30 יולי 2015 | אלעד אזולאי
תאגידים גדולים ממציאים את עצמם מחדש ומפזרים מיליארדים ליזמים כחלק מהתהליך

אחרי שהטלפון התקבל בקרב הציבור, מעטים חזרו להשתמש בטלגרף. במציאות הזו החדש תמיד מחליף את הישן. בשנים האחרונות, טכנולוגיה בעסקים אינה עוד סקטור נפרד, אלא מתפשטת במהירות לכלל התעשיות ומשנה בכך, לתמיד, את סדרי העולם העסקי המוכר.

אין הרבה דברים וודאיים בחיים.

 

על המשפט הזה אפשר להתווכח. היום, כבר אי אפשר להתווכח על האופן העמוק שבו טכנולוגיה משפיעה על העולם. טכנולוגיה מעצם טבעה מביאה להתפתחויות וטכנולוגיות חדשות. תנועת ההתפתחות של טכנולוגיות חדשות ומצליחות היא תמיד לכיוון אחד, קדימה.

 

אחרי שהטלפון התקבל בקרב הציבור, מעטים חזרו להשתמש בטלגרף. במציאות הזו החדש תמיד מחליף את הישן. בשנים האחרונות, טכנולוגיה בעסקים אינה עוד סקטור נפרד, אלא מתפשטת במהירות לכלל התעשיות ומשנה בכך, לתמיד, את סדרי העולם העסקי המוכר. 

 

המהירים מביננו כבר הפנימו זאת מזמן וניצלו זאת לצורך שיבוש ענפים שלמים. השיבוש (Disruption), מעצם ההגדרה, התחיל לרוב משולי התעשייה. לאחר שנים רבות שבהן מספר לא מבוטל של תעשיות המציאו עצמן מחדש באמצעות חברות סטארט-אפ קטנות, בתקופת הזמן האחרונה יותר ויותר חברות גדולות מתעשיות מסורתיות מגלות עניין בחדשנות תאגידית. הענקיות התעוררו והן שומטות את הקרקע תחת הפרדיגמות הישנות.  

 

מונעים על ידי בשלות חדשה ברמה הארגונית והתלכדות של מספר טכנולוגיות שונות כגון מובייל, שירותי ענן, ביג דאטה ו- Social, חברות רבות החלו ליישם מהפכות דיגיטליות קטנות וגדולות ומשקיעות מיליארדים של דולרים בפרויקטים מהפכניים.

 

צד אחד ומשמעותי של המשוואה הוא הקמת קרנות הון סיכון תאגידיות (C-VC).לפי מחקר של חברת הייעוץ J. Thelander, משנת 2010 ועד לשנת 2014 קמו 475 קרנות הון סיכון תאגידיות. חברות כמו BMW, ג'ונסון אנד ג'ונסון, ג'נרל אלקטריק ו- Citi מובילות את השוק ומזרימות הון לחברות סטארט-אפ צעירות.

 

חברות אלו מקדמות את חדשנותן באמצעות השקעות מיעוט בחיצוניים. השקעות מעיין אלו עשויות במקרים רבים להמשיך ולהתפתח להשקעות המשך ואף רכישות. יזמים רבים עשויים להעדיף גישה הדרגתית זאת לקראת מכירה על פני גיוס ההון המסורתי.

 

למעשה, על פי נתונים שנאספו מ-Crunch Base אחוז השקעות ה-C-VC שהסתיימו ברכישה עומד על 33%, בעוד שאחוז הרכישה של קרנות הון הסיכון הפרטיות עומד על 10%. נתון זה, למרות מגבלותיו, שכן אופי ההשקעות של כל אחת מהקרנות שונה, מאותת על החשיבות שבשותף אסטרטגי כתאגיד בעל אמצעים.

 

צד נוסף למשוואת החדשנות התאגידית, הוא חיפוש אחר מודלים חדשים שיעזרו לשלב את התשתית העסקית הקיימת בתאגיד עם ערוצים עסקיים נוספים. המעבר לראייה עסקית הוליסטית יותר, בא על חשבון התפיסה הטהורה של פיתוח ושימור שירות או מוצר יחיד.

 

המצב הקיים מהווה הזדמנות גדולה לסטארט-אפים שיכולים לחבר בין התפתחויות טכנולוגיות כגון גישה למידע כמעט אינסופי, אלמנטים חברתיים, יכולות חיזוי וכו' לבין מאפיינים כלליים וספציפיים לתאגיד כגון תשתיות פיזיות, מאגרי לקוחות, קו מוצרים וכו׳.

 

חברת הייעוץ Capgemini מצאה בנייק דוגמא טובה לתאגיד שהתאים את עצמו במהירות. חברת נייק התחילה את מאמציה הדיגיטליים על ידי בניית נוכחות חזקה ברשתות החברתיות מסביב לעולם. היא הקדישה קמפיינים שלמים לענפים, מוצרים או אירועים ספורטיביים משמעותיים כמו המונדיאל וצברה בכך קהל נאמן.

 

לאחר מכן, נייק העמיקה בהרבה את מאמציה הדיגיטליים באמצעות פיתוח הקונספט שעומד מאחורי נייק+. נייק+ מנטר כל אימון של משתמשיו באמצעות חיישנים שממוקמים בנעלי החברה ומתחברים למכשירי סמארטפונים או פלטפורמות דיגיטליות אחרות. רצים יכולים לחלוק את ביצועיהם ואף לקבל עצות מותאמות ממאמנים מקצועיים.

 

מהעבר השני, נייק צוברת מידע חשוב על האופן שבו לקוחותיה משתמשים במוצרים שלה. תחום אחר שאליו גלשה החברה בעקבות הטכנולוגיה הוא התאמה אישית של עיצובי החברה. החברה מאפשרת ללקוחותיה לעצב את נעליהם ברשת ולזכות בתהילה על עיצוביהם על ידי מתן אפשרות לדירוג העיצובים.

 

מדובר בגישה מהפכנית לזיהוי טרנדים, ההקשבה לדיאלוג שנוצר בין הלקוחות בעקבות העיצובים אפשרה לחברה לפתח קווי מוצר רלוונטיים ללקוחותיהם ולהפחית את הסיכון שבהשקת מוצרים חדשים.

 

לסיכום, הקונטקסט העסקי משתנה. יכולת ההתפשטות של טכנולוגיות חדשות מעמעמת את הגבול שבין סקטורים עסקיים שונים.  חברות לרוחב תעשיות שונות, מפתחות אסטרטגיות דיגיטליות  שלעיתים קרובות זולגות לערוצים עסקיים אחרים.

 

הגבולות משתנים ויחד איתם גם ההזדמנויות שמחכות לחברות. השאלה האמתית היא כיצד יזמים יצירתיים ושאפתניים יכולים להיכנס בין המרווחים שהמציאות התאגידית המתפתחת מציעה.

 

2  שאלות למחשבה:

-          אם הייתם צריכים לגייס מתאגיד, מה היה משתנה בסטארט-אפ שלכם?

-          בחרו חברה ישראלית לא טכנולוגית. כיצד היה אפשר לשפר את עסקיה בעזרת אחת מהטכנולוגיות הבאות: מובייל, האינטרנט של הדברים, שירותי ענן, ביג דאטה או Social?

 

 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.