדוע יש צורך בהסכם מייסדים?

כשמשקיעים בוחנים השקעה בחברה, הם אינם בודקים רק את הרעיון והחזון של המיזם, אלא גם את איכות הצוות העמוד מולם. אחרי הכל, הצוות שצפוי להוביל את המיזם הוא זה שיעשה שימוש בכספי ההשקעה.

 

חשיבות הרכב הצוות בעיני המשקיעים יכולה לעתים לעלות על חשיבות הרעיון המוצג. במספר מקרים שיוצגו בידי משרדנו, חיכו המשקיעים (באחד המקרים אפילו קרוב לשנה) עד שהצטרף לצוות שותף נוסף, אשר השלים את תכונותיו של היזם הראשי, לפני שהסכימו להשקיע בחברה.

 

בחירת צוות שיוביל את המיזם היא גורם משמעותי בהצלחתו. יזם בודד עלול להתקשות להקים מיזם בכוחות עצמו, ועל פי רוב קמות קבוצות של יזמים – לעתים מתוך היכרות קודמת ולעתים לאחר חיפוש אקטיבי - כאשר כל יזם מופקד על תחום אחר: טכנולוגי, פיננסי, פיתוח עסקי ועוד. קבוצה מגובשת משדרת למשקיעים מסר לפיו לא מדובר ביזם אחד שחושב שהוא יודע הכל, אלא בקבוצה שבה כל אחד מבין את מגבלות הידע והניסיון שלו, לצד התרומה שהוא יכול להעניק לחברה.

 

אחד המשקיעים האמריקאים שאנו מייצגים נוהג לומר כי הוא תמיד חושש מ"מה שאתה לא יודע שאתה לא יודע" ואלמנט חוסר הוודאות הזה עשוי להצטמצם בזכות צירוף שותפים ראויים. אך מהי בעצם שותפות וכיצד יש למסד אותה?

 

שותף או "שותף"?


חשוב להבחין בין המונח "שותף", בו עושים שימוש כאשר מתייחסים אל שותפים למיזם, אשר בעתיד עשויים להיות בעלי מניות במיזם, לבין הגדרתו המשפטית של המונח "שותף", הלקוח מתחום דיני השותפויות. החברה אשר תוקם בעתיד על בסיס המיזם היא מסגרת משפטית שונה מהותית מן השותפות, וחלים עליה דינים אחרים. תהיה זו הנחה סבירה כי אין בכוונתו של אף יזם, לו היה מכיר את המשמעות הגלומה בכך, להחיל על עצמו את דיני השותפויות, מה גם שהכוונה של מרבית היזמים היא להקים בסופו של דבר חברה, ולא שותפות.

 

ההבדלים בין חברה לשותפות רבים ונוגעים הן לתחום המס והן לאופן ניהול הפעילות של הישות המשפטית ואופן קבלת ההחלטות בה. כך למשל, בחברה, מנגנוני קבלת ההחלטות מוסדרים מראש ונקבעים בהתאם לחוק החברות (אשר לוקח בחשבון פעילות מסחרית) ולתקנון החברה, לכשייקבע.

 

בשותפות, לעומת זאת, כל שותף עשוי להיות רשאי לחייב את השותפות מבחינה משפטית אף ללא הסכמת יתר השותפים, וחסרים בה גופים כגון דירקטוריון ונושאי משרה אחרים הנהוגים בחברה, מה שמקשה על ניהול השותפות ללא הסכם שותפות מלא ומפורט.

 

כלומר, בהיעדר הסכמה מפורשת או הסכם מיוחד, היה מעדיף על פי רוב היזם להיות תחת מסגרת של חברה עתידית, ולא של שותפות, בשל הוראות הדין המתאימות יותר. כמו כן, מניה, המסדירה את הזכויות והחובות של בעלי מניות ביחס לחברה, היא נכס קנייני הניתן להעברה ואינו פוקע במות בעליה. ניתן גם "להצמיד" למניה זכויות מסוימות מיוחדות (כמו זכויות הקשורות בהצבעה או זכות-קדימה לדיבידנד), ואף לקבוע סוגי מניות שונים.

 

לעומת זאת, חברות בשותפות אינה מהווה תמיד נכס קנייני, וחלות עליה מגבלות. גם מסיבה זו, עשיית שימוש בשותפות כמסגרת המשפטית למיזם איננה מומלצת. שותפות כן מתאימה, במסגרת הסכם שותפות מפורט, למקרים אחרים, בהם צריך שיהיו סוגים שונים של שותפים (כגון בקרן הון סיכון או משרד עורכי דין), אך הרחבה זו חורגת ממסגרת מאמר זה. 

 

הסכם מייסדים – אבן דרך חשובה


לעתים ניתן לחכות עם הקמת חברה. אך על היזמים לקבוע ביניהם, מוקדם ככל הניתן, את חלוקת הבעלות במיזם ואת מידת המחויבות שלהם (בזמן ובאבני דרך), וכן תנאים אחרים החשובים להמשך פעילות המיזם. כך למשל, במקרים רבים חלק מהיזמים עובדים או יועצים גם במקומות אחרים, וחשוב להגדיר ולבדוק מראש את מחויבות הצדדים למיזם ואת הבעלות בתוצרי העבודה שלהם. נושאים אלה ואחרים מוצאים את מקומם בהסכם המייסדים, שהוא בין הנושאים הראשונים שהיזמים צריכים לטפל בהם כדי למנוע אי-הבנות בשלב מאוחר יותר.

 

שיתוף הפעולה בתחילת הדרך אינו מעיד תמיד על העתיד לבוא. חילוקי-דעות בין השותפים עלולים להוביל לקשיים בקידום המיזם ואף להיפרדות מוחלטת. לעתים, המחלוקת מובילה למצב של פיתוחים מתחרים או מפרים, וכתוצאה מכך להתנצחות משפטית. לכן, יש חשיבות מכרעת להסדרת כל הנושאים הקשורים בפיתוח המיזם ומערכת היחסים בין הצדדים. את ההסדרה בין הצדדים מבצעים במסגרת הסכם מייסדים המתייחס באופן מושכל למצב כיום, כמו גם לזה העתיד לבוא, ומטפל בין היתר בזכויות שתהיינה צמודות למניות (לכשתקום חברה), בחלוקת התפקידים בין השותפים, בבעלות על הקניין הרוחני, ובנושאים נוספים אשר ייסקרו בחלק ב' של מאמר זה.

 

מנגנונים אלה נקבעים על מנת לשמור על הפוטנציאל של החברה העתידית, כמו גם על אופייה האינטימי יחסית יותר של חברת סטראט-אפ, ולצמצם ככל הניתן את מצבי חוסר הוודאות הצפויים במערכת היחסים בין היזמים. אמנם, הסכם המייסדים עשוי להתבטל בעתיד, למשל בעת השקעה בחברה, אך אין ערובה שזו תגיע בהקדם, מה גם שהסכם זה עשוי לשמש בסיס לחלק מהזכויות שיופיעו בשלב מאוחר יותר בתקנון החברה ו/או בהסכם בעלי המניות שלה.

 

 

האמור לעיל הינו סקירה כללית בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.
 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.