2 ספטמבר 2020 | עופר שפירא
תזמון זה עניין של טיימינג

מה קורה לאלו שמקדימים את זמנם? מה קורה לאלו שמאחרים את הרכבת? ומה קורה לאלו שנמצאים בזמן הנכון ובמקום נכון? תזמון זה המון בחייו של יזם.

עולמנו שופע רעיונות מדהימים לקידום האנושות ושיפור החיים של כולנו. כיזם, אני שומע רעיונות מוצלחים מאוד בתדירות די גבוהה ונתקל במיזמים שנראים מבטיחים מאוד. ובכל זאת, על אף אינספור הרעיונות שצצים מידי יום אצל רבבות היזמים - מעטים הם המיזמים שמצליחים לחדור לתודעה הציבורית ולהצליח כלכלית. הסיבה נעוצה בגורם אחד שאינו מוערך דיו על ידי יזמים. התזמון.


מחקרים אחרונים של גופי השקעות גדולים מציגים את הסיבה המובילה להצלחה של מיזמים. הם מצביעים על כך שהגורם החשוב ביותר הוא התזמון. הרעיון, הצוות, הטכנולוגיה, השיווק, הם כולם משניים לעומת התזמון של המיזם.

יכול להיות שאתם אוחזים כרגע ברעיון הכי טוב בעולם שאין עוררין על כך שהוא מוצלח אך הוא מקדים או מאחר את זמנו ולכן גם אם תיישמו אותו הוא יתקשה מאוד להמריא ודינו יהיה כדין 90% מהמיזמים - להשתייך לבית הקברות של המיזמים הכושלים.


הסיבה לכך שתזמון הוא נתון כל-כך קריטי להצלחה של מיזם נעוצה בכך שעסקים פונים לקהל צרכנים, ללקוחות, לשוק, והם מי שמכתיבים את הצלחת או כשלון המיזם. שוק נע על גבי מגמות - ישנן אופנות וטרנדים בכל זמן נתון והלקוחות מאמצים בהתלהבות רעיונות חדשים העונים לטרנד הנוכחי ומנגד אדישים לחלוטין לרעיונות אשר אינם רלוונטים כיוון שהם מקדימים את זמנם או לרעיונות שהם כבר "חדשות האתמול".


השוק נע בגלים בדומה לאותם גרפים ויזואלים שבמעקב של שסוחרי שוק ההון. אם המיזם שלך יהיה לפני או אחרי הגל הוא לא יצליח לסחוף אחריו קהל לקוחות, והתרגום הישיר של סחיפת לקוחות הוא החזר השקעה חיובי. הכנסה גבוהה יותר מהוצאה מאפשר למיזם לצמוח בצורה בריאה ואף להגדיל את השקעתו.


בסופו של דבר, הדרך של עסק להתקיים היא על ידי הבאת לקוחות באמצעות פרסום. אם עלות המשאבים המוקצים לפרסום שלך גבוהה יותר מההכנסה שאתה מייצר אזי החזר ההשקעה שלך שלילי ולכן אין הצדקה קיומית למיזם. לכן, אחת השאלות החשובות שעל יזם לשאול את עצמו היא האם התזמון של המיזם מתאים לשוק הנוכחי. בנוסף, העלאת המודעות העצמית של היזם לחשיבות הרבה של נושא התזמון יכולה להשפיע גם על המסרים השיווקיים ועל בחירת קהל יעד של המיזם.


התזמון הכי טוב עבור מיזם הוא בתחילתו של גל, אך זיהוי התחלה של טרנד משול לקניית מניות כשהן בנקודה הנמוכה ביותר - זו חוכמה שבדיעבד בלבד. ובכל זאת, יזמים עירניים מספיק יכולים לזהות התחלות של מגמות קטנות שאולי יהפכו לתחום החם הבא. האמיצים והזריזים שביניהם מספיקים גם להקים מיזם באותו תחום, וברי המזל מצליחים גם לקלוע לטרנד חזק וסוחף. אגב, זהו גם המשחק של לא מעט קרנות ומשקיעים - זיהוי טרנדים בתחילתם והשקעות במיזמים רלוונטים.


ישנה הרצאה שהדגימה את נושא התזמון. מרצה עסקי עמד מול קהל מאזינים ושאל אותם: "מי מאמין שאפשר לעשות כסף בקלות?". אף אחד לא הרים את היד. הוא המשיך והתעקש ושאל שוב האם יש מישהו שכן חושב כך, עד שלבסוף אדם אחד אמיץ מהקהל הרים את ידו. הוא קרא לאותו אדם לבוא לבמה, נתן לו שטר של עשרים דולר והחזיר אותו לשבת. לאחר מכן הוא שאל שוב את הקהל את אותה שאלה. הפעם כולם כבר הרימו את הידיים אך הפעם הם קיבלו שיעור לחיים במקום שטר כסף. זו היתה דוגמה מצויינת לכך שבעלי האומץ הראשונים לבחון הזדמנויות הם גם המסתכנים הגדולים וגם המרוויחים הגדולים. ברגע שכולם ראו שהשיטה עובדת וזה נהיה נחלת הכלל אף אחד כבר לא הרוויח מזה.


עוד דוגמא לחשיבות התזמון ניתן לראות בטלויזיה. לדוגמא, הסדרה "בית הנייר" יצאה בנטפליקס ב-2017. אין עוררין שהסדרה טובה וסוחפת, אך אם הסדרה היתה יוצאת לאור לפני עשור היא היתה עוד סדרה אנונימית של יוצר אירופאי שאף אחד מאיתנו לא היה שומע לא עליו ולא על הסדרה כיוון שלא היתה לה פלטפורמת צריכת תוכן אלטרנטיבי זמינה וטרנדית. התזמון של סדרה טובה שיצאה תחת פלטפורמת שידור צעירה וטרנדית ובשילוב של קהל שצמא לצרוך תוכן מעניין יצר אפקט כזה שהסדרה קיבלה רוח גבית וחשיפה אדירה. ובאותה מיד אם הסדרה היתה יוצאת עוד כמה שנים היא כנראה לא היתה מקבלת את אותו אפקט כי שוק הסדרות יהיה כבר רווי תוכן וקהל הצופים יהיה כבר יותר אדיש. 


דוגמא שלישית היא שוק האפליקציות. מי שהספיק לשחרר אפליקציה טובה או משחק טוב בימיהם הראשונים של האייפון ומכשירי האנדרואיד זכה לחשיפה חסרת תקדים בלי מאמץ כיוון שהשוק התעניין מאוד וחיפש בצורה אקטיבית אחר אפליקציות בחנות האפליקציות שהכילה מעט מאוד אפליקציות. כיום ישנם כמעט 3 מיליון אפליקציות זמינות בחנות האפליקציות של אנדרואיד. להוציא היום אפליקציה לשוק רווי כזה פירושו להיכנס לאוקיינוס אדום הדורש השקעה אדירה בשיווק רק כדי לחדור לשוק ולקבל קצת יחס. 


כמה שנים חברת אפל היתה בצללים והיתה נחלתם של שוק הגרפיקאים ועורכי הוידאו עד שהשוק הבשיל מספיק לאמץ טכנולוגיה פשוטה שנושאת עמה אינטרנט נייד?
כמה משאבים חברת בטרפלייס של שי אגסי השקיעה ברעיון שעתיד היה לשנות את ענף הרכב ונעלמה  באקורד צורם כיוון שהקדימה את זמנה?
כמה אנשים היו במקום הנכון ובזמן הנכון והיו מספיק אמיצים לרכוש באינטרנט מטבע וירטואלי בשם ביטקוין? כמה מהם היו עם מספיק סבלנות להמתין שהתופעה השולית הזו תהפוך להיות טרנד חם? וכמה מהר התחום נהפך להיות מנושא חם לחדשות האתמול?


בכל פעם שאני חושב על רעיון אני שואל את עצמי: האם התזמון של הרעיון הזה נכון? האם מדובר בשוק מתפתח? האם הוא בתחילת דרכו? מה הטרנד החם בשוק נכון להיום? 

ככה אני יכול להעריך כמה קשה יהיה לי להגיע לקהל היעד וכמה מאמץ שיווקי אצטרך להשקיע רק כדי לבחון את הרעיון. בעיניי, השאלה הזו הרבה יותר מהותית מאשר האם הרעיון שלי פותר צורך אמיתי.


כאן גם באה לידי ביטוי החשיבות של מהירות התגובה של המיזמים. שהרי זהו כוחו הגדול של סטארטאפ, להגיב מהר לשוק ולשינויים שלו. גיגי לוי, שותף מנהל בחברת ההשקעות NFX תיאר זאת באחד מראיונותיו באמצעות השוואה למשחק שחמט. המשאבים של חברות הענק למול סטארטאפ קטן הם כמו לשחק נגד אלוף העולם בשחמט. אין אף דרך לנצח אותו אלא אם על כל מהלך שלו אנחנו נקבל שניים שלושה מהלכים.


אנחנו נמצאים בתקופת אי-ודאות שנוצרת אולי פעם במאה. מגיפה עולמית שמשתקת את האנושות ומשבשת את השגרה, אירוע דיסטרפטיבי בקנה מידה עולמי ודיסטרפציות הן כח קטלני לשינוי טקטוני של תעשיות.
אפליקציה קטנה וחינמית שעזרה לנהגים לזהות עומסי תנועה בשם וייז יצרה דיסטרפציה בתחומה ומחקה חברות ענק של מיפוי כבישים שהיו קיימות שנים לפניה. הדיסטרפציה שאנחנו נמצאים בה בימים אלה יוצרת גם הזדמנויות חדשות ומולידה טרנדים חדשים. אם אתה מסוג היזמים שבכל שבוע מעלה רעיון חדש בראשך אז אחד הכלים שאני ממליץ לעבוד לפיהם היא לשאול את אותן שאלות ולתעדף את המיזמים לפי הרלוונטיות שלהם לקולות השוק של היום, אולי אפילו של המחר.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.