18 אוגוסט 2014 | טל רשף
איך תגנו על זכויות יוצרים במזרח אסיה?

מי שמעוניין לנצל את הצמיחה הכלכלית האדירה של מזרח-אסיה, חייב להיערך לסיכונים ובראשם בעיית ההעתקות. חוששים מגניבת זכויות הקניין הרוחני שלכם? כך תבטיחו שלכם זה לא יקרה

מזרח אסיה ידוע כאזור הכלכלי הגדל במהירות הרבה ביותר, עם כמעט מחצית מתושבי העולם, מעמד ביניים הצומח במהירות ותשתיות מתפתחות. שוקי מזרח אסיה מהווים לא רק מרכז של הזדמנויות עסקיות, אלא גם זירת סיכונים ובראשם בעיית ההעתקות. אמנם את ההעתקות לא המציאו במזרח-אסיה: מוצרים וטכנולוגיות מועתקים בכל מקום בעולם. עם זאת, בארצות המזרח זה קורה במסות גדולות ולעתים גם במומחיות רבה יותר. מי שמעוניין לנצל את הצמיחה הכלכלית האדירה של המזרח, חייב לקחת את הנקודה הזאת בחשבון ולהיערך לקראתה. על מנת להתכונן מראש, חיוני קודם להבין כיצד הדבר פועל.

 

יפן, לצורך העניין, נחשבת למדינה הראשונה שהתפתחה כלכלית במזרח-אסיה. עוד בשנות החמישים היא הייתה הראשונה להעתיק מוצרים וטכנולוגיות. המדינה התבססה באותם ימים כיצרנית מוצרי צריכה פשוטים, כאמור לא תמיד מקוריים, והתעשייה נהנתה מעצימת עין של הממשלה. בשנות השישים והשבעים עברה לייצור מוצרים מתקדמים יותר, הגדילה את ההון הפנימי שלה ואת מעמד הביניים ושיפרה בעזרת אלו את המחקר האקדמי וההכשרה האוניברסיטאית. החל משנות השמונים הצליחה יפן למצב עצמה כמעצמה טכנולוגית מובילה.

 

בדרך דומה נהרו במהירות אחריה הנמרים האסיאתיים: טאיוון, הונג קונג, סינגפור וקוריאה. כל המדינות הללו היום נהנות ממעמד גבוה בכלכלה העולמית, ושומרות בקנאות על זכויות יוצרים ופטנטים. יש להן סיבה מצוינת לעשות כך: הן מתמודדות כיום עם הכלכלות הצומחות של המזרח, הנצפות בעיקר במדינות דוגמת פיליפינים, וייטנאם והודו. המדינות בצמיחה פועלות בדיוק כמו קודמותן: מעתיקות, מייצרות, מוכרות, ובונות את הכלכלה שלהן לא מעט בזכות עצימת עין ממשלתית.

 

בין שתי קבוצות אלו, למעצמת סין מקום טוב באמצע הדרך. מפעלים רבים בה עדיין מתפרנסים מיצור של מוצרים וטכנולוגיות שהועתקו (ומיוצרים לפעמים מהר וזול יותר מאשר אצל היצרן המקורי), אך גם היא עברה כברת דרך כלכלית. תופעת החיקויים קיימת אך פוחתת, ובמקומה עולות חברות טכנולוגיה גדולות דוגמת "האייר", "הייסנס" וחברת "חואה-ויי", המקיימות מחקר ופיתוח ומגינות על הקניין הרוחני שלהן.

 

 

 

 

היכן תרצו למכור, או אולי לייצר? היכן אתם חוששים שיגנבו ויעתיקו את המוצר שפיתחתם בעמל רב?

 

המדינות המפותחות של אסיה מקיימות מערכת יעילה של פיקוח ומניעת גניבת זכויות יוצרים. אין זה אומר שאין בהן גניבות שכאלה, שכן זכויות יוצר ופטנטים הרי מופרים גם בישראל, בארה"ב ובאירופה. עדיין, הדבר קורה בתכיפות נמוכה וניתן להגן שם על זכויותיכם ביעילות רבה על ידי רישום נאות. כמו בכל שוק מתקדם אחר בעולם, עליכם לוודא שתוכלו לקבל יעוץ משפטי, להבטיח שהפטנטים שלכם מוכרים שם ובעת הצורך להביא את מפרי הזכויות לבית המשפט. במובן זה מה שמתרחש בעולם המערבי, נכון גם לגבי יפן, טאיוון, הונג קונג, קוריאה וסינגפור.

 

אם אתם נערכים להביא את המוצר והטכנולוגיה שלכם לאחת מהמדינות שנחשבות לפחות מפותחות מבחינה כלכלית, המלאכה מורכבת יותר אבל בהחלט אפשרית. חברות ישראליות ואחרות כבר ביצעו זאת בהצלחה, לאחר שהשכילו להצטייד בהכנה מתאימה.

 

ראשית חוכמה, יש להיערך לכך באותם כלים שתוארו לעיל והמקובלים בעולם. אין ספק שרישום, יעוץ משפטי ומעקב לבדם לא יוכלו למנוע את הסיכון, אך הם חלק מהפיתרון. במידה והחברה המעתיקה היא ידועה וגדולה, ובעיקר אם היא משווקת מחוץ לגבולות ארצה, היא תהיה מחוייבת לכבד את החוק בשל היותה ישות מוכרת שלא יכולה להיעלם ובשל החשש למוניטין שלה בעולם הגדול. רשמו באותה מדינה פטנט וזכויות יוצרים, ואף וודאו כי אלה רשומים על שמכם ולא על שם הסוכן או השותף המייצגים אותכם במקום. מדוע? אתם הרי מעוניינים למנוע מצב עתידי שבו בעת מחלוקת עם הסוכן או השותף הוא יוכל לתבוע אתכם על הפרת זכויות היוצרים שהוא רשם בשעתו. בנוסף, דאגו לעבוד עם עורך דין מקומי אמין שעליו קיבלתם המלצות ושתוכלו לסמוך עליו בעת הצורך.

 

במקביל יש להיערך לאיום המגיע מגופים קטנים וחמקמקים יותר. לבדכם לא תוכלו לעשות זאת, גם אם תקבלו יעוץ וגם אם תרשמו את זכויותיכם. מי שיוכל לטפל בהם הוא גוף מקומי המכיר את דרכי האכיפה, המטפח לשם כך קשרים עם הממשל המקומי, שיודע היכן לחפש וגם למצוא את מי שמתחמק ומסתתר ויודע גם לשמור על נוכחות מרתיעה במקומות בהם עליו להיות נוכח. במלים אחרות, מומלץ לעבוד עם שותף מקומי, מהסוג שיהיה לצידכם בכל התהליכים העסקיים שתעברו, יתנהל באופן אמין ומוכר ובעל המלצות ממקורות אמינים שעליהם אתם סומכים.

 

עליכם לבנות עם השותף מערכת יחסים שתגרום לו להיות מחוייב לכם. עשו זאת בדרך האסיאתית: טפחו ובנו את הקשר האישי שלכם איתו ולא רק את הקשר העסקי, ודאגו שבכל רגע נתון יהיה לו אינטרס כלכלי להמשיך ולהיות נאמן אליכם. אל תסמכו על כך שהחוק או החוזה ידאגו לכך, המשימה הזאת מוטלת על כתפיכם. קחו יעוץ עסקי בין-תרבותי ולימדו כיצד מטפחים קשרי שותפים באותה מדינה. קיימות דרכי שותפות שונות שהחוק במדינות השונות מאפשר. כאן יש צורך להתייעץ עם עורך דין המכיר את החוק המקומי, לשמוע ממנו על המתכונות הנכונות ולבנות חוזה עם השותף בצורה הנכונה לתוכניות שלכם.

 

לאחר כל הצעדים הללו, הסיכון שלכם כבר נמוך בהרבה אך עדיין קיים. קו ההגנה הנוסף שמומלץ להקים הוא בעזרת שיווק או יצור, הכוללים בתוכם "קופסא שחורה". אם המוצר שלכם מאפשר זאת דאגו לכלול בו, כאשר הוא מיוצר או משווק במזרח, חלק מרכזי שבלעדיו לא ניתן לייצר ולהשתמש בו. את החלק תייצרו בישראל, ואותו תבנו בדרך שלא תאפשר לפרק, ללמוד ולהעתיק את היצור שלו במה שנקרא "reverse engineering". לא בכל מוצר זה אפשרי, אך אם תוכלו לבחור כך במקרה שלכם כדאי לעשות זאת.

 

זוהי הדרך האסיאתית: היא מקיפה את המוצר והטכנולוגיה שלכם ב-360 מעלות בצורה הנכונה לאסיה ולתרבויות שלה: איזון בין מרכיבים שונים, תכנון ארוך טווח מהיום הראשון והסתמכות על אנשים לא פחות מאשר על הסכמים וחוזים. כי בסופו של דבר, במזרח אסיה הדרך אל ההצלחה העסקית עוברת דרך ההבנה התרבותית.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.