2 יוני 2014 | דרור יגר
חברות אבטחת מידע: כך תמנפו את השוק האירופי עם הורייזון 2020

170 מיליון יורו יושקע בתחום הסייבר וחברות סטארט-אפ מקומיות יכולות ליהנות מכך

אחד התחומים המעניינים בהם תומך האיחוד האירופי בתוכנית הורייזון 2020 נוגע לאחת מהעוצמות של הסטארט אפים הישראלים: תחום הסייבר ואבטחת המידע. על פי הערכתנו, בשנתיים הבאות ישקיע האיחוד האירופי סכום של כ-170 מיליון יורו בענף זה בלבד. 

 

מהי בעצם תוכנית הורייזון 2020? התוכנית היא השמינית מבין תוכניות המסגרת של האיחוד האירופי למענקי מחקר ופיתוח טכנולוגי. התוכניות נוסדו על מנת לעודד מחקר וחדשנות בתעשייה ובאקדמיה במדינות אירופיות. הורייזון 2020 פרוסה על פני השנים 2014 עד 2020 והיא מספקת מימון בהיקף מרשים של קרוב ל-80 מיליארד יורו, גידול של 23% ביחס לתוכנית הקודמת. ישראל הצטרפה לתוכנית בינואר השנה, לאחר דין ודברים עם האיחוד האירופי בנוגע ליחס לגופים שמעבר לקו הירוק.

 

ההגדרה של האיחוד האירופי לסייבר היא רחבה ביותר וכוללת מגוון רחב של נושאים כגון לחימה בפשע המאורגן, זיהוי וניתוח של תכני טרור באינטרנט, ניהול זהויות, הגנה על פרטיות, כלים ותשתיות להיתוך מידע, בקרת גישה, מודלים לניהול סיכונים, הגנה על תשתיות קריטיות באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת ושיתוף בטוח של מידע.

 

חלק מרכזי בתוכנית האיחוד האירופי קשור בשיפור האמון בחברה הדיגיטלית. משמעות רכיב זה היא מניעה של התקפות סייבר על רשתות, תוכנות, מכשירי גישה, שירותי IT  וכו', וכן הגנה על תשתיות פיזיות או על נכסים לא מוחשיים כגון כספים וקניין אינטלקטואלי.

 

הקול הקורא של האיחוד האירופי לנושא הסייבר פונה לחברות המגינות על כל זירה: החל מזירת המובייל ועד למסחר אלקטרוני, לצד חברות המטפלות בהיבט האבטחה הדיגיטלית של כל אתגר חברתי - מבריאות, דרך אנרגיה ועד ערים חכמות.

 

האיחוד האירופי מחפש בפרויקטים המופנים אליו חדשנות מדעית ואפליקטיבית. מעל לכל, הוא מחפש פתרונות המשפרים את יכולותיהם של משתמשי הקצה לעמוד במשימותיהם בתחומי הסייבר ואבטחת המידע.

 

 

אם כך, מה צריך לעשות סטארט-אפ ישראלי כדי להשתלב בתוכנית הורייזון 2020 בתחומים אלה?

 

נפרט כאן את השלבים המשמעותיים ביותר:

 

1. עיינו היטב בתוכנית העבודה בתחום ה-cybersecurity ולימדו את הפרטים הקטנים. מסמכי האיחוד האירופי המפרטים את ההצעות לפרויקטים הינם ארוכים ומסובכים. דווקא בשל כך יש לקרוא אותם היטב ולהבין בצורה מעמיקה מהו "הצורך המבצעי" שיש לענות עליו.

 

2. עשו עבודה מקדימה ושקלו אלו סוגי שותפים נדרשים על מנת לספק מענה לפתרון הנדרש בקולות הקוראים הרלבנטיים. כך לדוגמא, פרויקט אבטחה דיגיטלית המטפל ב-big data ידרוש ככל הנראה שותפים עם יתרונות יחסיים בתחום איסוף, עיבוד וניתוח מידע לא מובנה  ואף שותפים עם מומחיות רגולטורית בתחום.

 

למרבה הצער, חברות ישראליות אינן מודעות מספיק לשותפים פוטנציאליים באירופה, והן חסרות את הקשרים הנדרשים בכדי להגיע אליהם.

 

3. גבשו קונספט ברור לפרויקט. חברות ישראליות רבות שמות את הטכנולוגיה שלהן במרכז כאשר הן ניגשות לגבש קונספט לפרויקט, אך עליהן להציג פתרון מוכלל שהטכנולוגיה היא רק אחד מאבני הבניין שלו.

 

4. אתרו את השותפים הרלבנטיים. בין היתר, ניתן למצוא שותפים מתאימים דרך התאחדויות אירופיות כגון SMIG – Security Mission Industrial Group. כמו כן, אחת הדרכים הקלות לאתר שותפים מתאימים היא להיעזר ביועצים חיצוניים הבקיאים בשוק האירופי ובתוכנית הורייזון 2020. יש לוודא שהשותף פתוח לשיתופי פעולה, השתתף בפרויקטים רלבנטיים, רכש לעצמו שם של מוביל ובמידת האפשר השתתף בעבר בפרויקטי מו"פ של האיחוד האירופי.

 

5. גבשו קונסורציום: הקונסורציום כולל כמה חברות המשתפות פעולה בתחום כלשהו. יש לזכור שבמוקד הקונסורציום צריך לעמוד הקונספט הברור שגובש בנוגע לפרויקט. כמו כן, במסמכי השותפות יש להבהיר איזה שותף יהיה אחראי לאיזה חלק בפרויקט. חלק מפעילויות הקונסורציום צריכות להיות מופנות למשתמשי קצה. כך לדוגמא, משתמשי קצה יכולים להיות משטרת הולנד או משטרת צרפת אשר נוטלות חלק בפרויקטים לצורך אפיון צרכים ובדיקות תיקוף (ואלידציה) של המערכת.

 

6. עבדו מול השותפים בכדי לכתוב הצעה אטרקטיבית לפרויקט. ההצעה צריכה להבהיר בצורה חדה מהו האתגר, מהו הפתרון וכיצד הוא מועיל למשתמשים.

 

לסיכום, לחברות סייבר ישראליות יש אינטרס מובהק לנצל את שפע ההזדמנויות בשוק האירופי בעזרת תוכנית הורייזון 2020, אך עליהן לוודא שהן מסוגלות לעשות זאת במקצועיות ובדרכים הנכונות.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.