5 נובמבר 2017 | עינת מירון
הראו לי מנכ"ל שיעדיף קומוניקט על אסטרטגיה ואראה לכם מנכ"ל עיוור

אני אולי אשת עסקים קטנה מאוד אבל תופסת מעצמי אשת מקצוע רצינית. הגישה הזו מעצבנת אותי בכל פעם מחדש כי היא מקבעת חשיבה ותפקידים וזה משהו שאני לא יכולה לקבל. אז נכון, על יעוץ עסקי אפשר להוציא חשבונית אחרת מזו שמוציאה על שירותי יחסי ציבור, אבל ערך מוסף וכימיה בין אנשים שווים בעיני יותר.

לפני כמה שבועות חזרתי מאושרת מפגישה עם לקוח חדש. בדרך שלחתי הודעה לחבר ושיתפתי אותו בתחושה. סיפרתי לו שפיצחנו אסטרטגיה, לא רק שיווקית או תקשורתית, אלא ממש אסטרטגיה עסקית שמשפיעה על ההחלטות שלו ועל קהלי היעד שאליהם הוא פונה. החבר שמח בשמחתי אבל חזר למנטרה שלו, שתמיד מעצבנת אותי, שלפיה תפקיד איש יחסי הציבור הוא לממש אסטרטגיה קיימת ולא להמציא אותה. ואם כבר... לפחות לדרוש עבור השירות הזה תשלום נפרד כי זה ערך מוסף.

 

אני אולי אשת עסקים קטנה מאוד אבל תופסת מעצמי אשת מקצוע רצינית. הגישה הזו מעצבנת אותי בכל פעם מחדש כי היא מקבעת חשיבה ותפקידים וזה משהו שאני לא יכולה לקבל. אז נכון, על יעוץ עסקי אפשר להוציא חשבונית אחרת מזו שמוציאה על שירותי יחסי ציבור, אבל ערך מוסף וכימיה בין אנשים שווים בעיני יותר. איש יחסי ציבור, מעצם תפקידו, צריך להפוך להיות איש סוד של הארגון. זה תפקיד אמון לכל דבר וככזה חשוב שייחשף לקשיים כמו גם להצלחות. חשוב שידע מהם הבורות בהם נתקל הארגון כדי שיוכל לגבש תוכנית יציאה או התמודדות אם וכאשר יצטרך להגיב בשם הארגון שהוא מייצג. אם איש יחסי הציבור מתפקד בארגון שאיתו הוא עובד כחברת שליחויות לקומוניקטים בלבד, הרי שהוא לא יכול להיחשב איש מקצוע וזאת עם כל הכבוד ליחצנים שב־2017 עדיין מבססים את עבודתם על קומוניקטים בלבד. בעיני אסטרטגיה עסקית הולכת יד ביד עם אסטרטגיה שיווקית. בכל פגישה שלי עם לקוח חדש או לקוח קיים אני מתעקשת לדבר אסטרטגיה. שאלה קטנה שאני שואלת יכולה להוביל לשיחה ארוכה על סקטור חדש בפעילות שכדאי לחשוב על דרך הגישה אליו או על שירות שאפשר למנף לטובת חשיפה תקשורתית, גם אם השירות מיושן אבל כרגע מסתנכרן עם מגמה כלשהי בשוק. כל אמירה שנזרקת בפגישה היא הזדמנות. התייחסות לשיווק ולליבת הפעילות העסקית באופן מנותק מזו התקשורתית זו שגיאה גדולה. אם בתקשורת יש כרגע עניין בתחום מסוים ואיש יחסי הציבור לא ממנף את הפעילות העסקית כדי שתקבל במה, הוא לא מבין את המקצוע שלו.

 

לפני כ־5 שנים התחלתי במהלך שחיבר את הכתבים והפרשנים הצבאיים לעולם אבטחת המידע. קיימתי פגישות אחד על אחד עם כמעט כל אחד מהם. סיפקתי יחד עם הלקוח שלי הרבה מאוד מידע ותובנות ולימדנו ממש תא שלם של עיתונאים את התחום. ההבנה שסייבר הולך להיות הדבר החם והוא הרבה מעבר ל"רק טכנולוגיה" לא הייתה מגיעה אלמלא שיחות, עזבו שיחות... חפירות ארוכות שכללו הכול חוץ מאשר שיחות על מדיות ועיתונאים וקומוניקטים. היום, כשיש אירוע סייבר הוא מדווח בראש מהדורת החדשות על ידי כתב או פרשן צבאי. אז נכון שהלקוח עושה עוד הרבה מאוד דברים שהם לא סייבר וכמעט ולא זוכים להתייחסות, אבל בשורה התחתונה, הוא זוכה לחשיפה תקשורתית איכותית במיוחד. זה לא עדיף יותר?

 

מפתיע בעיני שיש מי שחושבים שאיש יחסי ציבור הוא רק ספוג שמקבל מידע ממנהל השיווק או המנכ"ל ומתרגם אותו לקומוניקט. מפתיע בעיני שיש ארגונים שמוכנים לקבל כזה שירות.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.