בחלק א' של הכתבה, סיפרתי על נסיוני עם חיסכון העלויות במיזם שלי, וכיצד ניתן לייעל את הוצאות הסטארטאפ ע"י שימוש במיקור חוץ.
הפעם נדבר על השימוש בטכנולוגיות ככלי עבודה ומה העלויות לכך. כמו כן, נדבר על איך לראיין פרילנסרים ואיזו פלטפורמה מתאימה לגיוס המועמדים.

בשנה האחרונה הקמתי שני פרויקטים שונים המדגימים את השימוש שלי במיקור חוץ והחסכון המשמעותי שזכיתי לו בעקבות שינוי דפוס החשיבה שלי להעסקה מרחוק בזול:

פרויקט אחד הוא פרויקט אישי - הוצאתי ספר ילדים, ועשיתי זאת בפחות מאלפיים שקל.

את המאיירת המוכשרת גייסתי באתר UpWork לאחר שראיינתי לא פחות מ-50 מאיירים וביקשתי מהם סקיצה בסיסית כדי לבחון את היכולת שלהם לתרגם את הרעיון שלי לאיור. זו, אגב, דוגמא לעבודה הלא פשוטה שנדרשת ממי שמגייס עובד בשיטה הזו. כדי לבחור עובד איכותי יש לברור מיני רבים. ההוצאות על האיורים היו הגבוהות ביותר בתהליך הוצאת הספר ועדיין מדובר בהוצאה מגוחכת לכל הדעות - עבור פרויקט האיור של מעל עשרה איורים וכריכה שילמתי קצת יותר מ-500 ש"ח.

מלבד התרגום שבוצע על ידי ישראלית - את שאר בעלי התפקידים גייסתי ב-Fiverr. הגהה ותיקון החריזה בוצעו על ידי מורה אמריקאית. כתיבת תקציר וביוגרפיה על ידי איש שיווק בריטי. עימוד והתאמות לפורמטים של ספר דיגיטלי ומודפס בוצע על ידי מעצב איטלקי מוכשר.  את שאר הדברים כגון העלאת קבצים לאמזון עשיתי כבר בעצמי בהדרכתם של אלה שהעסקתי. כל אחד מהפרילנסרים שהעסקתי ביקש בין עשרות למאות שקלים בודדים על עבודתו.

גם שלב הפרסום שדורש עלויות לא מבוטלות התבצע בצורה חסכונית מאוד דרך Fiverr. פרסמתי בעיתונות וברשתות החברתיות ובבלוגים אינטרנט דרך כל מיני נותני שירות שכל אחד מהם לקח בין 5 ל-10 דולר. בסופו של דבר כל התהליך עלה לי 1,976 ש"ח. לא רע בשביל פרויקט כזה, נכון? 

אתם יכולים לדמיין כמה עולה פרויקט זהה כאשר משתמשים בנותני שירות מקבילים בארץ.

הספר אמנם לא נהיה רב מכר בינלאומי אך מכר די הרבה עותקים והצליח להתפרסם במגזין דיגיטלי מוכר וחשוב Business Insider.  

הפרויקט השני שלי, הוא מיזם נוסף שאני עובד עליו. מערכת לניהול ביקורות מרחבי הרשת עבור בעלי עסקים. ההשקעה הראשונית שהוצאתי על הפרויקט כדי לעלות לאוויר עם גרסה ראשונית היא פחות מאלפיים דולר. גם המיזם הזה הוא מסוג בוטסטארפ, ולכן גם בלי כיסים עמוקים אני יכול להקים אותו.  

העולם הטכנולוגי נהיה לגו ענק - אתרים כמו Google, GitHub, StackOverFlow, מספקים כלים לפיתוח מהיר וחלקי קוד מוכנים. העבודה של אנשי הטכנולוגיה של ימינו מאפשרת לקחת את אבני הבניין ולחבר אותם במקום להמציא את הגלגל מחדש. בתור מנהל טכנולוגי יש לי את האפשרות לבחור את אבני הלגו שיקחו אותי ליעד במהירות המירבית ובחסכון משאבים ועלויות המיטבי. כך איתרתי ב-GitHub פרויקט אחד מיני רבים - דשבורד לניהול תוכנה, על ידי חיפוש בגוגל של המילים "github starter kit dashboard".

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והאינטרנט נהיה כלי עבודה עבור ארגונים התגבשה ההבנה שיש צורך בפיתוח מערכות מורכבות על גבי הרשת וישנו צורך בהפרדה בין צד לקוח לצד השרת. הפרדה זו מאפשרת לכל הצוותים לעבוד בצורה יעילה יותר - צוות הפיתוח יכול לייצר את שכבת התצוגה של הלקוח ללא לוגיקה ולאפשר לצוותי המוצר והשיווק ויזואליזציה מהירה של התוצר העתידי ובמקביל אליהם צוות הפיתוח בצד השרת יכול לעבוד על חיבור הלוגיקה. 

לכן, לאחר שמצאתי תבנית מוכנה בטכנולוגית צד לקוח מתקדמת בשם React, ניגשתי לאתר Fiverr ואיתרתי מפתח שלקח את הפרויקט המוכן שמצאתי וביצע בו שינויים בכדי להתאים אותו לצרכים שלי.  

כיוון שאני חובב גדול של שימוש בתבניות, גם את דף הבית הקמתי עם תבנית מוכנה מהאינטרנט. לאחר מכן העסקתי באתר Fiverr פרילנסר נוסף שיעביר לי את התבנית לאתר וורדפרס על מנת שאוכל להוסיף דפי נחיתה נוספים ולקדם את האתר בקלות.

הדשבורד של המערכת שלי, נכתב ב-React על בסיס תבנית מוכנה מ-GitHub:

מה שואלים מועמד ואיך מראיינים פרילנסרים?  לאורך הזמן למדתי שהדבר הכי חשוב הוא תקשורת טובה. לכן השאלות הראשונות שלי הן שאלות לבחינת יכולת השיח וההבנה ביני לבין הפרילנסר. יש לא מעט פרילנסרים עם רמת אנגלית רדודה מאוד והתקשורת איתם קשה ואיטית. הדבר השני שאני מבקש זה דוגמאות וניסיון בטכנולוגיות הספציפיות או ברכיבים שאני מחפש לפתח. יש הרבה פרילנסרים שמגישים מועמדות אך אינם בקיאים בטכנולוגיה וזה מתכון לכישלון או לקושי רב בעמידה בזמנים. אז כדי לחסוך את עוגמת הנפש אני מוודא שלמועמד יש את הניסיון והידע. המועמד צריך לענות לכם על כל שאלה שיש לכם ולהפחית כמה שיותר סימני שאלה שאיתם אתם מגיעים לשיחה. ככל שמראיינים יותר מקבלים הבנה טובה יותר של אפשרויות השונות של הפיתוח ומתחילים לזהות מי מקצועי יותר ורציני ומי פחות. מומלץ גם לשאול את המועמד מה יהיו ההשלכות במידה והוא לא יעמוד בזמנים.

ואיך מתקצבים את הפרויקט? באתר Fiverr התמחור ידוע מראש, אך באתר UpWork ניתן לקבוע מחיר לפי שעה או מחיר קבוע Fixed Price. אני מאוד אוהב את האפשרות השניה, כיוון שכשאני קובע מחיר מראש אני יודע כמה אוציא על הפרויקט מראש, ולא משנה כמה שעות איש הפיתוח עבד. מאידך, זה דורש ממני לתמחר את הפרויקט ומכיוון שקשה מאוד להעריך מראש כמה פרויקט אמור לעלות, אני שואל את עצמי שאלה פשוטה: כמה אני הייתי מעוניין להוציא על העבודה. מהסכום הזה אני מוריד קצת כדי שאוכל להתמקח, וזה הסכום שאני מפרסם. גם אם הוא נשמע לא ריאלי, במקרה הגרוע ביותר המועמדים יכולים לתת הצעה נגדית שלרוב משקפת תמונת מצב קרובה יותר למציאות לגבי סדר גודל הפרויקט. שימו לב שככל שתפרטו יותר את דרישות הפרויקט שלכם מבחינה טכנית, כך למועמד יהיה קל יותר להעריך את עלות העבודה ותימנעו מהפתעות בלתי צפויות בהמשך.

יתרון נוסף לשימוש בפלטפורמות אלה הוא שהן שומרות את הכסף עד תום העבודה, ומשחררות אותו רק לאחר אישור שלך, הלקוח. שיטה זו מייצרת סביבת עבודה בטוחה יותר. רק חשוב לבדוק טוב את התוצר לפני שמשחררים את הכסף לפרילנסר שלרוב נהיה לחוץ לקבל את כספו ברגע שהוא מספק את התוצר.  בנוסף, למרות שלרוב ישנן הבטחות של הפרילנסר לתמיכה ותיקונים לאחר שאתם מקבלים את התוצר, לרוב המוטיבציה של הפרילנסר נעלמת ברגע שהוא מקבל את כספו וממשיך ללקוח הבא.

תהליך גיוס של מועמדים דרך פלטפורמות דורש לא מעט משאבים של זמן וסבלנות לסינון מועמדים, לכן כשהמיזם שלי התחיל להתקדם ונדרש עובד פיתוח קבוע ואיכותי החלטתי לחסוך את זמן החיפוש ופניתי לחברת אאוטסורס מגאורגיה בשם Webiz. הבעלים שלה ישראלי המתגורר שם ומפקח מקרוב על איכות העובדים, ולכן אני יודע שאני יכול לסמוך על החברה ולקבל מעובד פיתוח רציני שעבר סינון ויש עליו "אחריות" ולקבל אותו במחיר נמוך ביחס לישראל. העסקתי דרכם תוך כמה ימים איש פיתוח Full Stack מקצועי למשרה מלאה - כזה שיודע לפתח את צד השרת ולחבר אותו לצד הלקוח - בעלות של 3000 דולר לחודש.

כמובן שהייתי רוצה איש פיתוח ישראלי שישב לידי במשרד ונוכל לדבר בעברית, לדון על הדברים, לצאת לצהריים ביחד, וכו'. אך העלות של מפתח ישראלי ברמה כזו היא עוד ספרה לסכום שאני משלם כרגע, משהו שהיה מרחיק את נקודת ה- Break Even (הנקודה בה הכנסות העסק שוות להוצאות שלו) לעבר מקום שאני בספק אם הייתי מצליח להגיע אליו לפני שהמימון של המיזם היה נגמר.

לסיכום, האחריות של יזמים ומנהלים בארגון היא לא רק לדאוג לפיתוחו אלא גם לשמור על המסגרת התקציבית, ועם שינוי תפיסתי קל אפשר להשיג יכולות פיתוח משמעותיות תוך חיסכון כלכלי לא מבוטל.