15 יולי 2021 | ליאור אברהם
איך הסטארטאפים הגדולים הורגים את הקטנים?

שנת 2020-1 התאפיינה בגיוסי ענק לסטארטאפים הבוגרים עם לא מעט יוניקורנס שהצטרפו לרשימה, הנפקות על ימין ועל שמאל וכל מה שבינהם. זה אסון לסטארטאפים הקטנים והחדשים. עכשיו מה עושים?

אם יש משהו שישראלים מומחים בו, הוא לייצר יש מאין. 
עד כה היכולת הזו הופנתה במשך שנים לבניית תעשיות ומוצרים חדשנים ופורצי דרך. כאלו שגרמו לעולם להסתכל עלינו כקוסמים.
לאחרונה, היכולת הזו מופנת בעיקר לתחומי הגיוס או יש שיגידו, לניפוח בלון מסוכן.

שנת 2020 הייתה לא פשוטה לתעשייה. בין אם אתם ממפוטרי הקורונה, כאלו שיצאו לחל"ת או אלו שזכו לשרוד במקום העבודה, יש בישראל תעשיה אחת שהצליחה יותר מכולן בשנה הזו: תעשיית הסטארט אפים. אם נדייק, תעשיית העל של הסטארט אפים.
כמה הצליחה? קל ללמוד מהמספרים.

עד חודש יוני האחרון, היקף הגיוסים של 2021, עבר את כל שנת 2020, שהייתה לכשעצמה שנת שיא של גיוסים. 
שצוללים למספרים שמים לב לנתון שצריך להדאיג ונמצא מתחת לאורות הבוהקים: בישראל בוצעו בשנת 2021 עד חודש יוני 30 מגה גיוסים (מעל 100 מיליון דולר) לעומת 20 שבוצעו לאורך כל שנת 2020. 
הבעיה הגדולה, כפי הנראה, שהגיוסים האדירים, לא משאירים מקום לסבבים הראשונים של החברות ובכך "הורגים" מיזמים חדשים ולא מאפשרים לגוון את תיקי היזמות הישראלים בחברות בתחומים שונים (מעבר לסייבר ובינה מלאכותית).

אם נאמר זאת בפשטות, הדינוזאורים הגדולים, אוכלים והורסים את החצר של אלו הקטנים, ובכך מונעים מהם יכולת קיום וגדילה.
בדו"ח שפרסמה רשות החדשנות עולה התמונה בבירור לגבי המיזמים החדשים בתחילת דרכם: 

בשנת 2014 הוקמו למעלה מ 1400 מיזמים חדשים, ואילו בשנת 2020 רק 520. התוצאה, הכחדה של הקטנים והגדלה (אולי מוגזמת) של הגדולים.
אל המספרים האלו הצטרפה תעשיית ה"שלדים" (SPEC) בה יש כסף גדול המחפש בית לעגון בו, ומציע ליזמים, סבבי גיוס גדולים בהרבה מאשר חשבו לגייס. 

משיחות עם יזמים בתעשיה, נאמר בחדרי חדרים, שתעשיית ה SPEC כל כך מפתה, שגם אלו שלא חשבו לגייס כרגע, מרגישים שיש מסיבה גדולה שהם מוזמנים אליה כאורחי הכבוד, וקשה שלא להכנס אליה. הפיתוי רב.

קשה להאשים את היזמים. גיוס כסף הוא אחד השלבים הכואבים והקשים ביותר בחייו של יזם. הזמן המושקע בו, מצבי הרוח והדאגות העולים ממנו, גורמים תמיד ליזם לחפש פתרונות עוקפים, גם במחיר של ניפוח מספרים.
בשל כך, יש הטוענים בתעשייה כי החגיגה הזו לא תמשך עוד הרבה.
"או שהרגולציה תתערב ותבקש תשקיפים אמיתיים, או שהמשקיעים יבינו שאי אפשר להחיות אדם משלד", אמר לי יזם מצליח. אבל כל עוד יש מוסיקה ומסיבה טובה, כולם מצטרפים.

אז מה צריך לעשות הבוגר האחראי?
ראשית, להכיר במספרים ובבעיה.

תעשיה ללא חדשנות לא תוכל להתקיים ותהפוך לסוג של מונופול. 
במקביל, נדרש עידוד קרנות הון סיכון בהשקעות בתחומים נוספים, וכן בסבבי גיוס ראשוניים. 
מצד המדינה, רשות החדשנות יכולה וצריכה לתת עדיפות לשלבים הראשונים והמורכבים של המיזמים, לנסות ולזהות חברות בעלות ערך אמיתי (טכנולוגי, או כלכלי) ולהצמיח אותן במסלול בטוח ויציב ככל שניתן.

אם לא נעשה זאת, אנו עשויים להתעורר בעוד שנתיים ולגלות שהקרונות אכן מלאים בכסף, אבל נהג הקטר של המשק, עזב. 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.