(צילום: .coomb., רשיון Flickr, CC BY-NC-ND 2.0)
1 אוגוסט 2013 | איל בר-צבי
מימון הסטארט-אפ על חשבון המדינה

להצטרפות לפרויקט החממות יתרונות רבים אך גם כמה חסרונות שחייבים לקחת בחשבון

 

 

מציאת משקיע מתאים לחברה אינה משימה פשוטה. לכל סוג של משקיע – החל ממשפחה וחברים ועד קרנות הון-סיכון - יש יתרונות וחסרונות, והמגעים מולו מנוהלים באופן המותאם אליו ותחת מגבלות שונות. אחת האפשרויות להשקעה היא מחממה טכנולוגית. החממות הטכנולוגיות נכללות תחת פרויקט החממות של המדען הראשי לישראל, והאפשרות לקבל מהן השקעה קורצת לרבים מהיזמים, מכיוון שהתוכנית לא מספקת רק השקעה, אלא גם מעניקה מעטפת שירותים הנדרשת לניהול החברה. עם זאת, לגיוס באמצעות חממות ישנם גם חסרונות שיש לקחת בחשבון.

 

תוכנית החממות פועלת על בסיס החוק לעידוד המחקר והפיתוח בתעשייה, וכן לפי קבצי הוראות מנכ"ל בדבר ניהול חממות טכנולוגיות, אשר פותחו על מנת לסייע ולקדם יזמים. ועדת החממות מאפשרת לחברות פרטיות או ציבוריות, אשר עומדות בדרישות מסוימות - כמו יכולות כספיות, אחזקת מתקנים מתאימים, העסקת צוות אדמיניסטרטיבי מתאים ליזם - להצטרף לפרויקט ולהיחשב כ"חממות", בהתאם למכרזים.

 

בעבר, הוקמו החממות כגופים ממשלתיים שנועדו להשקיע ולהקנות תעסוקה לציבור העולים החדשים, אך כיום החממות הינן גופים פרטיים לחלוטין (כלומר אינם בבעלות הממשלה; חלקן אמנם ציבוריות, כלומר החברות השולטות בחממות הינן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, אך זה אינו משפיע על ניהול המיזם), הפועלים לפי אינטרסים כלכליים-פרטיים, ללא אג'נדה ממשלתית או חברתית כלשהי לקידום המחקר. בעצם, החממה היא סוג של קרן הון סיכון קטנה, המתבססת בעיקר על כסף ממשלתי. החממה, לאחר משא ומתן מול היזם ולאחר קבלת אישור ועדת ההשקעות הממשלתית למיזם, מקימה ביחד עם היזם חברה, ומשקיעה בו סכום של כשני מיליון ש"ח. החלק העיקרי של סכום זה מועבר על ידי המדינה, ואת יתרתו משלימה החממה מכספה הפרטי.

 

תמורת אותם שני מיליון ש"ח (הסכום המדויק נקבע לפי מיקום החממה ושיקולים אחרים), המועברים לחברה החדשה שהקים היזם ביחד עם החממה על פני תקופה של שנתיים, לפי תקציב שאישר המדען הראשי, נפרד היזם בדרך כלל מכשליש עד מחצית אחזקותיו בחברה. לאחר ה"כניסה" לחממה, מקבל היזם את הסביבה הנדרשת עבורו לשם פיתוח המיזם (משרדים, מבנה, שירותי משרד, הנהלת חשבונות, פיתוח עסקי, וכו'), ובתמורה מקבלת החממה חזרה חלק מהכסף שהושקע בחברה, כסוג "דמי ניהול", וכמובן מקווה למימוש הפוטנציאל העסקי הגלום בחברה.

 

יאמר כבר כעת, כי לאופציה זו, של השקעה על ידי חממה, מספר יתרונות בולטים. ראשית, מדובר על סכום לא מבוטל, המעניק לחברה שווי ראשוני גבוה יחסית, עוד לפני שהחלה לייצר ו/או למכור (חברות המגיעות בשלבים מתקדמים יותר עשויות לקבל שווי גבוה יותר). שנית, מהירות הגיוס הינה גבוהה יחסית. יזמים רבים חושבים שגיוס כספים הינו הליך זריז ומיידי, אך בפועל מדובר על תקופה של לפחות חצי שנה. שלישית, היזם מקבל "מעטפת" של שירותים שאמנם הוא משלם עבורם, אך זהו סוג של one stop shopעבורו, והוא יכול להתרכז בפיתוח.

 

מאידך, יש להשקעה באמצעות חממה מספר חסרונות מהותיים שכדאי לשקול: דבר ראשון שיש לזכור הוא, שלמרות השם ה"חם", מדובר בעסק פרטי לכל דבר ועניין ככל שזה נוגע לאינטרסים של הצדדים. דבר שני, משום שהמדינה מעניקה את עיקר הכסף במטרה לעודד עבודה וייזום בישראל, היא מטילה גם מגבלות על מימוש החברה ו/או מכירתה (או מכירת הקניין הרוחני שלה) לגורמים שאינם ישראלים. נושא זה עשוי להוות turn offלמשקיעים זרים (ולעתים גם לישראלים). דבר שלישי, החובה לקבל שירותים מהחממה דווקא, אינה תמיד לטובת החברה שהוקמה, מה גם שאם בתום תקופת החממה לא הצליחה החברה "להתרומם", כדאי לבחון מראש את אפשרות החממה או בעלי המניות להמשיך ולתמוך בחברה של היזם, כדי שלא ימצא את עצמו בודד במערכה ובמצב בו הוא צריך להתחיל פעם נוספת לחפש משקיע, כאשר מעליו מרחף "ענן" החממה שלא המשיכה להשקיע בו.

 

קיימות היום מעל ל- 20 חממות ברחבי הארץ, ובטרם פונים לחממה ספציפית יש לשקול היטב מספר נושאים, כגון את תחום התמחותה של החממה, מיקומה (המשפיע, כאמור, על גובה ההשקעה, אך המחייב גם הגעה אל אותו מיקום מספר פעמים בשבוע), הצוות המוביל אותה, ועוד. ישנן, למשל, חממות המתמחות בניו-מדיה, ויש המתמחות בתחום הביו-טק. כן מומלץ לשקול מראש מה השוק אליו פונה היזם ומה הסכומים הנדרשים לשם ביסוס החברה, טרם החלטה האם לפנות למשקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון או חממות טכנולוגיות.

 

בכל מקרה, כאמירה כללית יותר, יזמים נוטים לחתום על הסכם העקרונות של החממות ללא ייעוץ (כי הוא "סטנדרטי"). בהקשר זה, חשוב לציין כמובן שזהו ה"סטנדרט" של אותה חממה ומשרת כמובן את אינטרסיה, וכי מומלץ מאוד לנהל משא ומתן עם החממה על התנאים המוצעים על ידיה (בכפוף למגבלות המוטלות עליה על פי חוק) – כפי שהייתם עושים עם כל גוף השקעות אחר – משום שלאחר מכן קשה מאוד לשנות את תנאיו במסגרת הסכם ההשקעה הסופי.

 

האמור לעיל הינו סקירה כללית בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.