בסוף השבוע הקרוב אנחנו נציין בישראל וברחבי העם היהודי את שמחת תורה. איזה חג כיפי זה היה בתור ילד, נהנתי מהחופש של סוכות, היינו יושבים ביחד כל הכיתה בסוכה הכיתיתית שלנו שהייתה בעצם בחניה של הבניין שלי (זה לא היה חוקי כי לא היה סכך, אבל היה לנו כיף) והיה את דגל שמחת תורה עם התפוח. קיצר כיף.

מה חוגגים? סה״כ את סיום הקריאה של כל הפרשות והתחלת הסבב החדש. 
האם אנחנו קוראים באופן מעגלי את פרשות השבוע? יש כאלו שיגידו שכן ואני אגיד שלא.
אנחנו אף פעם לא נמצאים באותה הנקודה, אנחנו תמיד מתקדמים. 
הקריאה שלנו היא ספירלית כי בכל מחזור אנחנו לומדים עוד דבר או שניים, אנחנו במקום קצת אחר בחיים שלנו ואנחנו מתקדמים.

גם מי שבוחר להיות יזם עובר לחיות באופן ספירלי. אנחנו צוברים חוויות, התנסויות, נפילות, כשלונות, שיאים והצלחות כל הזמן. חלקן חוויות גדולות וחלקן קטנות בתוך מסגרת היום יום שלנו. האם אנחנו מצליחים להסתכל על התהליך שאנחנו עוברים מבחוץ? האם אנחנו מוודאים שאנחנו לא סוגרים מעגל אלא עולים רמה אחת בקפיץ הספירלי למעלה? לא תמיד אנחנו מצליחים לראות את זה. 

זו אחריות שלנו כיזמים! זו אחריות שלנו לפתח את עצמנו, ללמוד, להפיק לקחים. 
אנחנו צריכים להסתכל בלבן של העיניים ולחפש את הטעויות, את הבעיות.
אנחנו צריכים להיות אלו שמפיקים לקחים ומתקנים והכל תוך כדי ריצה, כי אין דקה לעצור ולנשום.

הקושי האמיתי הוא בלהצליח להרים את הראש מעל לפני המים ולהסתכל מלמעלה.

מה עושים חברים? מה עושים??

קבלו - קוץ ופרח.

חחחח הבן אדם השתגע לגמרי אתם חושבים לעצמכם. אבל לא. 
את קוץ ופרח למדתי מנירית יועצת השינה שבזכותה הבנות שלנו (הנפלאות לרוב) ישנות בלילה כמו שצריך.
״תעשו סבב בסוף היום ושכל אחד יספר על קוץ ופרח שקרו לו במהלך היום. קוץ - דבר מעצבן ופרח - הדבר הטוב שקרה היום״. התפקעתי מצחוק (בפנים, כי בכל זאת פחדתי שנירית תזרוק אותנו, היינו באמצע התהליך).


התרגיל הזה מדהים!
שבו עם עצמכם בסוף היום או פעם בשבוע אם אתם רוצים להסתכל ברזולוציה גדולה ותשאלו אתכם מה היה הקוץ ומה היה הפרח. את הפרח כמובן צריכים לחבק ולהנות ממנו, אבל זיהוי של הקוצים בדרך יעזור לכם להפיק לקחים, לעשות שינוי ולוודא שדברים מתקדמים. 


תרגיל לבני 5-6, אצלנו היזמים? כן, למה לא. 
נסו את זה, אם היה מוצלח תעדכנו אותי ואת נירית :)


מקווה שנצליח בתקופה המשוגעת הזו קצת להנות משמחת תורה ולקבל פה קצת שקט, אחדות וערבות הדדית.

חג שמח!
שלכם, יוסי