20 אוגוסט 2015 | עו"ד רועי קנר ועו"ד ויוה גייר
כל מה שחייבים לדעת על הסכמי מייסדים

כאשר מקימים חברת סטארט-אפ יחד עם יזמים נוספים, בין אם היזמים מכירים אחד את השני היכרות קצרה או הכירות ארוכת שנים, אחד הדברים החשובים ביותר שעל המייסדים לתת את הדעת הינו הסכם המייסדים. במסגרת הסכם המייסדים, על המייסדים להסדיר מספר סוגיות בסיס, אשר הסדרתם בשלב מוקדם תסייע בתיאום הציפיות בין השותפים, תעזור למניעת חיכוכים ותסכולים ביניהם בהמשך, ותסייע להם לנהל את החברה בצורה חלקה ושוטפת

 

כאשר מקימים חברת סטארט-אפ יחד עם יזמים נוספים, בין אם היזמים מכירים אחד את השני היכרות קצרה או הכירות ארוכת שנים, אחד הדברים החשובים ביותר שעל המייסדים לתת את הדעת הינו הסכם המייסדים. במסגרת הסכם המייסדים, על המייסדים להסדיר מספר סוגיות בסיס, אשר הסדרתם בשלב מוקדם תסייע בתיאום הציפיות בין השותפים, תעזור למניעת חיכוכים ותסכולים ביניהם בהמשך, ותסייע להם לנהל את החברה בצורה חלקה ושוטפת.

 

אחרת, עשויים המייסדים למצוא עצמם שקועים במחלוקות הנוגעות להתנהלות החברה ובניסיון להתגבר על מחלוקות אלו, במקום להקדיש את כל זמנם לניהול החברה. מטרת מאמרנו זה הנה להבהיר את הסוגיות אשר ראוי כי יופיעו בהסכם המייסדים וכן לתת דגשים עליהם יש להקפיד בעת עריכת ההסכם, וזאת לאור חשיבותו הרבה של הסכם המייסדים.

 

הסכם המייסדים נועד להסדיר את מערכת היחסים בין המייסדים, וכן את החובות והזכויות של כל מייסד, בכל שלב בחיי החברה. ניתן לחלק את הנושאים העיקריים שמופיעים בהסכם המייסדים לארבע קטגוריות: הקמת החברה, התנהלות החברה, עזיבת אחד המייסדים את החברה והיחסים בין המייסדים והחברה לאחר עזיבת אחד המייסדים את החברה.

 

הנושאים הקשורים להקמת החברה הינם חלוקת הון המניות בחברה והגדרת זכויות repurchase של המניות בין המייסדים. ראשית, על המייסדים לחלק בינם לבין עצמם את הון המניות ולהחליט כמה אחוזים מהחברה יקבל כל מייסד. על אף ששיטת החלוקה הפשוטה והנפוצה היא חלוקה שווה בין המייסדים, אין הכרח שכך יהיה וניתן לקבוע כל חלוקה אחרת, למשל בהתאם למאמץ המושקע על ידי כל מייסד או כמות הכסף שכל מייסד מכניס לחברה. כמו כן, יש לשקול קביעת מנגנוני repurchase בין המייסדים וזאת למקרה בו מי מהיזמים, אשר חלקו בחברה ניתן לו מראש במועד הקמת החברה, מחליט לעזוב את החברה.

 

נזכיר שמנגנוני ה-repurchase קובעים כי במקרה בו מייסד פורש מהחברה לפני תום תקופה שהוסכמה בין המייסדים (בדרך כלל תקופה של בין שנתיים לשלוש שנים), יהיו היזמים האחרים זכאים לרכוש חלק ממניותיו בחברה בתמורה לערכן הנקוב. מנגנונים אלו נועדו לתמרץ את המייסדים להישאר בחברה ולתרום לה, ובפרט בשנים הראשונות שלאחר הקמתה, ולמנוע מצב בו יזם יעזוב את החברה זמן קצר לאחר שהוקמה, מבלי שתרם כלל לפיתוחה, בעוד הוא מותיר בבעלותו את כל הון המניות שהוקצה לו.

                                                            

הנושאים הקשורים להתנהלות החברה הינם בעיקר חלוקת התפקידים והאחריות בין המייסדים ואופן קבלת ההחלטות בחברה. אמנם, המייסדים ישאפו לסביבת עבודה בה החלטות מתקבלות במשותף ולאחר דיון בין המייסדים, אך יש להקפיד לקבוע קווים כלליים של חלוקת אחריות, צורת עבודה וקבלת החלטות על מנת ליצור סביבה ניהולית מתפקדת וכדי למנוע תסכולים בהמשך כאשר החברה תגדל.

 

ראשית, חשוב שהצדדים יגדירו בצורה ברורה מהו תחום האחריות של כל אחד מהמייסדים, ומה תפקידו בחברה. המטרה איננה צמצום מתחם האחריות של כל מייסד, אלא מיקוד האחריות כדי לסייע בקביעת סדרי עדיפויות בין משימות שונות.

 

שנית, חשוב לקבוע באיזה אופן יתקבלו ההחלטות בחברה, ויש לזכור שאין חובה כי החלטות יתקבלו בהסכמה מלאה בין כל השותפים.

 

שלישית, חשוב ליצור מנגנונים שנועדו להתגבר על deadlock ניהולי (שוויון קולות) בין הצדדים, אחרת, המייסדים עלולים למצוא עצמם ללא כל יכולת מעשית לנהל את החברה. לדוגמא, המייסדים יכולים להסכים על מנגנון בוררות מסוים במקרה של deadlock, או להכניס לחוזה תניית במב"י אשר תאפשר למייסדים להיפרד במידה ולא יצליחו לנהל את החברה בצורה אפקטיבית. הגדרת מנגנונים לפתרון מחלוקות מראש חוסכת מהצדדים זמן יקר במקרה של מחלוקות ומייעלת את תהליך פתרונן.

 

זאת ועוד, חשוב לקבוע כללים הנוגעים לאופן העברת מניות החברה על ידי המייסדים. לרוב ניתן לראות בהסכמי מייסדים התחייבות של המייסדים לא למכור את מניותיהם בחברה למשך תקופה ראשונית מסוימת (בדרך כלל עד תקופה של שנתיים - no sale). לאחר תקופה זו, קובע ההסכם מנגנון של "זכות סירוב ראשון" המאפשרת ליזמים האחרים לרכוש את מניות היזם המוכר ולמנוע הצטרפות של שותף חדש אותו אין הם מכירים ו/או אינם מעוניינים להיות שותפים עמו. בנוסף, ניתן לכלול בהסכם מנגנון של "זכות הצטרפות" המאפשר ליזמים להצטרף למכירה (על בסיס פרו ראטה) של  מי מהמייסדים המוכר את מניותיו.

 

לבסוף, על הצדדים להסדיר את הנושאים הקשורים לקניין רוחני, סודיות ואי תחרות, הרלוונטיים גם לאחר עזיבתם של אחד או יותר מהמייסדים את החברה. ראשית, על המייסדים להקפיד מלכתחילה שכל הקניין הרוחני שפיתחו או שייפתחו בעתיד יהא בבעלות החברה ולא בבעלותם הפרטית. הנכס החשוב ביותר של החברה הינו קניינה הרוחני ולכן חשוב להקפיד כי לחברה תהא הבעלות הבלעדית על הקניין הרוחני הקשור למיזם אשר פותח על ידי היזמים (בין לפני הקמת החברה ובין לאחר הקמתה).

 

שנית, על הצדדים להגדיר את חובות הסודיות שיחולו על המייסדים במהלך וגם לאחר עזיבתם את החברה. לבסוף, על הצדדים לכלול תניות אי תחרות שיימנעו ממייסד אחד לקחת את הידע שרכש במסגרת החברה ולהקים חברה מתחרה לה, ואשר יהיו תקפות כל עוד היזם הנו בעל תפקיד בחברה ולמשך תקופה מוסכמת מראש לאחר פרישת היזם מהחברה.

 

חשוב לציין, ישנם נושאים נוספים שיתכן ויהא צורך להסדיר במסגרת הסכם המייסדים, לדוגמא, מימון החברה על ידי המייסדים, זכויות המייסדים לקבלת מידע, מינוי ופיטורין של בעלי תפקידים וכיוב'.

 

לסיכום, גם עם כל הרצון הטוב והאמון בין הצדדים בתחילת הדרך, לא ניתן לצפות ולהעריך את הקשיים והמכשולים שעשויים להתעורר וכיצד ישפיעו על היחסים בין המייסדים. לאור זאת, אין להמעיט בחשיבות של הסכם מייסדים מוסדר ומובנה אשר יקל על הצדדים להתמודד עם מחלוקות בהמשך.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.