15 מאי 2014 | יובל מעוז
עזבתם כבר את העבודה? אם לא - אתם עוד לא מוכנים לסטארט-אפ

אהרון האריס, YC: "מה שהורג את מרבית הסטארט-אפים הוא שהצוותים מתפרקים"

בהכנת הידיעה השתתף ניב שמולי

 

"מה שהורג את מרבית הסטארט-אפים הוא שהצוותים מתפרקים. לכן, חשוב לנו לראות כמה הצוותים טובים ומתפקדים ביחד. קרה לנו שהיו צוותים שהתקבלו לתוכנית, אך עד שהיא התחילה הם כבר התפרקו. שאלה מהותית נוספת היא: האם עזבתם את העבודה שלכם? אם לא, אז אתם לא מוכנים ל-YC". את הדברים אמר אתמול אהרון האריס, שותף ב-Y Combinator, תוכנית ההאצה המובילה בעולם.

 

האריס אמר את הדברים בפני קהל של יזמים בסמינר אקסלרטורים שנערך במכון היצוא הישראלי. בסמינר השתתפו חמישה נציגים מתוכניות האצה, ומלבד האריס, השתתפו גיל בן ארצי מ-UpWest Labs, גארי סטיוארט מ-Wayra, חנן לביא מהאקסלרטור של מיקרוסופט ישראל, וגילי צגלה מ-hub:raum.

 

משתתפי הסמינר נשאלו מהי ההנחה השגויה שיש ליזמים כשהם מגישים בקשת קבלה לאקסלרטור:

 

גיל בן ארצי (UpWest Labs): "אני שומע מיזמים פעמים רבות: 'אני חושב שאני בשלב מוקדם מדי'. או – 'זה כבר מאוחר עבורי להתקבל'. שני הדברים שגויים. צריך לגשת לאקסלרטור לאחר שעברתם את המינימום של 'משהו שהוא יותר ממצגת פאואר-פאוינט. צריך להראות שאתם עושים משהו".

 

גארי סטיוארט (Wayra): "הרבה פעמים קשה להבין מטפסי הקבלה של יזמים מה חדש במוצר שלהם, מה ייחודי בו. יזמים צריכים להבין מי הקהל של הטפסים האלה. אם הקהל הוא משקיעים שרוצים לבנות חברות של מיליארד דולר – אז צריך לתת מענה לשאלות האלה – איך זה הולך להיות גדול, איך זה יתמודד עם התחרות בשוק ואיך תגיעו לאחיזת שוק דומיננטית, וכדומה".

 

חנן לביא (מיקרוסופט): "כשיזמים פונים למשקיעים, הם נשאלים כמה כסף הם צריכים. התשובה לזה צריכה להיות כמה כסף אני צריך כדי להגיע לאבן הדרך הבאה".

 

יום קודם לכן נערך יום החדשנות באוניברסיטת תל אביב, שבו התקיימה תצוגה של 40 חברות סטארט-אפ לצד נאומים קצרים של דוברים מתעשיית הסטארט-אפים.

 

האריס על במת TAU Innovation Day

 

האריס הסביר על מדיניות הקבלה ל-Y Combinator, לפיו הם משקיעים 120 אלף דולר בחברות סטארט-אפ תמורת 7% ממניות החברה. בשנה האחרונה הוגשו 6,000 פניות מרחבי העולם להתקבל לתוכנית נערכו ראיונות ל-700 חברות. מתוכן, התקבלו לשני המחזורים הקרובים 78 חברות. 

 

"אנחנו בוחנים סטארטאפים לפי שלושה פרמטרים: הצוות, הרעיון וגודל השוק", הסביר האריס. "הצוות הוא הכי חשוב עבורנו. אנחנו רוצים לראות איך היזמים מתקשרים זה עם זה. אנחנו מחפשים צוות מגובש שיכול להסתדר ולהצליח ביחד".

 

"הרעיון של הסטארט-אפ לא צריך להיות הייחודי ביותר, אך אנחנו מחפשים את התובנה של היזמים בתוך השוק שאליו הם פונים. המוטו שלנו עבור הסטארטאפים הוא פשוט: 'צרו משהו שאנשים רוצים".

 

"כדי לקיים את המוטו הזה, אנחנו ממליצים לעשות שני דברים: לכתוב קוד, ואז לדבר עם המשתמשים ולהבין האם הם באמת רוצים להשתמש במה שפיתחנו. לאחר מכן חוזרים על התהליך שוב ושוב ושוב – כותבים קוד ומקבלים פידבקים".

 

אורי לוין, מייסד Waze ויו"ר FeeX ו-Zeek, דיבר על התשוקה ליזמות ומה דרוש ליזם כדי להצליח בתהליך היומיומי של בניית חברת סטארט-אפ: "הדרך בסטארט-אפ היא קשה. כל יום הוא מאבק. כדי להצליח צריך להיות מוכן להקריב ולהיות בעל חלום באמת. אם היזם מתכנן לעבוד בשעות היום בעבודה, ולפתח את הסטארט-אפ בשעות הפנאי בלילה, זה לא יעבוד. אין לזה מספיק מומנטום. צריך להיות יותר ויותר מעורב בתהליך".

 

"לסטארט-אפ יש הזדמנות אחת. הוא צריך להיות ממש טוב במה שהוא עוסק. לכן צריך לעשות דבר אחד – הכי טוב מכולם. לכן צריך להיות ממוקדים, ומיקוד הוא לא רק מה אנחנו עושים, אלא גם מה אנחנו בוחרים לא לעשות".

 

אורי לוין

 

שחר וייסר, מייסד גט טקסי, הסביר כיצד לשווק את המוצר באופן אפקטיבי: "המטרה של היזם היא להסביר למשתמש מה יוצא לו מהשימוש מוצר".

 

"אנשים לא זוכרים מה אמרת להם או איך אמרת את זה, אלא את מה שהם הרגישו. לכן צריך לשווק בעזרת הרגש שאנשים חשו. לשווק את המוצר באמצעות דיבור על התכונות שלו, זה 'פאסה'. לכן צריך לספר על ההנאה ומה שיוצא למשתמשים מהשימוש באפליקציה.  מצאו דרך לספר על הסיפור שלכם כך שהמשתמשים שלכם ישמחו לספר על המוצר גם לחברים שלהם".

 

גיורא קפלן, מייסד ב-Wix, הסביר על בניית חברה מהצד של האנשים שעובדים בה, וכיצד רותמים אותם להצלחת החברה: "חייבים למצוא את האנשים הנכונים לעבודה בחברה. הם הכי חשובים. אם תפשלו שם – לא תצליחו".

 

"בזמן צמיחה של החברה, בין אם זה משלושה ליותר וגם אם זה עשרות ומעלה, צריך למצוא אנשים שהעבודה הזאת אולי קטנה עליהם במעט, אך כשהחברה תצמח הם ידעו לגדול איתה ביחד".

 

 

ג'ון מדבד, מייסד OurCrowd,פלטפורמת השקעות ההמון שמרכזת השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות: "לא חסר כסף להשקעה, רק צריך למצוא את הדרך לגייס את ההשקעה. היזמים הבינו שיש כסף אמיתי באפיק של מימון המונים. סטארטאפים מגייסים את שלב הסיד דרך מימון המונים. זה מצוין עבורם כי אין דילול מניות – המשקיעים מקבלים הטבות, ולא מניות. בנוסף, מקבלים פידבק מהנסיינים הראשונים, כיסוי תקשורתי ויתרונות נוספים".

 

"הבעיה היא במקרים כמו אוקולס, שגייסו יותר משני מיליון דולר, ולאחר נמכרו לפייסבוק ביותר מ-2 מיליארד דולר. הבעיה היא שהתורמים הראשונים מרגישים שהם קיבלו מתנה קטנה והחברה התעשרה הרבה יותר".

 

"לכן מתפתחת דרך היברידית, שבה רואים חברות סטארט-אפ שמגייסות את שלב הסיד דרך המימון המונים, ולאחר מכן, או סימולטנית, לגייס הון נוסף מאנג'לים בפלטפורמות גיוס המונים תמורת מניות".

 

ג'ון מדבד, OurCrowd

 

במהלך יום החדשנות באוניברסיטה התקיימה תצוגת סטארטאפים, שהציגו פיתוחים מגוונים, ממכשיר ההופך את הגינה הפרטית בבית לגינה חכמה ועד מכשיר המנטרל אוויר מזוהם לגופנו. ביום החדשנות נערכה תחרות TLV Startup Challenge, שבה זכה המיזם Compoze. אל המקום השני הגיעו udobu ואל המקום השלישי zeek. 

 

udobu, עוסקת בהמלצת תעריפי כרטיסים לאירועים כגון אירועי ספורט, מוזיקה, תאטרון ועוד. האפליקציה מציגה את המחיר המומלץ לכרטיס ומה הרווחים הצפויים. "כבר התחלנו לעבוד עם מועדוני כדורגל גדולים כמו ריאל מדריד, אספניול, יובנטוס, לאציו ומועדונים מדרום אמריקה", הסבירו יזמי החברה.

 

המערכת ממליצה בפני מארגני האירועים על התאמת מחירי הכרטיסים בהתאם ליכולות של הלקוחות. את הרעיון הגה גבי קמינסקי, חובב כדורגל, שגר מספר שנים בחו"ל ולא הבין מדוע הקב' לא מרוויחות כמו ספסרים וסוכני הנסיעות. לכן פיתח את המיזם שכבר עושה חיל בתקווה לעזור לקבוצות למנף את רווחיהם.

 

מיזם נוסף שהציג בכנס היה GreenIQ, המציעה להפוך את הגינה הפרטית לחכמה ולחסוך עד 50% מכמויות ההשקיה. הפיתוח של החברה נעשה בעזרת קופסא קטנה המתופעלת מהמחשב או מהטלפון הנייד. בעזרות שליטה ממוחשבת ניתן להורות כמה להשקות ומתי, תוך התחשבות בשעות האור והחושך ובמזג האוויר. כמו כן ניתן לקבל דו"ח מפורט על חסכון המים וכמויות ההשקייה. GreenIQמכוונת בעיקר לשוק האמריקאי, אוסטרלי והאירופאי ופונה בעיקר לגינות פרטיות ועירוניות.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.