Image by Zsolt Tóth from Pixabay
22 ספטמבר 2020 | סיון חרמון
תפוח בהסגר - החלק השני

הרבה ישראלים תוהים איך החיים נראים בתפוח הגדול בזמן מגיפה עולמית - סיון מספרת על חיים, עבודה מהבית ועל הטוב שבמגפה הזו.

חשבתי שתרצו לשמוע עוד קצת על חוויית קוביד בניו יורק, אתם מוזמנים לשאול שאלות תמיד, בהערות או דרך האתר, עד אז אני אשאל את עצמי שאלות ואענה לכם :)

איך מתחילה אצלכם שנת הלימודים?

האמת שדי בלאגן פה. בתי הספר כבר חודשים עובדים על התאמות לשגרת בתי ספר ולימודים תחת ההגבלות החדשות. בתי ספר הציבוריים בגדול הונחו להציע למידה מעורבת שבה תלמידים שרוצים להגיע לבית ספר (כלומר, הורים שרוצים להפטר מהילדים שלהם, אל תדאגו, אני אתכם) מגיעים לבית ספר שבוע אחד ליומיים, שבוע אחריי ל-3 ימים ובשבוע אחרי הכל בלמידה מרוחקת - די מסורבל ומסובך להורים. בכלל יש המון בלאגן. המורים מצידם טוענים שבתי הספר לא באמת מוכנים לקבל אנשים וראש העיר דחה בכמה ימים את תחילת הלימודים.

אצלנו בבית, בילינו את השנה הקודמת בללמוד הרבה על מערכת החינוך פה. איזה בתי ספר הם טובים ואיך יודעים, איך אפשר לקבל בית ספר טוב בהגרלה ועוד. בנוסף, ואני לא גאה בזה כי זה עדיין נראה לי מטורף, שכרנו מורים פרטיים ללמד את הבן שלי (אז בן 4-4.5) כדי להכין אותו למבחן המחוננים. למה? כי מסתבר שזה מה שהרבה הורים עושים (אם יש להם את הכסף ואת הידע).

אחרי כל הטררם הזה, ואחרי שהתקבלנו לשני בתי ספר ציבוריים לא רעים (באחד לכיתת מחוננים ובשני לכיתה דו-לשונית), בתחילת אוגוסט, הבנו שיש בתי ספר פרטיים בעיר שמסוגלים להציע 5 ימי לימוד פרונטלי (לא מרוחק). 

אז בתוך שבועיים, במהלך ששום אמריקאי לא היה חושב בכלל שיש לו סיכוי לעבוד, כי בתי הספר הפרטיים סיימו את כל תהליך הראיונות והקבלה אי שם בפברואר, פנינו ל-5 בתי ספר פרטיים בשיטת מצליח. רצינו לראות אם יש להם מקום ואם יסכימו לדבר איתנו. כנראה תודות לוירוס המהולל, כל חמשת בית הספר שמחו לדבר איתנו, רובם הציעו לנו מקום, ואחד אפילו הגדיל ועשה ונתן לנו הנחה, בואו נקרא לזה הנחת קורונה :) 

״שמעתי שבית ספר פרטי בניו יורק זה נורא יקר...״

כן כן… זה די נורא. ברוב בתי הספר מדובר על 50,000$ לילד לשנה, החל מגן חובה. בחישוב מהיר, 13 שנים, 2 ילדים => 1.3 מיליון דולר. אל תדאגו, בעלי חזר ואמר לי שזה רק לשנת הקורונה - תחזיקו לי אצבעות :) 

אז… מה מצב המסעדות במנהטן?

עד עכשיו, במנהטן, אושרה רק אכילה בחוץ. להרבה מסעדות באי לא היה איזור אכילה בחוץ, אז העיר פעלה והקצתה אזורי ישיבה מוגנים על הכביש - שתכלס, בקיץ זה היה די מגניב. במקביל, כבר כמה חודשים מדברים על מתי ואיך יאשרו אכילה בפנים. והנה החורף הניו-יורקי מגיע עם הקור הרציני שלו ולכן ממש בעוד שבוע, יאפשרו למסעדות לפתוח את המתחם הפנימי עם הגבלה של 25% תפוסה. מבטיחה לדווח אחרי שאתנסה בחוויה החדשה/ישנה הזו. 

תגידי, יש לקורונה הזו גם צד חיובי?

לכעוס, להתבאס ולהתעצבן על הקורונה זה ספורט עולמי, ובטח ישראלי - אם לשפוט לפי כמות ההודעות המצחיקות/עצובות שאני מקבלת ממשפחתי בארץ (תודה משפחה!). אבל אם אנחנו נהיה כנים עם עצמנו לרגע, ואולי שווה לדבר בשם עצמי פה, היו גם לא מעט תוצרים חיוביים למצב:

  • עצמאות וחזרה ליסודות: אולי שמעתם את המושג Extreme Self Reliance? אחרי עשרות שנים שבהם למדנו והתאמנו על איך לשלוח את כל המשימות והמטלות שלנו בבית למיקור חוץ (מטפלת לילדים, מנקה לבית, להזמין אוכל וכיו"ב), בימים ספורים כל זה בוטל. תוך 4 שבועות התייצבנו על לו"ז שבו אנחנו מטפלים בילדים, מכינים אוכל בעצמנו (או איתם), מנקים את הבית (הם אפילו הסכימו לעזור!) ועוד! זה לא היה קל, זה לא תמיד נעים, אבל זה מרשים שאנחנו מסוגלים לעשות את זה כשצריך. 
  • התא המשפחתי: בזכות המצב, מצאתי שההורים מבלים הרבה יותר עם הילדים, אחד עם השני והילדים מבלים הרבה יותר אחד עם השני. לפני המגיפה, הגדול שלי היה 7 שעות בגן והילדים בילו הרבה פחות שעות ביחד. כולנו זכינו (נאלצנו?) לשדרג את היחסים שלנו ותכלס התוצאות די מגניבות.
  • חברים: שנים אחרי שפייסבוק נולד, מישהו יצר רשת חברתית חדשה, שהגבילה אותך לבחור רק 50 אנשי קשר. קורונה יצרה אפקט דומה אצלי: בגלל שאנשים עזבו את העיר ובגלל שאנשים נמנעו מפגישות לא קריטיות, נאצלנו להיות הרבה יותר בררניים במי החברים שאיתם נתרועע למרות המצב. ההחלטה היתה שילוב של מספר קריטריונים: זמינות, חיבה ואמון בגישתם לבריאות. דרך אגב, כך או כך, התוצאה היא איכות יותר גבוהה של הקשרים הללו שתוחזקו בזמן המגפה.
  • מסעדות: כמו שציינתי קודם, המון המון מסעדות הציעו איזורי ישיבה בחוץ במנהטן, ובקיץ זה היה ממש מרענן!  
  • היי טק וחדשנות: כנראה החלק שהכי מלהיב אותי אחרי התא המשפחתי, יש מלא חדשנות בזכות המגיפה הזו. חדשנות בטכנולוגיה, חדשנות בשירותים שארגונים נותנים, בחשיבה ומה לא. חברות למדו איך לעבוד מרחוק וגם אם לא הכי בהצלחה, אני בטוחה שיש שיפור משמעותי ביכולות. בתי עסק היו צריכים להמציא עצמם מחדש או לשנות כיוון. כל מה שמתעסק עם צרכנים התחיל לחשוב על איך אפשר לעשות דברים בצורה א-סינכרונית, למשל מנגנון הזמנות שמאפשר איסוף אוכל בלי להכנס למסעדה או לחנות. משרדים חושבים מחדש איך מעצבים משרד שלא מפיץ קורונה. יש הרבה פחות משמעות למיקום מגורים וכל איזורי המגורים הדחוסים (לדוגמא ניו יורק, סאן פרנסיסקו) מידלדלים באופן דרמטי. אגב, התחתית בניו יורק נשטפת כל לילה! לא ראיתי את זה במו עיניי אבל זה משהו שמעולם לא קרה. אשמח לשמוע איזה חדשנות חוויתם שממש הלהיבה אתכם.
  • דירות: מחירי השכירות של דירות בניו יורק יורדים! סיבה למסיבה בפני עצמה :) כיוון שכולם ברחו או בורחים מהעיר, השמועה היא שהמון דירות עומדות ריקות, ובתקווה אנחנו נוכל להנות מהנחה בשכר הדירה החודשי ושיפור באיכות החיים. 

אז כן, אנחנו בבית ספר פרטי, בקרוב נחזור לאכול במסעדות האהובות עלינו (אם נמצא מקום) ויש מלא סיבות להודות לנגיף ששינה לנו את מסלול החיים שתכננו. שמרו על עצמכם ונתראה בטור הבא!

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

סיון חרמון

ישראלית פטריוטית, בוגרת שירות צבאי בממר"ם המרכז הביתנחומי בהרצליה ואוניברסיטת קולומביה, וגרה בניו יורק, כבר יותר מ-12 שנים

מאמרים נוספים