יוסי נפרד ממירית הררי שהלכה לעולמה אתמול ומדבר על השראה והחשיבות שלה בחייו כיזם.
השראה.
איזה חשוב זה לקבל השראה.
התכוונתי לכתוב טור אחר לגמרי אבל בעקבות לכתה בטרם עת של מירית הררי זכרונה לברכה אתמול, החלטתי לשבת ולכתוב שוב.
אני כל הזמן מחפש השראה, אני מחפש השראה מאנשים, סרטים, שירים, מקומות בארץ ובעולם. אני כל הזמן מחפש להרחיב את הריאות שלי באוויר שיכנס ויתן לי עוד חמצן וכוח. אני לא מחפש השראה רק ממנהיגים כמו הרצל או מנהיגים טכנולוגיים כמו סטיב ג׳ובס וביל גייטס (תראו את הדוקו עליו) אני מחפש את ההשראה ביום יום שסובב אותי אצל אנשים שיש לי מה ללמוד מהם - זה יכול להיות ההורים שלי, ספורטאי אולימפי מוביל שמספר את הסיפור שלו (הי פיטר!), זמרת טובה ששרה שיר עם מילים עוצמתיות, זה יכול להיות מישהי שמקימה מיזם אחר או שכן במתחם של ווי-וורק שבו אני עובד, חבר טוב, חיילת משוחררת שפתחה איתי בשיחה. מכולם אפשר ללמוד משהו, אבל מחלק אפשר לקבל השראה לעמוד לרגע ולהתפעל ולהגיד ״ואוו, אני גם רוצה להיות ככה״.
איך מירית קשורה ליזמות טכנולוגית? היא לא.
גם לא הכרתי אותה. לפי שם המשפחה הנחתי שהיא קשורה לדידי הררי, כך היה בפעם הראשונה שנתקלתי בפוסט שלה, כי בכל זאת כל מי שהוא בן 40 בארץ מכיר אותו כאושיית הרדיו שהוא. אבל בחודשים האחרונים נחשפתי לפוסטים של מירית בהתחלה דרך Ynet שפרסמו את הפוסטים שלה ולאחר מכן גם בעמוד הפייסבוק שלה. אני מודה התמכרתי, היה משהו מהפנט בלקרוא אותה.
איך יכולה להיות מישהי השראה דרך פוסטים בפייסבוק? בחייאת. עד לאן הדרדרנו.
אז זהו שמירית הצליחה. היא הצליחה בחודשים האלה לגעת בהמון אנשים, חולי סרטן, משפחות של חולי סרטן ואנשים מכל קצוות הארץ. ואם נשפוט את המצב לפי הפיד שלי בפייסבוק היום או כמות הכתבות בערוצי הטלויזיה - מירית עשתה את זה! היא השאירה חותם עצום על אנשים.
מה הייתי עושה אם הייתי במצבה?? איזו שאלה מטורפת זו! הייתי מוותר? או שהייתי נלחם כמו אריה? כי עושה רושם שאלה 2 האופציות האפשריות בלבד. אין באמצע. לא הצלחתי להגיע לתשובה. אבל היא? היא נלחמה כמו אריה עד שהבינה שזה הסוף ואז בבת-אחת שחררה, חזרה הביתה למקום הבטוח והשליו כדי להיות עם המשפחה שלה.
ההתמודדות שלה, הפתיחות והשיתוף היו בעיניי מעוררי השתהות. איזה קשה זה לתת לאנשים לראות את הרגשות האמיתיים שבפנים, היו רגעים שאני חושב שאפשר היה לראות איך היא רואה את הסוף מתקרב. הרגשתי שהיא מסתכלת למוות בלבן של העיניים ולא ממקום של חולשה, ממקום של חוזקה, וזה היה מדהים בעיניי.
המשפחתיות של משפחת הררי שקיבלנו הצצה לרגע אליה היתה גם היא מיוחדת מאוד בעיניי. דידי ומירית החזיקו אחד את השניה ולהפך. אף אחד לא וויתר לשני. אני מניח שבכל זאת ראינו רק פרומיל מהסיפור המשפחתי והוא מורכב יותר, אבל החלק הזה היה מדהים בעיניי.
יש ביננו אנשים שאולי מתקשים למצוא השראה אצל אנשים, אני אישית מצליח למצוא אותה בלא מעט אנשים שסובבים אותי, הרבה פעמים זה להסתכל בעיניים של הבן אדם שמולי ולראות את הברק והניצוץ הזה, את הרצון לאכול את העולם בביס. כל מפגש כזה גורם לי לאחר מכן לשבת עם עצמי ולשאול את עצמי מה הוא היה עושה במקרה הזה ומה היא היתה אומרת. זה נותן לי המון פעמים קונטרה ונקודות למחשבה שהופכות אותי ליזם טוב יותר ולבן אדם טוב יותר וזה משהו שאני משתדל להקפיד עליו משנה לשנה. והדרך עוד ארוכה.
חפשו לכם השראות בדרך, זה עושה את זה חזק יותר.
שנה טובה לכולנו.
העורך הראשי של StartIsrael. בוגר ממר״ם ויו״ר הועד המנהל של עמותת בוגרי ממר״ם, יזם היי-טק ב-20 השנים האחרונות וכל מה שבינהם.
מאמרים נוספים
