12 מאי 2015 | אדם קאלינן
מלכ"רים ועסקים יכולים להיות ברי-קיימא. רק חישבו 100 שנים קדימה

לא מזמן נכחתי באירוע של סוכנות לחשיבה דיגיטלית בלוס אנג'לס הנקראת "מאה שנים". הסוכנות הזו החלה ברדיפה אחר מותגים גדולים בקמפיינים פרסומיים עם מטרה אחת- להשיג הכנסות רבעוניות ע"י מכירת יותר מוצרים, לא משנה איזה. ואז, לפי המייסד והמנכ"ל מארק מרטנס, "עברנו לשותפות עם ארגונים על פרויקטים עם מטרה בליבתם ואסטרטגיה של חשיבה לטווח ארוך ".

עמותות ממשיכות לצמוח ולגייס הון במטרה לפתור בעיות הפוגעות באנשים רבים. הן בד"כ נקראות NGOs (ארגונים לא ממשלתיים), ההנחה הבסיסית שלהם בנויה סביב העובדה שישויות נסמכות על נדיבותם של עסקים ויחידים למימון הפרויקטים וההתנהלות השוטפת שלהן. החוסר הקיים בד"כ בקונספט הזה הוא הרעיון של התקיימות ללא נדיבות מתמדת.

 

אז מה בד"כ קורה כשברז המימון נסגר? המחסור בתשתית לייצור הכנסות מרים את ראשו המכוער והעמותה נכשלת במשימה שאין לה פתרון- בדומה לעסק עם מטרות רווח שלא מצליח לייצר מספיק הכנסות.

 

אולם, ישנה דרך אחרת להסתכל ולהתמודד עם בעיית הקיימות בתוך העולם ללא מטרות רווח.

 

מאה שנים מעכשיו

 

לא מזמן נכחתי באירוע של סוכנות לחשיבה דיגיטלית בלוס אנג'לס הנקראת "מאה שנים". הסוכנות הזו החלה ברדיפה אחר מותגים גדולים בקמפיינים פרסומיים עם מטרה אחת- להשיג הכנסות רבעוניות ע"י מכירת יותר מוצרים, לא משנה איזה. ואז, לפי המייסד והמנכ"ל מארק מרטנס, "עברנו לשותפות עם ארגונים על פרויקטים עם מטרה בליבתם ואסטרטגיה של חשיבה לטווח ארוך ".

 

המנטרה של מאה שנים מבוססת על לשאול את עצמכם שאלה חשובה, "מה הציפייה שלכם למאה שנים?", מרטנס אומר. "הכל נראה אפשרי במאה שנים, על כן זה שימושי וגם חשוב להתמקד בחזון גדול סביב צעדים מעשיים להיום, לחודש הבא ולשנה הבאה".

 

ממייסד מלכ"ר ליזם

 

יו לוק, המייסד של Smallholder Farmers Alliance) SFA), דיבר בערב של מאה שנים. הנושא של לוק התבסס בעיקר על ספר שהוא כתב לאחרונה, The Haiti Experiment, המפרט כיצד את התחיל ב-SFA כדי לעזור לעניים בהאיטי ליצור חקלאות בת-קיימא, נושא שהפך לעקב אכילס- האיטי ייבאה 58% מהחקלאות שלה לאחר שהייתה עצמאית לגמרי רק כמה עשורים קודם לכן.

 

בנטילת משימה רחבה שכזזו, לוק חיפש מימון וסיים בשותפות עם טימברלנד, אבל אז שאלתו של המנכ"ל ג'ף שוורץ "איך הפרויקט יממן את עצמו כשנפסיק לממן אותו?", אילצה את לוק לעבור שינוי דרמטי בחשיבתו. זה השלב שלוק עבר ממייסד עמותות ליזם משגשג. "הייתי חייב לעצור רגע ולחשוב על הכל מחדש", אמר.

 

יצירת ערך

 

 לאחר ימים ולילות ארוכים של מחשבה, לוק החל להטמיע תפישות חשובות בתכנית של הארגון.

 

"היינו צריכים ליצור מצב שעצים הם לא רק דבר נחמד או עצי הסקה ליום יום, אלא שווי ערך למזומנים", אמר לוק. הוא היה צריך למצוא דרך ליצור ערך עבור המקומיים.

 

עם קצת השכלה חקלאית בסיסית, החקלאים הקטנים של האיטי החלו לייצר כמויות יבול שלא היו קיימות במשך עשרות שנים, וכתוצאה מכך מוצרים חדשים שנמכרו הביאו לעלייה בכלכלות המקומיות- ובאופן טבעי לצמיחה כלכלית נוספת ולתחילתו של מודל בר-קיימא שיכול לתפקד לבדו, ללא תרומות או מימון כספי מבחוץ.

 

אסטרטגית היציאה מסיוע

 

זה סיפור מצוין, אבל הוא יכול להשפיע מחוץ להאיטי רק אם ניתן לחזור עליו. אז שאלתי את לוק שאלה פשוטה: אם היית צריך לתת למישהו עצה כדי לעזור לו לבנות מלכ"ר בר-קיימא משלו, מה זה היה?

 

"עליכם להתמקד באסטרטגית היציאה מסיוע. כלומר, תצטרכו קצת מימון פילנטרופי בהתחלה, אך חיי בלהיות יעד להפסקת המימון", הוא אמר. "חשוב גם למצוא את נקודת ההתערבות שתאפשר לכם לבנות מבנה שיוכל לספק עבודה, אבל לא יותר מדי כדי שלא ימנע את התפתחותם של עסקים הקשורים לכך".

 

במילים אחרות, יש גבול דק שצריך להשגיח עליו מקרוב כך שלא תפעילו יותר מדי שליטה על תהליכים חדשים שכבר מיושמים.

 

כדי להקים עמותה בת-קיימא, חייבים להתייחס אליה כמו אל עסק כלכלי אחר. לחפש את הערך, כיצד הוא משפיע על כל הצדדים המעורבים, וכיצד תשתיות ותמריצים מתמשכים יכולים לשמש כמכונה פועלת ללא ההתערבות הישירה שלכם ובצורך מתמיד בעוד הון.

 

אם תפתרו את החידה הזו תוכלו ליצור השפעה ענקית ולשחרר את עצמכם מצורך תמידי לחרוש את הרחובות להתחנן לתרומות.

 

המאמר פורסם לראשונה כאן

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.