X

הגמילה מפייסבוק: איך למדתי לשנוא ולאהוב את פייסבוק אחרי שבועיים של התנתקות

הגמילה מפייסבוק: איך למדתי לשנוא ולאהוב את פייסבוק אחרי שבועיים של התנתקות
יום שני, 13 בנובמבר 2017
ליאור אברהם
יועץ אסטרטגי העוסק בתחומי חדשנות, דיגיטל וחברות הזנק (Start Up)
ציון 5.0
3Shares

אם אני מכור, החלטתי, הגיע הזמן להיגמל אז ניסיתי להתנתק. התוצאה: בתום הניסוי השקעתי במניית החברה.

 

בוקר בהיר אחד החלטתי לעשות ניסוי חברתי. לעצמי. זה לא קרה בקטע רוחני, לא בגלל טיול התנתקות מהחיים או מחשש לפרטיות שלי. זה בסך הכול עניין מקצועי לכאורה; לקוח שלי ביקש רעיונות פורצי דרך להחזיר את הלקוחות לאתרים שלו. כמי שמכיר את הכוחות המניעים גולשים לאתרים, חשבתי לבדוק מה חלקה של פייסבוק בחיבור בין אנשים. מה באמת קורה כשלא מתחברים שבועים לפייסבוק? לא תאמינו! צפו, צפו!

 

אמצע ספטמבר, אני חי ונושם דיגיטל, מנהל לקוחות בתחום, מרצה ומייעץ בתחום הדיגיטל. אף פעם לא ספרתי כמה פעמים ביום אני נכנס לפייסבוק בעת שגרה. המספר שקוף עבורי, עד כדי כך הוא שגרתי. שם אני מתעדכן, קורא, מגיב ומזפזפ. אם הייתי סופר, המספרים היו כנראה מדאיגים אותי, את צוקרברג זה היה משמח.

 

פתאום, במקלחת הבוקר, בדרך לעוד בוקר של לקוחות מרוצים, חשבתי על השיטות שאציע ללקוח כדי להחזיר את הלקוחות שלו לאתר. היו לי את כל פתרונות השיווק הברורים מאליו ועדיין, הרגשתי חסר השראה.

בדרך לפגישה הגעתי להחלטה בסופה יצאתי לניסוי – ניתוק מפייסבוק לשבועיים. נטישה מלאה, בלי חיבור כלשהו, מבפנים או מבחוץ. יחד עם זאת, לא התנתקתי מחברות הבת, כמו ווטסאפ ואינסטגרם. יש גבול.

מתחילים.

 

יום 1, ייסורי הגמילה טרם החלו

לא האמנתי שהניסוי הזה יהפוך לכתבה. מיליונים נטשו את פייסבוק לתקופה מוגבלת או בכלל, אני מניח. זה בסך הכול אתר אינטרנט, כמה חברים מחוברים, קצת לייקים, לא חמצן או מים. כבר הצלחתי בעבר להתנתק, בנסיעות לחו"ל למשל, ככה אמרתי לעצמי.

בכל זאת, כמו כל נגמל המונע מעצמו נפילה לבורות וטעויות, הסרתי את האפליקציה מהנייד, מחקתי קוקיז מהדפדפן וככה הגנתי על עצמי מעצמי. בארוחת צוהריים סיפרתי לחבר על הניסוי שהתחיל. הוא מחייך בחיוך ממזרי וטוען שנראה שפיתחתי מנגנוני גמילה כבר ביום הראשון. "האמירות, השכנוע העצמי וההסרה מעידים עליך", הוא אומר. או קיי, עכשיו הוא עושה לי ניתוח פסיכולוגי, אני אומר לעצמי וממשיך ללעוס.

מוקש ראשון מתגלה בערב - אני מצלם את הילדים במסיבה, אפליקציית Momentשל פייסבוק קופצת לי אוטומטית, מתחננת שאשתמש בה. אני נזהר מלבחור בה ומסיר מידית גם אותה.

לסיכום, היום עבר בשלום על כוחותינו, בסך הכול אתר.

 

ימים 2­-4, הנה זה מגיע, נוכחות החוסר

קשה, ולא סתם. אחד הדברים שנזקקתי להם במהלך יום עבודה הופיע כקישור שמצאתי והוביל ל...פייסבוק, כמובן. שמרתי אותו בעבר ועכשיו הוא הכרחי לי למשימה שאני נמצא בעיצומה ובדרך להשלמתה. בלעדיה, לא אוכל להגיש את ההצעה ללקוח. אימצתי את המוח, ניסיתי למצוא את הקישור - שלפתי את כל קישורי החיפוש שלי בגוגל, חיפשתי התראה שאולי הגיעה במייל מפייסבוק וכלום.

למוחרת, מסמס לי חבר כתבה שנכתבה עליו במגזין טכנולוגי ידוע. זה גיוס ההון האחרון שלהם והוא גאה ובצדק. הוא מבקש שאכתוב בתגובות מילה טובה ואני באמת מפרגן אבל מערכת התגובות באתר מחייבת חיבור לפייסבוק. לצערי, הפעם לא אצליח לעזור. האם הוא עוד יישאר חבר שלי?

הבוקר הרביעי ב"שגרה" החדשה שלי מתחיל בתזכורת על יום הולדת לבן משפחה. זה לא סתם אחד שישמח על ברכה, זה מישהו, שברכה מול כולם בפייסבוק נחשבת מהותית עבורו. מקווה שיסלח לי. היום רק התחיל.

לקראת סוף היום פייסבוק כבר פונה אליי, המום כנראה מהניתוק החד, מבקש בנימוס במייל שאעזור לחבר טוב שהצטרף לפייסבוק, למצוא חברים. הוא גם מראה לי תמונות של חברים ומבקש שאזהה אותם. הם כנראה לא מבינים מה קורה לי. התנתקת מפייסבוק, הם כאילו אומרים, זה לא אומר שלא תקבל מאיתנו מייל. בחרתי מהבקשות. ניסוי זה ניסוי.

 

יום 5, ייסורי גמילה

סימני שבירה ראשונים: חיפוש של קישורים שונים בגוגל בענייני עבודה מביא אותי לעמודים בפייסבוק: קבוצת דיגיטל של אנשי מקצוע מתקיימת במרחב פייסבוק, מאמר של מרצה דיגיטל בולט, פוסט חשוב על אייקונים שזמינים להורדה, כל אלה צצו במהלך העבודה באותו היום. אני נזהר לא להקליק על תוצאות בלי לראות את הכתובת שלהם. בכל פעם שה-URLמוביל לפייסבוק – אני נמנע. משקיע בסינון יותר מאשר בחיפוש.

בצוהריים, מגיעה התרעה במייל על עדכון לאירוע שאישרתי ואני אמור להיות בו. זה אירוע שקשור לעבודה ואני לא יכול לראות אותו. כנראה אעדר.

 

יום 6, העבודה תתעכב

טלפון בבוקר, אחד העובדים שלי חולה. יש קמפיין באוויר, פוסט שצריך לענות בו לתגובות. העבודה שלו נשארה פתוחה, רק לי ולו יש הרשאה לעמוד והניסוי שלי יפגע בלקוח ולכן גם בי. בפיתול לא חינני הסברתי לעובד אחר איך להתחבר. הצלחתי להישאר מנותק. "זה ניסוי וזה קשור גם לעבודה", אני מתמודד בעזרת משפטים שאני ממציא לעצמי.

 

יום 7, אני מתרגל התרופפות

באמצע כתיבת מסמך דרישות למפתחים נשמע צליל הודעת המסנג'ר מהדפדפן של המחשב הנייד. מחקתי התרעות בשולחן העבודה במחשב הזה והצליל, משום מקום, קופץ לו ולא הודעה אחת. מישהו ממשיך לכתוב למרות שאני לא עונה. צלצול רודף צלצול. האם זה מישהו שצריך אותי? הודעה דחופה כי לא הייתי זמין? משהו שקשור לאחי שנמצא בדיוק בחו"ל? מתעלם וממשיך הלאה.

 

יום 8, אני הופך מוזר

יום מוזר מעט, ממש הסרט באותו השם. אני מראיין עובד חדש עבור אחד הארגונים איתם אני עובד. במהלך הפגישה, כדי להוכיח נושא עליו אנחנו מדברים הוא מזמין אותי להיכנס לתיק העבודות שלו בפייסבוק ולהראות לי תוצאות שהוא משיג ללקוחות שלו בקידום ברשת. מצב קצת מוזר אבל אני נאלץ להסביר לו בקצרה שאני בניסוי ולא אוכל להתחבר לפייסבוק. המבט של המרואיין מעט מוזר, ואני מקווה שכשייקרא את הפוסט הזה יבין מעט יותר. אני חושב על זה שמעולם לא ראיינתי מישהו למשרת דיגיטל בלי מחשב בחדר.

 

יום 9, פייסבוק מתעקשת עליי

פייסבוק לא מרפה. היא שולחת לי כל השבוע את המיילים הרגילים של מי עשה לי לייק, מי הגיב, מה שיתף, כמה תוצאות הניב כל קמפיין והכל בטיזרים קצרים בכותרות המייל המחייבות אותי להיכנס אליהם. מספיק שנים בפייסבוק כדי שלא אפול בפח במיילים האלו, אני מחייך, והניסוי ממשיך. אני אומר לעצמי שאם היה משהו קריטי הייתי יודע עליו מהצוות שלי.

בתמונה: מבין מחברים שדברים קורים, מוצא "עוקף פייסבוק", להגיד שהכול כשורה.

 

 

 

יום 10, איסוף חומרים מתסכל

היום מתאפיין בכתיבת מסמך מורכב, שמחייב אותי להיעזר במקורות רבים. חלק נכבד מהמקורות חייבו אותי בהרשמה ו/או בתשלום. כשאני רוצה להתחבר אני נזכר כי הדרך היחידה היא באמצעות חשבון הפייסבוק שלי. ברור לי כי לחיצה על ה־FB connect תחזיר אותי למצב מחובר, ואני נושך שפתיים ומוצא חלופות רעות, אבל חלופות. חלק גדול מהמסמך נשאר עם הוראת דחיית ביצועעד לסיומו של הניסוי. באחרים פתחתי חשבון חדש באמצעות המייל, שם אין את היסטוריית הדטא שלי.

 

היום ה־11, פייסבוק, אתה רשע

אין דרך קלה להגיד את זה, אבל פייסבוק פשוט רשע אליי. הודעות ממש מוזרות מגיעות, שאיני שותף בהן - פייסבוק מודיעה לי כי חבר שלי הגיב לחבר שלי וכדאי שאראה את זה. מה קורה כאן – האם עכשיו אני ההורה המבוגר של החברים שלי? ומה יקרה אם לא אצפה?

רגע לפני שאני סוגר את המחשב ליום הזה, נכנסת הודעה נוספת על מישהו שתייג אותי ועוד ששאלת אבטחה מוזרה, שבודקת האם ארצה להסיר את התיוג מפוסט על הקיר שלי. אני שונא תיוגים של אחרים אבל שיישאר, אני בניסוי.

 

 

 

יום 12, פאסיב אגרסיב

הודעת מערכת די מטרידה מגיעה מפייסבוק. איזה תירוץ הפעם? יש מידע באחד הדפים שלי שחייב להיות מעודכן אחרת פייסבוק תעדכן אותו אוטומטית עבורי. נו, באמת... כל כך נמוך פייסבוק?! מוותר.


 

 

יום 13, שיגרה

אני רואה את הסוף, עוד יומיים.

אני חסין כבר מהודעות במייל, נזהר מהתחברות עם פייסבוק לאתרים, לא פותח תוצאות ישירות דרך גוגל ואפילו מתעלם מצלילי המסנג'ר. אבל רגע, לחיצה על הודעה ששלח המנכ"ל בווטסאפ, מובילה בלי ששמתי לב לקישור בפייסבוק. זהו, הלך הניסוי כנראה כי הדף לא נטען. תוך דקות האכזבה אני שם לב שאני במעלית, אין קליטה ולכן הדף לא נטען. ניצלתי. אני סוגר את הדפדפן. הניסוי ממשיך. שאר היום מתנהל בהצקות הרגילות. שיגרה.

 

יום 14, הסוף

באופן די מפתיע פייסבוק שולח ממש היום עדכון מסכם. כמה הודעות ממתינות לי, מידע על עמודים בניהולי, הוצאות כספיות על קמפיינים וכו'. ממש סוג של הספד. אם הוא רק היה יודע שהיום בלילה אני חוזר אליו. אני מבין מההודעות שהפעמון שלי עומד לצרוח כשאתחבר, הרי, עולם שלם התקיים שם בלעדי.

 

לסיכום

פייסבוק היא מזמן לא רשת חברתית. נדוש ככל שזה נשמע, החיים שלנו במרחב הדיגיטלי מתנהלים סביבה באופן מלא. היא רשת תקשורת. להחזיק שבועיים ללא התחברות הוא תהליך לא טבעי, ניסוי בתנאי מעבדה, ולכן החזרה שלנו אליה מספר פעמים ביום היא טבעית.

נכון, בני הנוער נוטשים, השימושיות יורדת, המפרסמים מתלוננים על הטעיות בתוצאות הפרסום ועדיין, היא הושרשה כל כך טוב בעולם הדיגיטלי הגלובלי, כך שיהיה קשה מאד להעלים אותה או להתעלם ממנה.

גם אם חלקכם משווים אותה ל־MySpace שנעלמה לגמרי למרות שהייתה אז בשיאה, אין דמיון. אין חברה שמחזיקה בכל כך הרבה דטא כמו הפייסבוק. זה מקור כוחה, יחד עם העומק בשורשי חיינו.

לאחר השבועיים האלה, הבנתי כי השקעה במנייה שלהם היא נכס די בטוח. הרכישות הגדולות והקטנות שלהן מראות על חשיבה קדימה וצמיחה. גם הטעויות שהם עושים בהשקות של מוצרים מתקבלות אצלי בהבנה כי זה חלק טבעי בתהליך מחקר ופיתוח, גם גוגל טועה לא פעם.

אם אהבתם את הניסוי הקשה שלי, זה הזמן שלכם, דרך פייסבוק, לתייג חבר מכור, לעשות שיתוף לפוסט ועל הדרך גם איזה לייק.

3Shares

תגובות

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
מציג 1-1 מתוך 1 תוצאות.
2. יוסי
2017-11-18 20:15:58
אחת הכתבות הטובות שלכם. אם לא הכי טובה

הוסףתגובה

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

שותפים

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////

הצטרפולאחרונה

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////