27 ינואר 2014 | מערכת
ללמוד מהטובים ביותר: המודל העסקי של אפל

תן לצרכנים מה שהם רוצים בחבילה אחת ובשליטה מלאה: כך הפכה אפל למעצמה

רבים סבורים כי המודל העסקי של אפל חייב את קיומו ל-iPhone ואם להיות ממוקדים יותר, לחנות ה-AppStore באמצעותה אפל יכולה לגבות עמלות של עשרות אחוזים מכל מי שרוצה לפרסם את האפליקציה שלו בחנות.

 

למען האמת, המודל העסקי של אפל וגישתה לעולם העסקים נוצרו שנים קודם לכן, כבר עם הצגת המקינטוש הראשון. גישה זו, שעוצבה על ידי סטיב ג'ובס, אומרת כי הלקוח קונה מאפל מוצר מוגמר הכולל הן את החומרה והן את התוכנה. זוהי גם הסיבה לכך שבניגוד למיקרוסופט, אפל מעולם לא דרשה תשלום עבור מערכות ההפעלה שלה או שדרוגים עבורן.

 

גישה זו, שבשנים האחרונות נוהגים לקרוא לה "גישת הגן הסגור", אמנם מגבילה את המשתמשים מבחינות מסוימות, אך גם אחראית לכך שכמעט כל משתמש ותיק של אפל מרגיש את עצמו כחלק מקבוצה נבחרת, סמל סטטוס אם תרצו.

 

לשלוט בזרם

 

מכיוון שאפל שולטת באופן בלעדי ברכיבי החומרה של כל מוצריה, היא יכולה לשלוט באופן מלא גם בביקוש ובהיצע שלהם.

 

לדוגמה, אפל מכריזה כמעט בכל שנה על מודל חדש של iPhone ולאחר כחצי שנה מכריזה על דגמים משופרים הנושאים את התוספת s (כמו ב-iphone 4s ,iphone 5s  וכדומה). דגמים שבה אפל לא רוצה לתמוך יותר פשוט מוצאים מן השוק. דגמים ישנים יותר מקבלים הוזלת מחיר, אם כי ברוב המקרים הם עדיין יקרים יותר או עולים כמו המוצרים המתחרים.

 

באותו אופן בו אפל שולטת על מוצריה שלה, היא יכולה גם להתייחס אל תוספים מצד חברות צד שלישי. הדוגמה הידועה ביותר היא של חיבור ה- Lightning שהחליף את החיבור הוותיק של החברה למטענים ועזרים נוספים.

 

באמצעות החיבור החדש, אפל הייתה יכולה לקבוע בדיוק אילו מטענים חלופיים יעבדו עם כל המכשירים ואילו לא, וכמובן שגם כאן היא לא שכחה לגבות עמלה שמנה מכל יצרנית שרצתה לקבל את חותם האיכות שלה.

 

 

 

שיר בדולר

 

האפשרות לקנות שירים בודדים מחנות ה-iTunes מייצג פן אחר של המודל העסקי של אפל: תן לצרכן את מה שהוא רוצה גם אם הוא לא יודע שהוא רוצה זאת.

 

עד שהוצגה לראשונה חנות ה-iTunes, צרכנים היו קונים בדרך כלל דיסקים שלמים גם אם הם אהבו רק סינגל אחד ששמעו ברדיו. חברות המוזיקה והלהקות עצמן כמובן שמרו על הסטטוס-קוו הזה במשך שנים מכיוון שהוא היה הרווחי ביותר עבורן.

 

כאשר אפל הציגה לעולם את המודל של iTunes בו כל אחד יכול לקנות שיר בודד במחיר של 0.99 דולר, היא שברה לראשונה את המודל המוכר, מה שהוביל לא מעט אמנים להוציא יותר סינגלים או מיני אלבומים (EP). הלקוחות עצמם התרגלו להרכיב לעצמם אוספים מותאמים אישית במקום לקנות אלבומים שלמים (האפשרות לשמוע מספר שניות מכל שיר בלי לרכוש אותו בהחלט הקלה על כך).

 

באופן דומה, גם הצגת ה-iPhone ואפילו ה-iPad ענו על צורך אמיתי שהיה קשה להבחין בו בסקרי דעת קהל או מחקרי שוק מסורתיים, אבל היה ברור מלכתחילה שהוא עשוי להיות מהפכני (גם הממשק הגרפי של המק היה בכלל המצאה שפותחה במעבדות זירוקס שלא ראתה בו משהו שאפשר לעשות ממנו כסף).

 

לסיכום, המודל העסקי של אפל בנוי על מספר עקרונות: תן לצרכנים את מה שהם רוצים גם אם הם עצמם אינם מבקשים זאת, הגש להם את הכול בחבילה אחת קלה להפעלה בה יש לך שליטה מלאה, ואל תפחד לגבות מחיר יקר יותר מן המתחרים על מנת ליצור לעצמך סמל סטטוס - במיוחד אם מדובר במוצר חלוצי שאין לו עדיין מתחרים משמעותיים.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.