לרוב מתייחסים לחברות סטארט-אפ באופן כללי וגורף, אבל חברות סטארט-אפ שמפתחות מוצרים פיזיים חייבות להתמודד עם נושאים שונים מאוד מאשר עמיתיהן, הסטארט-אפים בתחומי התוכנה. נפגשנו עם אלי בויקיס, מנהל פעילות עסקית ישראל דאסו סיסטמס, בכדי לקבל תובנות ממוקדות על סוגיות אפשרויות של סטארט-אפים אלו והפתרונות האפשריים שלהן.
שאלה: מה שונה בסטארט-אפים שמפתחים מוצרים פיזיים שדורש דרכים ייחודיות של התייחסות אליהם?
תשובה: רוב חברות הסטארט-אפ מתחילות עם צוות מינימלי ביותר. צוות מינימלי מיתרגם לרב-משימתיות, אשר דורשת מאנשים לבצע מטלות שאינן בתחומים בהם יש להם יכולות מיוחדות, ומגביל את הזמן שיש להם לחפש סיוע כדי להצליח בביצוען. אבל בנוסף לכך, בסטארט-אפ שמפתח מוצרים פיזיים תהליך המעבר מסטארט-אפ בהתהוותו לעסק מוכר כולל שלב נוסף של צורך לייצר את המוצר באופן פיזי ולהתמודד עם שרשראות אספקה שכמעט ואינן קיימות במערכת האקולוגית של חברת סטארט-אפ בתוכנה.
ש: מהי בעצם "האקו-סיסטם" של חברת סטארט-אפ כזו?
ת: כמו בכל סטארט-אפ, האקו-סיסטם כולל את הסטארט-אפ עצמה: המייסדים, הצוותים והמיקומים הפיזיים שלהם; מוסדות ושחקנים אחרים בתחום הטכנולוגי של הסטארט-אפ; מנטורים, יועצים וקבוצות שיתופיות שהסטארט-אפ שוכר או שותף בהן; משקיעים; מוסדות רגולטוריים ומשפטיים; גופים פיננסיים; והשווקים המסחריים הרלוונטיים למוצר/ים בנוסף לאלה, האקו-סיסטם של סטארט-אפ כזה כולל את אתרי הייצור שלה; וכל השחקנים בשרשרת האספקה שלה והשווקים המסחריים בהם אותם השחקנים פעילים. יתכן שהסטארט-אפ יצטרך להתמודד עם יותר תקנות וחוקים מאשר סטארט-אפ בתוכנה אם הספקים נמצאים במדינות רבות אחרות.
ש: נראה שבשנים האחרונות makerspaces, וחממות ומאיצי סטארט-אפים צצים כמו פטריות לאחר הגשם מסביב לעולם. במה הסטארט-אפ צריך להתמקד בעת בחירת "בית" חדש לעצמו באחת מהקהילות הנ"ל?
ת: חשוב ביותר שסטארט-אפים ימצאו תוכניות ויצטרפו לקבוצות שיתופיות המתאימות להם. לכן, הצעד החשוב הראשון הוא להגדיר בדיוק מה הצרכים המיידיים, והצפויים בעתיד הקרוב, של הסטארט-אפ, ולבחור בקבוצה שיתופית שיש בה שותפים עם צרכים דומים. מנטורים יכולים לעזור, אך הסטארט-אפ צריך לקבוע את היעדים ואת הכיוון בו הוא רוצה ללכת. חשוב להגדיר רמת שיתוף פעולה שתהיה נוחה לסטארט-אפ.
כמה טיפים חשובים:
- כדי לקבוע אם תוכנית מתאימה לסטארט-אפ מסוים חשוב לדבר עם איש צוות או עם בוגרי התוכנית.
- חשוב לא להסתמך על מנטור אחד או דעה אחת. חברות סטארט-אפ צריכות לאסוף עצות שונות ממקורות שונים ולהחליט בעצמכן מה מתאים להן.
- ההצטרפות למאיץ או לחממה אינה החלטה חד פעמית. אם הזמן, צרכים משתנים ומותר לעזוב מסגרת אחת ולעבור לאחרת שמתאימה יותר (בהסתייגות שאין להשתתף בשתי קבוצות כאלה בו זמנית).
- מציאת משקיעים הינה מקצוע. ניתן להבין כי לחברות הסטארט-אפ רבים אין יכולת כלכלית להעסיק מישהו בתחום הזה. זו אחת הבעיות שמציאת הקבוצה השיתופית הנכונה יכולה לשחק תפקיד גדול בפתרונן.
ש: כיצד דאסו סיסטמס וה-3DEXPERIENCE Lab משתלבים בתמונה זו?
ת: דסו סיסטמס מחוייבת לקידום חדשנות בת קיימא לשיפור חיי האדם והסביבה ומספקת כלים ותומכת בסטארט-אפים חדשניים שבכוחם לקדם מטרות אלו. באמצעות ה-3DEXPERIENCE Lab, דאסו סיסטמס מציעה תוכנית מאיצים לסטארט-אפים שתסייע לקדם ולטפח מוצרים חדשניים. לסטארט-אפים הנבחרים תהיה גישה לפלטפורמת ה-3DEXPERIENCE, למיומנויות הטכניות ולמנטורים של דאסו סיסטמס. בנוסף, הרשת האיתנה והאקו-סיסטם העולמי של דאסו סיסטמס מאפשרים למשתתפים ליצור קשר עם אנשי מקצוע ומומחים בינלאומיים בתעשייה, ומסייעים בזירוז השקת מוצרי הסטארט-אפים ונוכחותם על הבמה הבינלאומית. רבים מ-הפרויקטים המפותחים בימים אלה ב-3DEXPERIENCE Lab הם מסטארט-אפים שמפתחים מוצרי פיסיים, ביניהם: PKVitality’s K’Watch לניטור רמות גלוקוז; SparkCharge לאספקת מטענים חשמליים ניידים לרכבים חשמליים; ומל"טים סולאריים אוטונומיים חדשניים של XSun.
ש: מה הטיפ החשוב ביותר שאתה יכול לתת לסטארט-אפים ישראליים?
ת: חשוב לסטארט-אפים לשאוף להיות הכי טובים במה שהם עושים, אבל לא לאפשר לשאיפה זו לעצור אותם באמצע ההשקה! אמנם יש מעט מאוד רעיונות ייחודיים לחלוטין שמסתובבים ב-cyberspace (ובמקומות אחרים), אך יתכן שישנם מספר סטארט-אפים אחרים שעובדים על פרויקטים דומים מאוד לאלה שלהם. הפיתרון – DO IT FAST. סטארט-אפים צריכים לעשות כמיטב יכולתם להיות הטובים ביותר, אך כשיש להם מוצר סחיר טוב באמת - לשווק אותו!
אלי בויקיס, מנהל תפעול, דאסו סיסטמס ישראל
