8 אוקטובר 2020 | סיון חרמון
חורף ניו-יורקי. אלוהים ישמור.

מתכננים רילוקיישן לניו-יורק? כדאי שתלמדו קצת על עונות השנה בתפוח הגדול. רמז: הפוך מתל אביב.

הפעם נתחיל בעדכון קצר על קורונה בניו יורק ואז נחזור קצת לדבר על איך נראים החיים בניו יורק מנקודת מבטם של ישראלים.

אז בניגוד לסגר ולמצב בישראל, התפוח פתוח וממשיך להיפתח בזהירות. השבוע בתי הספר הציבוריים נפתחו, וגם מסעדות כבר מציעות אכילה בפנים, ב-25% תפוסה. יש פה קצת עליה בכמות ההדבקה, אחד המקורות אגב הוא החרדים בברוקלין, אבל לא קרוב למה שקורה בישראל כרגע. מי ייתן שימשיך רגוע פה ושירגע המצב בישראל.


הפכים נמשכים?

הרבה פעמים אני מסבירה לאנשים סביבי שבעצם מזג האוויר בניו יורק הוא כמעט ההפך המוחלט ממזג האוויר בישראל (בתל אביב). במרכז בישראל חם, חם מאוד או חמים 8 חודשים בשנה. חודשיים בערך קר (או לפחות זה מה שחשבתי לפני שעברתי לניו יורק) ועוד חודשיים זה ככה באמצע, קריר.

בניו יורק לעומת זאת: קר, קפוא, או קפוא כל כך שנופל לך האף (הטמפרטורה מגיעה לפעמים ל-14- שמרגיש כמו 20- בגלל רוחות וכו) 8 חודשים בשנה, חודשיים בשנה חם (הטמפרטורה מגיעה ל-30) וחודשיים ככה באמצע, בערך כמו אביב בישראל.

כאוהבת חום וילידת החופש הגדול, המעבר לניו יורק היה מאוד קשה מבחינת כפור האימים ששורר פה הרבה יותר מידי ימים בשנה.


גשום בקיץ ויבש בחורף

ויש עוד כל מיני דברים מוזרים שקורים פה (וכן, 12 שנים אחרי המעבר אני עדיין חושבת שהם תמוהים. כמעט בכל העונות, פרט לחורף פחות או יותר, יורד גשם. ״די נו סיון, בקיץ לא יורד גשם״, אולי אתם חושבים, אבל כן! בקיץ יורד לפעמים גשם זלעפות, ויותר מפעם אחת, כאילו זה לא אירוע נדיר פה. בקיץ שעברנו לפה היה איזה שבוע שלם שירד מבול. הקטע הבא לקוח מהבלוג שלי ומתאר יום קיץ אחד, אי שם ב-11 לאוגוסט 2008.


״היום בבוקר הלכנו לבנק. בדרך לבנק, אמרתי לבן זוגי שמזג האוויר מצוין - יום מאוד יפה, שמש, ורוח נעימה.

בזמן שישבנו עם הבנקאי המבולבל שלנו, הבחנו מעבר לראשו, בחלון מאחור שמזג האוויר מתחיל להחשיך.

הבנקאי עסק בענייניו, צילם את הדרכון שלי, את ההארכה של הדרכון שלי, הזין את המספר "זהות" שלי וכו'.

אנחנו כמנהגנו, דאגנו לשאול הרבה מאוד שאלות, עברנו גם קצת לשאלות של מתקדמים, איך חוסכים כסף וכו'

למדנו כי משלמים כאן כ-30% מס על רווחי הון.

בשלב מסוים התחיל לרדת גשם בחוץ, כמובן שלא היתה לנו מטריה, ולבשנו מכנסיים קצרים/חצאית, וכפכפים.

כשסיימנו עם הבנקאי רצינו לצאת, אבל די מהר הבנו שזה לא רעיון טוב. בזמן שעמדנו ביציאה מהסניף, הסתכלנו על הגשם, המטורף, טיפות עצומות, מכות בחוזקה באדמה, כמעט שוברות את הכביש. כך המשיך הגשם, ואחרי כ-10 דקות החלטתי לשעות להצעתו של בן זוגי שהוא יתפוס מונית עבורנו.

רקע קצרצר - הסניף שלנו ממוקם 4 בלוקים מהדירה, 4 דקות הליכה ביניהם.

אנחנו כבר מנוסים בעניין הגשם המטורף, ולכן החלטנו על מונית.

אז בן זוגי יוצא לעצור מונית, 30 שניות אנחנו בגשם, חוצים נהר קטן של מים ליד המדרכה, עם הכפכפים נרטבים לגמרי, כאילו היינו בטיול בית ספר בנחל, נכנסנו למונית רטובים.דקה נסיעה, המונית עצרה ליד הבניין שלנו, כמובן רחוק מהמדרכה, משאירה לנו את העונג של לחצות נהר נוסף בכפכפים. שילמנו לנהג תוך כדי סינון קללה ויצאנו.

כל טיפה מכה בנו, חציתי את הנהר, ובן זוגי נשאר טיפה מאחורי, תוך כדי הליכה בנהר הגשם, נפל לו הכפכף. התחיל לשחות במורד הנהר, ובן זוגי חצי יחף רודף אחריו. נכנסנו לבניין, טיפות גשם יורדות מהמצח שלנו, רטובים לגמרי, המומים ונקרעים מצחוק.

רק חשוב לזכור, אמצע הקיץ גם כאן בניו יורק, רק שההגדרה של קיץ כאן היא קצת שונה.״


עונות השנה

דיברנו בעבר על זה שבאופן כללי בתרבות האמריקאית עוקבים אחרי הוראות ואחרי החוקים, וכך בעצם אני מסבירה לעצמי את עונות השנה פה. בתפיסת עולמי ההיתולית, האמריקאים יודעים שכשמתחיל ספטמבר צריך להתקרר, אז מיד, באמת זה כאילו מישהו לוחץ על כפתור, יורדות המעלות ל-16-20. בתחילת מאי או יוני, מישהו שוב לוחץ על כפתור והמעלות עולות ל-26-30. ובאמצע, בנובמבר דצמבר באמת יורדות המעלות ל-0 או פחות, והימים נעשים מהממים עם המון שמש ושמיים כחולים. אם תסתכלו מהחלון בבית אתם תחשבו שיום מדהים בחוץ, ואז תצאו ויפול לכם האף (באמת, זה קרה לי!). 

אז כן, קר פה (אולי ציינתי את זה?), אבל יש בי הערכה וחיבה לעובדה שבאמת יש 4 עונות, כמו שעונות אמורות להיות, אפילו עם קצת שלג והכל.


שלג על עירי

בטח צפית בהמוני סרטים שמתרחשים בניו יורק ובהם העיר כולה היתה מכוסה בשלג צחור ולבן. ובטח, כמוני, חשבת לעצמך שניו יורק מקבלת די הרבה שלג בחורף. ובכן, שלילי. מאז שאני גרה פה הייתי אומרת שבממוצע יורד שלג (כזה שנשאר ורואים אותו גם בבוקר שאחרי) 4-5 פעמים בשנה בעיר. אני גם הופתעתי לגלות שכשאירוע כזה קורה זה נחשב לסופת שלגים, אין כזה דבר שסתם יורד שלג, שלג הוא תמיד חלק מסופה.

בתמונה - השלג הראשון שלנו בניו יורק

האמת שבשנה שנולד בני בכורי, ירד המון המון שלג, והיה כפור להמון זמן, כל כך הרבה שאמא שלי שביקרה אותי פה חודש, רגלה לא דרכה בסנטרל פארק כיוון שהפארק נשאר מכוסה בשלג לכל התקופה - אירוע מאוד נדיר.

קסום להם - קר לי :) 

 

שלג נראה מאוד מאוד יפה לפני שדורכים בו ולפני שהוא נמס. כשזה מתחיל לקרות אז לאט לאט הוא הופך לערימות של קרח ובוץ וזה הרבה פחות יפה בעין ולא נעים לרגל הנרטבת. בשנים נורמליות, כאלו בלי מגיפה עולמית ערימות השלג יכולות לייצר עומסי תנועה במעברי החצייה במיוחד במקומות כמו טיימס סקוור (כיכר הזמנים).


אז מה עושים בכפור?

אני מדלגת על מה עושים בחום כי אני מניחה שקוראי בישראל מומחים בפעילות זו :)

כשאני חושבת על איך חווינו את הקור בשנה הראשונה בניו יורק אני תמיד חושבת על תמונה שיש לי בראש, בן זוגי ואני צועדים לרכבת התחתית בבוקר, הליכה של 3 דקות אולי. הוא במעיל פוך של North Face, עם צעיף שמשך למעלה להגן על פניו, כובע צמר ומשקפי שמש - הכל כדי להגן על עצמו מפני הקור. ואני, דקה לתוך הצעדה קופאת מקור, שואלת אותו: ״למה אנשים עברו לפה - מה לא בסדר איתם?״ והוא, רציונלי ולא במקרה: ״למה את עברת לפה?״ ואני מסננת קללות בין השיניים ללמה בחרתי בן זוג עם רציונל.

בקיצור, עם השנים שעברו השתפרנו והשתפרנו בבחירת המעיל שלנו, וב-3 השנים האחרונות די סבבה לנו. כן, יש מצב שגם התאקלמנו לקור קצת, אבל הטיפ שלי אליכם - אם אתם באים לבקר או לחיות פה - תשקיעו במעיל טוב ובציוד לקור - זה עושה את כל ההבדל.


עד כאן, רק בריאות וחיוכים!

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

סיון חרמון

ישראלית פטריוטית, בוגרת שירות צבאי בממר"ם המרכז הביתנחומי בהרצליה ואוניברסיטת קולומביה, וגרה בניו יורק, כבר יותר מ-12 שנים

מאמרים נוספים