ישראל והולנד הן ידידות אמת, מה שתורם גם ליחסים כלכליים פורים בין המדינות. לאחרונה ראיינו את שגריר הולנד בישראל, קאספר ולדקאמפ, אליו הצטרף נספח החדשנות הנכנס של שגרירות הולנד, מארק נלן. הראיון חיזק את העובדה החשובה כי האקו-סיסטם ההולנדי פורח ומתקדם, וכמונו הישראלים, גם ההולנדים מחפשים קשרים בינלאומיים אסטרטגיים.

 

ההולנדים מצטיינים במיוחד בתחומי מדעי החיים (במיוחד ב- aging technology), ב-Climate adaptation, multi media ובסצינת ה- food start up. הראיון נועד לחשוף את הערוצים בהם ניתן לקדם שת''פ ובהם מצפים לראות מה יווצר מהקשרים המתהדקים בין יזמים ובין חוקרים ומשקיעים ישראלים והולנדיים, בייחוד למול תכנית Horizon 2020.

 

מנקודת מבט של חדשנות, יזמות וטכנולוגיה יצירתית, מה אנחנו יכולים ללמוד מהולנד ומה שקורה בה, שאולי איננו מודעים אליו?

 

''סצינת הסטארטאפים בהולנד מתפתחת במהירות. יש כמה ערים בהולנד, אשר באמת מספקות אוירה טובה לסטארטאפים. למשל, עבור תעשיות יצירתיות זו אמסטרדם. עיר נוספת שראוי ללמוד מהפעילות בה היא אוטרכט (אשר מתמקדת בעיקר בתעשיית ה-gaming), ב-Wageningen (בה מתרכזת הפעילות בחקלאות ובתעשיית המזון). כך גם באיינדהובן (אשר מתמקדת בעיקר בתעשיית ההי-טק), בדרום ההולנד שתמיד היתה הבסיס לחברת פיליפס ואשר נבחרה לפני שנתיים לעיר החכמה ביותר בעולם."

הולנד מקדישה הרבה משאבים וכח אדם לפעילות היזמות, מה המניע?

 

''חשוב לציין כי בנוסף לנציג החדשנות של השגרירות בישראל, ,Marc Nellen ברמה הלאומית הממשלה שלנו בדיוק מינתה נציג מיוחד לסטארט-אפים: הנציבה האירופאית לשעבר גברת קרוז (Ms. Neelie Kroes). אנחנו חושבים על ארגון ביקור שלה בישראל כיון שאנחנו מאמינים שנוכל ללמוד המון מהרוח היזמית הישראלית.

 

על אף היותנו מצליחים בזירת היזמות, ישראל יכולה ללמוד מהולנד רבות, היכן היית רואה מקום לשיפור?

 

"ישנם כמה אתגרים בישראל, כמו השתתפות בשוק העבודה אשר עדיין מעט נמוכה בישראל. בנוסף, פריון העבודה הוא כמעט מחצית מזה שבהולנד וכן הבירוקרטיה עוד סבוכה. יש עדיין המון סחבת בישראל. לעיתים אנחנו חווים מדיניות ממשלתית כאוטית בכמה זירות."

 

מנגד, מה יכולים ההולנדים ללמוד מישראל, מבחינה תרבותית ופרקטית? כמו חוק האנג'לים (מבחינת פרקטית) וכמו הפחד להיכשל שכמעט ואינו קיים (מבחינת תרבותית).

 

"ממה שראיתי בישראל, אני מאמין שישנו מחסור בתכנון אסטרטגי לטווח ארוך. אנשים אומרים שישראל היא אומת הסטארט-אפ אך היא גם אומת האקזיט. אנחנו רואים הרבה אקזיטים שנעשים מאד מהר על ידי יזמים סדרתיים וזה בסדר. אך בקונטקסט של הגלובליזציה יש צורך גם בחברות אשר ממשיכות לגדול לחברות בינוניות וכן הלאה, אשר מייצרות יותר צמיחה, שגשוג וגם מושכות יותר סטארט-אפים. כאן בישראל, לא רואים הרבה מזה. בזירה הזו לנו יש הרבה ניסיון להציע כיון שאם תסתכל על הדירוג העולמי של תחרותיות למשל, חברות הולנדיות הן מאד תחרותיות ברמה העולמית. הולנד חזרה במיוחד בשותפיות ציבוריות-פרטיות שבהן הממשלה, התעשייה, האקדמיה ולעיתים גם ארגונים לא-ממשלתיים פועלים ביחד בפרויקטי מחקר ופיתוח רחבי היקף (מודל הtriple helix). בפרויקטים הללו, ישנו ערך משותף לכל בעלי העניין השונים והחברה גם מרוויחה מכך.

 

הרבה מהחברות המבוססות, לא רק החברות הגדולות הרב-לאומיות כמו פיליפס, אלא גם הרבה חברות קטנות ובינוניות אשר מפתחות את עצמן, גדלות, משקיעות באמת וממשיכות להתרחב. בזירת הניהול, השדרוג וגם בספירה של השיווק, הלוגיסטיקה, כניסה אל שווקים מתפתחים, יש הרבה מה ללמוד מהולנד. אולי אנחנו סבלניים יותר, אנחנו צריכים יותר חוסר סבלנות, אנחנו יכולים ללמוד את זה מכם. ואתם יכולים ללמוד משהו מהסבלנות שלנו, אז אנחנו יכולים ללמוד אחד מהשני וזה מה שאנו מנסים לספק כשגרירות. למשל, בשנה שעברה באמסטרדם, ערכנו יום חדשנות בילטראלי אשר התמקד בבריאות ובאוכלוסיות מזדקנות, תוך שימת דגש על הקשר בין ההיי-טק והטכנולוגיה הרפואית. האירוע נערך במטה פיליפס העולמי באמסטרדם, ואיחד סטארט-אפים, מומחים, מדענים, קופות חולים, מומחי ממשלה וכן הלאה, מישראל ומהולנד. מכאן זה תלוי בהם מה עשויים לפתח ביחד."

 

 

איך אתה רואה את המעמד החברתי של היזמים בישראל ביחס להולנד?

 

"אני חושב שהוא יותר גבוה מאשר במדינה שלנו. בהולנד, אתה עדיין רואה שתלמידי תואר שני למנהל עסקים או הנדסה, אך זה מתחיל להשתנות. כאשר אתה שואל אותם מה הם רוצים לעשות בהמשך, לעיתים הם רוצים לעבוד עבור Shellאו Philipsאו Unilever, אלה הן חברות רב-לאומיות מאד גדולות. מה שאתה מתחיל לראות יותר ויותר בקרב הסטודנטים האלה הוא שהם מתחילים לומר מה שסטודנים ישראלים בטכניון ובכלל גם אומרים לעצמם: הם אומרים "אוקי, אני רוצה להתחיל את החברה שלי. יש לי כמה חברים, וכמה קשרים ואני רוצה להתחיל את החברה שלי ולהביא אותם לערך מסויים."

 

בישראל יש הרבה אתגרים. אנחנו מדברים על ביטחון, האקלים, אנרגיה וכן הלאה. אלו הם אתגרים שפתרנו בדרך יצירתית ובאמצעות חדשנות. איך אתה רואה את הדוגמאות האלה בהולנד, כאשר אתה מתמודד מול אתגרים ואתה מוצא פתרון באמצעות יצירתיות? האם ישנו סמל דומה בהולנד?

 

"גם לנו יש אתגרים. מבחינה כלכלית, אנחנו (ישראל והולנד) עומדים בפני אותו אתגר והוא נקרא גלובליזציה. איננו יכולים להישען ולנוח כיון שסין גדלה והודו גדלה, ולא רק מדינות אלו, אלא גם מדינות כמו אינדונזיה ומלזיה. מה שתראה הוא שהתחרות הזו ברמה העולמית. כמדינה קטנה יחסית, בקונטקסט של הגלובליזציה והאירופניזציה, הולנד במצב טוב: אנחנו 'האב', עם רוטרדם כנמל הגדול באירופה ועם שדה התעופה באמסטרדם שהוא אחד הגדולים באירופה. אנחנו גם מרכז אינטרנט לוגיסטי, עם נקודת חילופי האינטרנט האירופאית הגדולה ביותר (AMS-IX). אין זו מקריות שכמה חברות גדולות מאד בנו את מרכזי המידע שלהן בהולנד. כך שבדרכים רבות אנו מרכז לעסקים באירופה ובעולם ולפעמים אנחנו לוקחים זאת כמובן מאליו."

 

עבור היזם הישראלי הצעיר, או עבור אלו שנמצאים בשלבי ה pre-seed, תוכל לתת לנו שמות של כמה שותפים פוטנציאליים?

 

"ראשית, כל אוניברסיטה בהולנד מחזיקה אינקובטור, או משרד העברת טכנולוגיות (technologytransfer office). מהמוצלחות ביניהן ניתן למצוא את YES Delft ואת Rockstart באמסטרדם."

 

במבט אל השנים הקרובות, איך אתה רואה את השותפות עם ישראל?

 

"אנו מחויבים לעשות יותר, לכן מינינו את מר מרק נלן (Marc Nellen) כנספח החדשנות החדש. יש לנו נספח חדשנות. יש לנו גם נספח מיוחד לעידוד השקעות ישראליות, בהולנד למשל. אתה בהחלט רואה הרבה השקעות ישראליות בהולנד. אתה גם רואה השקעות מצד חברות הולנדיות בישראל וזה לא רק הגודל של ההשקעות. אם תיקח חברה כמו פיליפס, הם מבוססים בחיפה, מעסיקים 600 עובדים, אך מה שמעניין אפילו יותר, זה המכרז מטעם המדען הראשי, יחד עם טבע להקמת אינקובטור בתחום ה- medical high-tech. הם היו מאד מחויבים לעשות זאת כיון שזה אומר שהם יכולים לעבוד עם סטארט-אפים ישראליים באופן מבני יותר. "

 

מצד פעילות נספח החדשנות, איזה אתגרים הוא רואה?

 

"מה שאני חושב הוא שיש עדיין אתגר לא קטן בחיבור יזמי הסטארט-אפ. רוב החברות אשר פעילות כאן בישראל, חברות הולנדיות, הן מבוססות יותר, גדולות יותר, אך ביסוס שת"פ בין סטארט-אפים בישראל ובהולנד, אני חושב שהוא השלב הבא שיש לקחתו. אני חושב שיזמים בשני הצדדים מתמקדים יתר על המידה בארה"ב ונוטים לשכוח שישנן הזדמנויות גם במקומות אחרים. "

 

על איזה סקטור היית מצביע כעל  בעל פרופיל גבוה?

 

"אני חושב שבהולנד תמיד היינו חזקים בשיתופי פעולה רוחביים. תחום אחד שמתפתח במהירות בהולנד הוא כלכלה מבוססת ביולוגיה או כימיה ירוקה, שם נעשה שימוש בביומסה כחומר גלם כדי לייצר מוצרים או לייצר דלקים ביולוגים מביו-כימיקליים. הולנד בעלת עמדה חזקה באירופה, זו התפתחות מאד מעניינת. בנוסף, אני נחושב שמציאת פתרונות חדשים לאוכלוסייה המזדקנת. זהו אתגר לכל אירופה, אך גם בהולנד, וגם שם יש צורך בשיתוף פעולה רוחבי בין חברות אלקטרוניקה, ספקי שירותים וארגוני בריאות.

 

בהולנד תמיד היתה מסורת חזקה של מרכזים רפואים בעלי זיקה לאוניברסיטאות. אולי דוגמא נוספת היא ההסתגלות לאקלים. בתחום הזה הולנד היא ממש מנהיגה עולמית. למשל, חברת ההנדסה Arcadis, פיתחה תכנית עבור מנהטן להופכה חסינה לתנאי מזג, יש הרבה הזדמנויות שם."

 

בנוסף, תוכל אולי לחלוק עימנו את הסוד להצלחת הקשר בין המדינות?

 

"אני חושב שזה כיון שיש לנו סגנון דומה של תקשורת.שנינו די ישירים, די בוטים. כשהגעתי לכאן כשגריר לפני כמה שנים, הרבה מחברי האירופאים אמרו לי "הו, תצטרך להתרגל למקום, הם כל כך בוטים", אף פעם לא קיבלתי הלם תרבות. עכשיו, לעיתים יש שוני בבוטות, ההולנדים בוטים, אך אנו גם די פתוחים וישרים אחד עם השני ואנחנו יכולים לצעוק אחד על השני ועדיין להינות ביחד. אני חושב שבדרך כלל בעסקים, בשת"פ מדעי גם מבחינה פוליטית אנחנו עובדים טוב יחד. מה שתקבל מאיתנו הוא עצה כנה, זה מה שאחד מהיועצים הבכירים ביותר לרה"מ נתניהו  תמיד אמר לי. כך שכל זאת מה שזה מתרחש, שאנחנו יכולים לתת עצה כנה לכם ואתם לנו, הדלתות פתוחות. אין כללי טקס, איני דיפלומט שמרן המחפש אחר קבלות הפנים היוקרתיות וכללי הפרוטוקול, ודיווח מסורתי על המצב הפוליטי. אני שגריר מהדור החדש, אני חושב שאנחנו שגרירות של הדור החדש, אנחנו רוצים לעשות דברים בדרכים חדשות ואנחנו עדיין מחפשים מה לעשות בדיוק. היכן ההזדמנויות? למשל, כפי שהזכרת את ההסתגלות לאקלים וכולי, אנחנו גם מאד חזקים בהשקעות בתשתיות אנרגיות מתחדשות. ישראל משתרכת מאחור ועבורינו זה משהו שתוכלו ללמוד מאיתנו. בישראל יש בסיס מאד טוב במדעי הביולוגיה וכולי. אך האם הוא מיתרגם לעבודה ולצמיחה כלכלית? לא לגמרי. אז אנחנו מתקשים עם הנושא הזה, ישנם די הרבה דברים שאנחנו יכולים לאתגר אחד את השני באופן פומבי, לדון בהם, לקרוא לילד בשמו ולצפות להזדמנויות חדשות. כך שאיני יכול לומר עדיין מה הם הדגשים העיקריים שיהיו לנו השנה, אך אני בטוח כי המשך שיתוף הפעולה עם StarTau הוא אחד מהם."

 

מסר כללי לסיכום…

 

"אנחנו מחפשים הזדמנויות חדשות, אתם תחפשו הזדמנויות חדשות, לא ניתן רק לתכנן, צריך גם לחפש, כך שאם ישנם דברים שעולים ואתם חושבים "היי, זה משהו מעולה עבור ההולנדים", או אולי "השגרירות יכירו מישהו או ארגון מסויים שיכולים להתחבר לזה", אז אנחנו בהחלט רוצים לעבוד ביחד. אם תיקח את המימד האירופאי, Horizon2020, בהתחשב ביכולותו של משתתפים ישראלים. כך שזהו גם תחום שלם שבו נוכל לשתף פעולה יותר, וגם יום החדשנות באמסטרדם השיק קול קורא להצעות לשיתוף פעולה בילטראלי בתחום של היי-טק רפואי, שנסגרה באוגוסט. אך מעניין לדעת שאנשים הגיעו מתכנית Horizon2020, והגיעו לשם במיוחד כיון שהם ראו שקיימת מסגרת של שיתוף פעולה בין הולנד וישראל."

 

המראיין: אורן סימניאן

 

Processed and brought to publish: Ms. Amanda Felberg, International department Intern at StarTau