25 מאי 2021 | אליאהב עמרם
אפל פיי - העתיד עדיין לא כאן!

אליאהב יצא לשטח לבדוק את אפל פיי וגילה שבירת החדשנות לא ממש מוכנה לכך. כל מה שסטארטאפים צריכים ללמוד מכך.

שנים שמדברים בארץ על הארנק הדיגיטלי שיאפשר לנו סוף סוף להסתובב חופשיים, מאושרים ועם עוד כיס פנוי, ללא ארנק פיסי. ואחרי שנפטרנו בהצלחה מהצורך להיסחב בטיולים עם מצלמה דיגיטלית בכיס נוסף (מי זוכר...), הגיע זמן להכניס גם את הארנק לתוך הסלולרי שלנו. 

אך ל- START UP NATION יש זמן משלה. הארנק הדיגיטלי נכנס לארצנו באיחור רב לעומת מדינות מתקדמות בעולם, כל זאת בגלל עיכוב ברגולציה המסדירה את התקן המאפשר תשלומים באופן מאובטח באמצאות טכנולוגיית ה- (Near-field communication)   NFC. 

אבל הנה זה סוף סוף קרה וביום רביעי האחרון, ה- 12 במאי 2021 בשעות הערב, קיבלתי SMS שהכריז ש- Apple Pay כבר כאן ומעכשיו ניתן לשלם בנוחות עם ה iPhone שלי. שמח ונרגש הצטרפתי לשירות. 

ביום חמישי בערב החלטתי לקיים ניסוי קטן: ערב תל אביבי טיפוסי כאשר כל מה שאני צריך נמצא בסלולרי, בארנק הדיגיטלי שבכיס ימין, כולל סריקה של רישיון הנהיגה שלי שהועלה לענן באופן מאובטח. לגיבוי לקחתי איתי בכיס שמאל כרטיס אשראי פיסי, מזומן ואת רישיון הנהיגה. אמרתי לעצמי שאני לא משתמש בהם, אלא אם אין לי ברירה. ככה אדע האם סוף סוף אפשר באמת להיפטר מהארנק הפיסי ולהסתובב רק עם הארנק הדיגיטלי החדש שלי.  

במסעדה הראשונה שישבנו, שבעים ומרוצים ביקשנו חשבון. הגשתי למלצרית ההמומה את הטלפון הנייד שלי במקום האשראי הפיסי לטובת חיוב. ניכרה על פניה תחושת הבלבול ואי הנוחות. היא הציעה שנלך יחד לקופה (הדיגיטלית כן?) ונבדוק האם קיימת האפשרות לתשלום שכזה. לא הייתה. הייתה רק אפשרות "לגהץ" את האשראי בשיטה הישנה. התקן ה- NFC שמאפשר את השימוש בארנק הדיגיטלי לא היה קיים בקופה הדיגיטלית. 

כשסיימנו במסעדה רציתי מסטיקים, קפצנו לחנות נוחות קרובה ובשמחה הצמדתי את הנייד למסופון האשראי והחיוב עבר בנוחות ובמהירות רבה. יש! 

אבל כשביקשנו לחזור הביתה, עצרנו מונית, הנהג הפעיל מונה, ובצער רב (שלנו) ביקש תשלום במזומן.

זה המשיך גם למחרת, בבוקר, בעת איסוף דואר התבקשתי להציג תעודת זהות פיסית למרות שציינתי שיש לי בענן. "אני חייבת תעודה פיסית, מצטערת", אמרה עובדת הדואר.  לאחר מכן ביקרנו במוזיאון ת"א, ובקפיטריה של המקום לא היה ברשותם קורא NFC. 

הניסוי הקטן והפרטי שלי הסתיים בכישלון. 

אז לצערי, בבירת החדשנות שבה רוב הסטארט אפים מתחילים את דרכם, אין מוכנות תרבותית, תשתיתית ורגולטורית לעבור לארנק דיגיטלי. יידרש לכך עוד זמן לא מבוטל עד ששלושת גורמים אלו יתקשרו ביניהם ויאפשרו הטמעה של הטכנולוגיה ביתר שאת.  מה שבטוח שזה יקרה- ערך הנוחות למשתמש עולה על כל סימן שאלה. השאלה שצריכה להישאל היא כמה עוד נצטרך לחכות.



איך זה קשור לסטארט אפים? 

בדיוק אותו הדבר יהיה גם לרכבים האוטונומיים, לסטארט אפים בתחום, לטכנולוגיות שונות המחוברות לעיר החכמה, ובאופן גנרי יותר לכל טכנולוגיה חדשה שאנחנו רוצים לקדם ומצריכה שינוי תרבותי, תשתיתי או רגולטורי. 

רכב אוטונומי לא יצליח לנסוע בבטחה אם התשתית, הנתיבים וסימוני הצבע אינם מדויקים, אחידים וגרוע מכך, לעיתים קרובות מידי חסרים. שלא נדבר על תרבות הנהיגה התזזיתית של הנהג הישראלי שאני בספק אם טכנולוגיית ה- LIDAR המעולה תוכל להתמודד איתו בהצלחה. רכב אוטונומי לא יצליח בארץ אם לא תהיה רגולציה שמאפשרת ומסדירה על פי חוק אזורים, ערים ורכבים המורשים לנסוע בארץ במוד אוטונומי. 

שינויים עמוקים שכאלו לא קורים מהיום להיום. 

על כן כל סטארט אפ חייב לשאול את עצמו את השאלות הבאות (וכמובן לענות בכנות) - 

האם הסטארט אפ תלוי בשינוי התנהגותי/תרבותי של המשתמש/ים השונים? 

האם הסטארט אפ דורש שינוי תשתיות משלימות?

האם נדרשים שינויים רגולטוריים שיאפשרו כניסה של הטכנולוגיה החדשה שאתם מפתחים? 

אם התשובות אפילו לאחת משלושת התשובות הינה נכונה, זה לא אומר להתייאש ולעזוב את הקמת הסטארט אפ!!! להפך, יש להבין כי נדרש אורך רוח (גם גב תקציבי), עבודה יסודית, תכנון קפדני של GO TO MARKET ועבודה מקיפה. 

שאלת הערך שבטכנולוגיה החדשה של הסטארט אפ הינה מהותית להצלחה ועליה להיות גבוהה בעיני בעלי העניין השונים, כאשר המשתמשים מעוניינים לקבל ערך זה בטכנולוגיה החדשה ואין להם בעיה לחכות עד להטמעה מלאה. 




איך סטארט אפים יכולים להתמודד עם אתגרים משמעותיים אלו? 

נחזור לדוגמת טכנולוגיית ה NFC המאפשרת את הארנק הדיגיטלי. בסוגיית התשתית על החברה הטכנולוגית, הסטארט אפ (גם באמצעות שותפויות כדוגמת חברות המייצרות קופות דיגיטליות), לגבש אסטרטגיית הטמעה הכוללת שיטות תגמול שיאפשרו לעסקים לעבור במהירות לטכנולוגיית ה- NFC ובכך לאפשר ללקוחות להשתמש בה. 

לשאלת הרגולציה- על הסטארט אפ לזהות מבעוד מועד חסמים רגולטוריים כאלו ואחרים היכולים להשפיע על אורך הנשימה והקיום של הסטארט אפ. לאחר זיהוי זה יש לפעול בדרכים שונות (לוביסטים כדוגמא) לקידום רגולציה מתאימה שתעודד שימוש בטכנולוגיה החדשה. 

לשאלת השינוי התרבותי/התנהגותי, נראה שחברות האשראי מצליחות בכך באמצעות פרסומות הענק השונות המבליטות את הערך ללקוח: בנוחות ובכיף שבשימוש בארנק דיגיטלי. חברות האשראי מובילות לשינוי התנהגותי- תרבותי:  הן יוצרות אמונה אצל משתמשים שהשימוש בארנק הדיגיטלי יקל עליו והינו לטובתו. בהתאם, הלקוחות משנים את התנהגותם- תחילה בהצטרפות לשירות ולאחר מכן, בעת רכישה, בשימוש בארנק הדיגיטלי במקום בכרטיס האשראי כפי שנהגו עד כה. 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אליאהב עמרם

אליאהב עמרם, רמ"ד חדשנות וסלילת תשתיות פורצות דרך באגף התקשוב וההגנה בסב"ר, צה"ל. יזם, חוקר, מנטור ומומחה לפיתוח תרבות ארגונית- אסטרטגית לחדשנות.

מאמרים נוספים