25 אוגוסט 2020 | ד"ר עידו זמברג
אין קפה חינם לרופאים, גם אם הם תוכניתנים במקור.

הידעתם שכדי שרופא ידע מה המחקר העדכני אומר בנושא רפואי הוא צריך לקרוא מאות מאמרים באתרים שונים? כמה כוסות קפה צריך בשביל זה?

שמי עידו, אני תוכניתן בוגר קורס תכנות בממר״ם ו... רופא. 

כן, אחרי שירות כ-DBA Oracle בממר״ם וכמה שנים באזרחות, החלטתי להגשים חלום ילדות וללמוד רפואה. כיום אני מומחה ברפואה פנימית, מתחיל התמחות שנייה בהרדמה, וסגן ראש ״השנים הקליניות״ בבית החולים האוניברסיטאי בג׳נבה, שווייץ. 

אז איך החיים של רופא תוכניתן? בערך 40 משמרות לילה בשנה, אין ספור סופי שבוע ותורניות, בלי תן ביס, בלי חנייה, ובלי קפה משובח... תזכירו לי למה עזבתי את ההיי-טק? :) 

מן הסתם, גם כרופאים, רוב היום שלנו מסתובב סביב מחשבים, סמארטפונים ומספרים. בין אם זו התוכנה לניהול התיק הרפואי, מרשמי התרופות, גרפים של מדדים, תוכנות הניהול של חדר הניתוח, אפליקציות של מחשבוני רפואה ועוד.  


הרקע שלי בתכנות מסייע לי כל הזמן ואני שמח שלאורך השנים לא עזבתי לחלוטין את עולם התכנות. במהלך הלימודים עבדתי בחברת פיתוח מובייל (סוג של עבודת סטודנט של ממר״מניקים) ובמקביל ללימודים פיתחתי מספר אפליקציות בעולם הרפואה כחלק מעבודות מחקר שהייתי שותף להן. לא מזמן, יצא לי לדבר עם יוסי (העורך הראשי, כן?) על עולמות התוכן ברפואה והוא ביקש שאספר על יזמות בעולם הרפואה. בטור שלי אנסה לפרוס בפניכם את האתגרים הטכנולוגיים בעולמות הרפואה, בתקווה שתתעניינו, ואולי תקחו את האתגר וכמובן תפתרו אותם.

כיום, כחלק ממערך השנים הקליניות באוניברסיטה, תחום המחקר שלי מתמקד בהנגשה וייבוא של טכנולוגיה ללימודים הקליניים של הסטודנטים, ובפרקטיקה הקלינית בחיי היום יום של רופאים. מה זה אומר? אם בתור מנהל מסדי נתונים לשעבר, מרבית מהתעסוקה היומית שלי הייתה אופטימיזציה של מסדי הנתונים, כלומר, לעזור למפתחים, ובסופו של דבר למשתמשים להגיע למידע שלהם בצורה הכי יעילה ומהירה, המחקר שלי מתמקד בשימוש בטכנולוגיה בכדי להנגיש מידע רפואי בצורה יעילה ומהירה לסטודנטים ורופאים בחיים הקליניים שלהם. 


למה צריך את זה בכלל? 

אם ננסה להסביר את זה בצורה פשוטה - אז אם בתכנות, לכל שאלה כמעט אפשר לפנות ל-stackoverflow, ול-help או לפורום תמיכה, ברפואה לצערנו, גוף האדם לא הגיע עם הוראות יצרן.  הבעיה היא שעולם התוכן ברפואה מאוד, אבל מאוד מגוון ומאוד, מאוד מבולגן. נתייחס אליו כאל ״ג׳ונגל המידע״. 

הג׳ונגל מתחלק באופן גס לשני חלקים:

  • מידע פרה-קליני – למשל אנטומיה פיזיולוגיה, כימיה, ביולוגיה... סוג כזה של מידע הוא יחסית סטטי ומתעדכן לעיתים רחוקות. רוב המידע בקטגוריה הזו מגיע מספרים (Grey’s Anatomy  למשל, הספר לא הסדרה) , סיכומים או חומר מהאוניברסיטה. הנגשה של חומר כזה יחסית פשוטה, בעיקר מכיוון שהוא מתעדכן לעיתים רחוקות (נגיד כשמגלים איברים חדשים, ואתם יודעים שזה לא קרה בשנים האחרונות)

  • מידע קליני שמתחלק למידע בסיסי ומתקדם.
    מידע בסיסי עוסק בהיסטוריה האישית והרפואית של המטופל, בתהליך ביצוע בדיקה גופנית או כיצד מבצעים בדיקות דם וכו׳. או במילים אחרות - איך שואלים את השאלות הנכונות, בודקים את הבדיקות הנכונות ומפענחים נכון את תוצאות הבדיקות. המידע המתקדם עוסק בין היתר באפשרויות הטיפול, המעקב והבדיקות המתקדמות.

מי מכם שמגיע לרופא לרוב חושב שהכל מאוד ברור ומאוד סכמתי. אם אני משתעל ויש לי נזלת וקצת חום יש לי או קורונה או שפעת, ואם כואב לי באזור בצד שמאל של החזה, זה כנראה התקף לב (וזה בהנחה שלא בדקתם מה אומרים בד״ר גוגל - כי אז כנראה יש לכם 24 שעות לחיות).

זה רחוק מלהיות המצב. גוף האדם לא מגיע עם הוראות הפעלה. אמנם אנחנו לא מגלים בכל יום איבר חדש בגוף האדם, אבל מצד שני אנחנו כן ממשיכים לחקור אותו ולגלות עוד ועוד נדבכים שלו. ככל שהטכנולוגיה מקדמת אנחנו מסוגלים לחדור יותר לעומק ולהבין יותר. אלפי מחקרים נערכים בכל זמן נתון בעולם הרפואי על כדור הארץ וחשוב לציין כי מחקר רפואי רציני הוא לא מחקר שלוקח שבוע-שבועיים, אלא שנים. זו הסיבה שיתכן שהשנה נגלה ששוקולד מרפא מחלות לב ובעוד כמה חודשים נגלה ששוקולד הוא מסרטן. 


מכל הסיפור הזה, שכמו שאתם מבינים דיי מורכב, איך אני יכול כרופא לדעת מה נכון לעשות? איך אני מתמצא בג׳ונגל המסועף הזה של המידע, המחקרים, הנורמות הרפואיות? לא ציינתי אבל המאמרים והמחקרים פרוסים על גבי אלפי ירחונים רפואיים. גרוע מזה לא תמיד הכל מפורסם. במילה אחת - סיוט!

ובכל זאת? הרי רופא בבית חולים בג׳נבה לא יושב לקרוא את כל המאמרים בתחום שלו. אז איך אנחנו מקבלים את ההחלטות שלנו? זה דיי פשוט, מישהו אחר קורא את הכל, תכירו את  אגודות המומחים (למשל אגודות הקרדיולוגים האמריקאים) שיושבים, קוראים את המאמרים החשובים בנושא מסוים ויוצרים סוג של ספר הוראות בשם 'guidelines', שעליהם אנחנו מסתמכים. נשמע טוב? לא מספיק טוב, כי הזמן הממוצע מרגע שמידע חדש יוצא עד שהאתרים וה-guidelines מתעדכנים הוא בין 2-5 שנים. 


עכשיו אחרי ששיגעתי אתכם עם התסכול היום יומי שלי בחיפוש אחרי מידע רפואי אמין, כדאי שתתנו לראש שלכם להתחיל לעבוד. אני אנסה לשתף אתכם בפעמים הבאות בדרכים שבהם אנחנו מנסים לפתור את הבעיה מהצד שלנו. בנוסף הולך להיות פה בונוס מיוחד שאני מבטיח להסביר מדוע לדעתי, במיוחד בכלל הסיבוך במידע, אינטליגנציה מלאכותית לעולם לא תוכל להחליף רופא. 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.