ד״ר עידו זמברג, תוכניתן בוגר קורס תכנות של ממר״ם בטור דיעה חשוב על הצורך של רופאים להבין ב ML & AI ודחוף. ד״ר תתכנת לנו משהו.
למה מיזמים ברפואה ממוחשבת נכשלים?
בתור תוכניתן ורופא פונים אלי לא מעט יזמים, תכניתנים או רופאים לקבל עצות לגבי רעיונות שיש להם למיזמים בתחום הרפואה. מה שרוב הזמן מפתיע אותי זו חוסר ההתכנות של הרעיונות האלו והמרחק בין מה שהם מנסים לעשות לבין הצורך האמתי בשטח. ותמיד אבל תמיד מישהו יזרוק משהו על אינטליגנציה מלאכותית ו-machine learning.
הרבה יזמים מחוץ לעולם הרופאה למשל, מנסים להביא פתרונות טכנולוגיים לאבחון מחלות על ידי שימוש באינטליגנציה מלאכותית ופיתוח של מערכות שמציעות אבחנה לפי שאלות מתוכנתות מראש. הבעיה במערכות מסוג זה היא שהם אינן מספקות פתרון לאתגר האמיתי בחיים של רופאים. אבחון מחלות הוא אכן חלק חשוב בחיי היום יום , אבל הוא חלק מאוד קטן, וברוב המוחלט של המקרים, החלק הכי פשוט והכי קצר בתהליך בין פציינט לרופא. בוא נהיה כנים, לא צריך להיות פרופסור כדי לאבחן קורונה, התקף לב או שבץ. האתגר האמיתי הוא מה שמגיע אחרי האבחנה, בחירת דרך טיפול אינדיווידואלית שמתאימה לפציינט הספציפי שמולך , בחירת אמצעי טיפול, הפנייה ותקופת המעקב. בנוסף, היזמים מפסידים את מה שקורה מאחורי הקלעים בין מפגש בין חולה לרופא. המון חולים מגיעים לרופא לווא דווקא או לפחות לא רק כי הם צריכים טיפול לסימפטומים שלהם, הם מגיעים לרופא כי הם צריכים מגע אנושי, כי הם צריכים תשובות פנים אל פנים מאנשי מקצוע. וזו אמת שלדעתי שום מחשב או מכשיר נייד יוכל להחליף.
מהצד השני עומדים הרופאים , שמנסים ליצור מיזמים בדרך כלל משתי מניעים בולטים. המניע הראשון הוא מאוד חיובי, כלומר מניע שמגיע מכאב יום יומי שהם נתקלים בו במהלך לימודי הרפואה, במהלך הסבבים הקליניים או במהלך העבודה היום יומית. המניע השני, שאני נתקל בו הרבה, הוא בגלל שהם מרגישים שזה משהו מגניב לעשות, כי אחרים עושים את זה. מן הסתם מיזם שמגיע מצורך וכאב יום יומי הוא מיזם מבורך ועם פוטנציאל כי הוא יספק פתרון לצורך ואתגר אמיתי וייקדם אותנו כחברה. הבעיה שאני נתקל בה הרבה היא חוסר ההבנה של הרופאים לגבי היתכנות, מחיר, life cycle של פיתוח תוכנה ושל מוצר, ובעיקר הבנה של תהליך איפיון והנדסת תוכנה. הפער הזה בידע גורם לזה שרופאים מנסים להביא לשולחן רעיונות גרנדיוזים ומנסים לקפוץ חמישה צעדים קדימה בתהליך הפיתוח. ולא נשכח זריקת משפטים כמו ״צריך לעשות את זה כמו התוכנה שקיימת רק עם אינטליגנציה מלאכותית ולהוסיף עוד קצת machine learning" בלי באמת להבין מה זה אומר, אם יש צורך בזה ומה ההשלכות של זה על פיתוח המוצר . הפער הזה גורם לזה שגם אם מוסיפים קבוצת מתכנתים לפרויקט, יהיה קשה מאוד למצוא שפה משותפת והמון פרויקטים כאלו או שלא מתחילים או שנכשלים מאוד מוקדם.
שלא תבינו לא נכון, טכנולוגיה ורפואה צריכים ללכת ביחד, הבאת תוכנות טובות יותר ואפילו הרגלי עבודה בהיי-טק יכולים לשפר משמעותית את היכולות של הרופאים לתת טיפול אופטימלי לחולים.
אז מה עושים? צריך ליצור שפה משותפת, תכניתנים צריכים להיטמע בתוך בתי חולים כחלק מצוותים קליניים כדי להבין את דרכי העבודה של צוותי הרפואה ומצד שני רופאים צריכים לעשות סבבים בחברות הייטק כדי להבין איך עובדים ביותר יעילות, ואפילו לעשות קורסי תכנות מזורזים כדי להבין איך לוגיקת תכנות עובדת.
מתי מתחילים?
