19 מאי 2015 | טל הראל
מספר תובנות על שוק ה- mobile gaming ביפן

כולם יודעים שהיפאנים חולי mobile gaming, אבל לא כולם יודעים באיזה מידה וכמה הם מוכנים לשלם כדי לשחק. אז קצת נתונים: כ- 70% מהיפנים משתמשים בטלפונים חכמים, כולם משתמשים באפליקציות מובייל, והאפליקציות השכיחות ביותר בטלפונים חכמים הן gaming.

בביקור שעשיתי לאחרונה בארץ השמש העולה יצא לי לשוחח עם יועץ מקומי ל- mobile gaming  שסיפק לי כמה הארות חשובות לגבי השוק היפני, שהוא הגדול ביותר בעולם לאפליקציות מובייל בכלל – ואפליקציות gaming בפרט.

 

סרקן טוטו (כן, זה שם אמיתי) הוא בחור גרמני שהגיע ליפן לעשות את הדוקטורט שלו בכלכלה (על חדירה של חברות בינוניות וקטנות לשוק היפני) והחליט להישאר ולהפוך את התחביב שלו – משחקי מחשב – למקור הכנסה עיקרי. עיקר העבודה שלו היא ביצוע בדיקות שוק עבור יצרני אפליקציות gaming. יצרתי אתו קשר עבור לקוח והתובנות שקיבלתי יעניינו לדעתי עוד חברות. להלן עיקרן.

 

יפן – השוק הגדול בעולם לאפליקציותmobile בכלל ולאפליקציות mobile gaming בפרט

 

כולם יודעים שהיפאנים חולי mobile gaming, אבל לא כולם יודעים באיזה מידה וכמה הם מוכנים לשלם כדי לשחק. אז קצת נתונים: כ- 70% מהיפנים משתמשים בטלפונים חכמים, כולם משתמשים באפליקציות מובייל, והאפליקציות השכיחות ביותר בטלפונים חכמים הן gaming.

היפני הממוצע, ולא רק ילדים, דוחף את האף שלו לטלפון החכם בכל הזדמנות, בעיקר כדי ליהנות ולשטוף את הראש. לכן הוא מוריד בממוצע פי שלוש יותר אפליקציות gaming על פלטפורמת IOS מכל שאר העולם יחדיו, ופי שש יותר אפליקציות לאנדרואיד. אך זו לא הנקודה המרכזית.

 

היפנים משלמים על אפליקציות

 

זו הנקודה המרכזית. בניגוד לשווקים אחרים, היפנים סבורים שעליהם לשלם כדי לקבל אפליקציה טובה שמתעדכנת לעתים קרובות, ושירות טוב. לכן ה- ARPU הממוצע לאפליקציית מובייל ביפן הוא מעל (תחזיקו חזק) $50.

 

דרישות טכנולוגיות גבוהות כבר אמרנו?

 

מפתחים יפנים נמצאים עם יד על הדופק לגבי השימוש של המשתמשים הסופיים באפליקציה, ובהתאם לזה מבצעים שינויים דחופים, מה שדורש מערך פיתוח דינמי. זו, לדעת סרקן, אבן הנגף השלישית העומדת בפני חברות זרות בכניסה לשוק היפאני: היכולת להתאים את האפליקציה, ובמהירות, לדרישות הלקוח.

אבן הנגף הראשונה אמורה להיות התאמת האפליקציה לשפה ולמנטליות היפאנים, ולשם כך לדעת סרקן, ניתן ואף מומלץ להיעזר ביועצים מקומיים – מה שמביא אותנו לסעיף הבא.

 

דווקא השיווק של אפליקציות מובייל בשוק ביפני אמור להיות קל יחסית

 

וזאת, לדברי טוטו, משום שרובם המוחלט של יצרני האפליקציות ביפן נעזרים לשם כך בסוכנויות חיצוניות. לדבריו כל תהליך ה- "ביטה סייט – השקה – הפצה" מתבצע באופן סטנדרטי על ידי סוכנויות שכבר פיתחו מיומנות לשם כך. לכן בשוק היפני, היתרון על פני המתחרים אינו בסוג השיווק שאתה עושה, אלא בעיקר בסוג האפליקציה ובדינמיקה של הוורטיקל בו היא מתחרה. 

 

 ולכן לפני שנכנסים לשוק היפני חובה לעשות בדיקת שוק

 

לא רק משום שזו המומחיות של טוטו, אלא מפני שמה שנכון לגבי כל שוק – נכון עוד יותר בשוק היפאני: חשוב לבדוק אם כבר קיימות אפליקציות בתחום שלכם כדי להכיר את ה- eco system, להבין את התחרות ולדעת מה דפוס השימוש באפליקציות על-ידי המשתמשים (שהם פחות גמישים ממשתמשים בשווקים מערביים).

וכמובן, מחקר מקדים חשוב גם כדי לגבש מודל הכנסה ולהבין את דפוסי המונטיזציה המקובלים בוורטיקל שאתם מכוונים אליו.

 

ולכן מומלץ  להיות אחרי גיוס ראשון לפחות

 

אין מה לעשות, כדי למכור אפליקציה מובייל ביפן צריך כסף: כסף לבדיקת שוק, כסף לביצוע בטה סייט על כמה אלפי משתמשים, כסף לביצוע קסטומיזציה. בנוסף לכך, כדאי לגשת לשוק הזה לא רק עם מנוף פיננסי אלא גם עם אפליקציה בשלה יחסית. ולכן הגיוני שיפן תהייה תחנה שנייה לאחר שיווק האפליקציה שלכם לשוק אחר.

 

ומה לגבי פרסום במובייל ושלל מודלים של מונטיזציה?

 

על כך נרחיב בפוסט הבא.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.